דף ביאור
מסכת נדה דף ע״א עמוד ב׳פרק 10 תינוקת
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף ע״א עמוד ב׳
מסכת נדה דף ע״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־278 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
שֶׁרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן נִפְסָק. שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי יְהוּדָה! רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צָלוּב עַל הָעֵץ, שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת לָאָרֶץ, וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם — טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: טִפָּה שֶׁל מִיתָה עוֹמֶדֶת לוֹ עַל גַּב הָעֵץ.
וְרַבִּי יְהוּדָה, נֵימָא אִיהוּ לְנַפְשֵׁיהּ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר ״טִפָּה שֶׁל מִיתָה עוֹמֶדֶת עַל גַּב הַמִּטָּה״! שָׁאנֵי מִטָּה, דִּמְחַלְחֲלָה.
מַתְנִי' בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר הָיְתָה מְעָרָה מַיִם לְפֶסַח.
חָזְרוּ לוֹמַר: הֲרֵי הִיא כְּמַגַּע טְמֵא מֵת לְקָדָשִׁים, כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף כִּטְמֵא מֵת.
גְּמָ' מְעָרָה — אִין, נוֹגַעַת — לָא. אַלְמָא: חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ — כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ.
אֵימָא סֵיפָא: חָזְרוּ לוֹמַר הֲרֵי הִיא כְּמַגַּע טְמֵא מֵת לְקָדָשִׁים — לְקָדָשִׁים אִין, לְחוּלִּין לָא, אַלְמָא: חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ לָאו כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ!
מַתְנִיתִין מַנִּי? אַבָּא שָׁאוּל הִיא, דְּתַנְיָא: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: טְבוּל יוֹם תְּחִילָּה לַקֹּדֶשׁ, לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד.
מַתְנִי' וּמוֹדִים שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם,
וְאִם נָפַל מֵרוּקָּהּ וּמִדַּם טׇהֳרָהּ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה — שֶׁהוּא טָהוֹר.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: צְרִיכָה טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינָהּ צְרִיכָה טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה.
גְּמָ' דְּאָמַר מָר: טָבַל וְעָלָה — אוֹכֵל בְּמַעֲשֵׂר.
וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה. חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה — לָאו כְּחַלָּה דָּמוּ.
וּמַקֶּפֶת. דְּאָמַר מָר: מִצְוָה לִתְרוֹם מִן הַמּוּקָּף.
וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם. סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: נִגְזוֹר, דִּלְמָא אָתֵי לְמִנְּגַּע בַּהּ מֵאַבָּרַאי? קָא מַשְׁמַע לַן.
וְאִם נָפַל מֵרוּקָּהּ. דִּתְנַן: מַשְׁקֵה טְבוּל יוֹם מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מִמֶּנּוּ (כְּמַשְׁקִין) [כְּמַשְׁקֶה] הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם, וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ אֵינָן מְטַמְּאִין, חוּץ מִמַּשְׁקֵה הַזָּב שֶׁהוּא אַב הַטּוּמְאָה.
בֵּית שַׁמַּאי. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב קַטִּינָא: טְבוּל יוֹם אָרוֹךְ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
מַתְנִי' הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר, וְטָבְלָה לָעֶרֶב, וְשִׁמְּשָׁה —
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמֵר: מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן.