דף ביאור
מסכת נדה דף ס״ח עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף ס״ח עמוד ב׳
מסכת נדה דף ס״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־444 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
וכן תנא לוי במתניתא אסיפא דמתני' תני הכי בדקה ז' שחרית ומצאה טמאה ובין השמשות לא הפרישה ואחר הימים בין בדקה ומצאה טהורה בין בדקה ומצאה טמאה הרי זו ספק זבה:
לומר שאינה מטמאה מעת לעת בפ' בנות כותים (לעיל נדה לט.) קתני כל אחד עשר בחזקת טהרה ואמרינן למאי הלכתא ואמר רבא לומר שאם תראה בתוך י"א אינה מטמאה מעת לעת ומתניתין קתני מטמאה מעת לעת ארישא דקתני אחר הימים בדקה ומצאה טמאה ומתמה הש"ס ולאו אותביניה בפ' בנות כותים (שם) ולא איפרוק:
כי קתני ומטמאה מעת לעת:
אריש פירקין קאי ראתה ועודה בבית אביה ב"ה אומרים כל הלילה שלה וקאמר דאם ראתה לאחר מכאן מטמאה מעת לעת:
כתחלת נדה כבתולת דמים דקי"ל (לעיל נדה דף ז.) דיה שעתה בראייה ראשונה:
ואם יש לה וסת קא סלקא דעתך אסיפא דמתני' קאי דקתני אחר הימים בדקה ומצאה טמאה מטמאה מעת לעת ואם יש לה וסת קבוע לאחר הימים דהיינו ימי זיבה וראתה בו דיה שעתה:
לומר שאינה קובעת בפ' בנות כותים גבי כל י"א בחזקת טהרה:
אמר לך שמואל כי אמרי אנא לקולא דלא בעינן תלת זימני למיעקריה דהא קתני כל י"א בחזקת טהרה דהיינו קולא דדמיה מסולקין אבל לענין דיה שעתה כל שכן דהוי וסת דהא דמיה מסולקין:
ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Niddah 68b · Sefaria
תוספות
אמרו ליה הרי זו בחזקת טהרה וא"ת תקשה דרבי יוסי דהכא דקאמר דסגי לה בהפרשה שחרית אדרבי יוסי דפרק בא סימן (לעיל נדה דף נג.) דקאמר ומה אילו נדה שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה לא תהא בחזקת טומאה אלמא בעי הפרשה מן המנחה ולמעלה ויש לומר דהתם מיירי כשהפרישה ביום שראתה בו שחרית והכא מיירי בבדקה שחרית ומצאה טהורה וקשה דאם כן כי פרכינן לרבי יהודה אילו ידיה בעיניה כל בין השמשות וכו' לימא ר' יוסי לנפשיה דהא איהו נמי מצריך הפרשה מן המנחה ולמעלה כשהפרישה ביום שראתה ומה מועיל עיכוב זה שמא עם סילוק ידיה ראתה וי"ל דלנפשיה לא קשה דכיון דהוחזקה רואה שחרית דין הוא להצריכה הפרשה מן המנחה ולמעלה בלא חומרא אלא מן הדין ואין לנו להחמיר ולספק שמא עם סילוק ידיה ראתה להצריכה בדיקה בסוף היום אבל רבי יהודה שבא להחמיר ולספק דאפילו בשלא ראתה שחרית אלא בבדקה עצמה ומצאה טהורה הוא מצריך הפרשה גם בסוף היום היה לו להחמיר ולבדוק מספק שמא עם סילוק ידיה ראתה:
אבל הלכה כרבי אליעזר אע"ג דאין למדין הלכה מפי הש"ס הא פסקינן בפ"ק לעיל (נדה דף ז:) כרבי אליעזר בארבע והא חד מינייהו:
Tosafot on Niddah 68b · Sefaria
רשב"א
ומעיקרא מאי סביר הואיל והוחזק מעיין פתוח ומסתברא כיון דר' אמר וראשון לא שאלתי וטעיתי שלא שאלתי. ואשכחן להו לרבנן דאמרי' בהדיא בבריתא מה לי הפרישו בראשון שמע מינה הלכה למעשה אפילו בראשון, ואע"ג דסתים מתני' בשני אבל בראשון לא, מתניתין ר' הוא דתקין וסתי' ולפי שלא שמע מהם אלא שני אמר איהו נמי שני אבל בריתא תני' בהדיא בראשון ועלה סמכינן, ולישנא דגמרא נמי משמע דמתניתין בילדותו דר' היא, אבל בזקנותו חזר בו ואמר דראשון כשני והיינו דקאמר ומעיקרא מאי סבר דמשמע דהאי חששא דהוחזק מעין פתוח ליתיה, דמעיקרא הוא דסבר הכין והדר ביה. ובר מן דין דהא ר' כדר' יוסי ור' שמ' תלי ליה ולא מיפלג פליג עלייהו וכיון דאשכחן להו בהדיא דאמרי אף בראשון, רבי שלא שאל ראשון, אין אמרי' למי שלא ראה את החדש שיבוא ויעיד אלא למי שראה, והרמב"ם ז"ל כתב בהפך מזה. ולא נתחוורו לי דבריו והרמב"ן נ"ר כתב שיש לחוש.
Rashba on Niddah 68b · Sefaria
ריטב"א
ומעיקרא מאי סבר הואיל והוחזק מעין פתוח ומסתברא כיון דר׳ אמר וראשון לא שאלתי וטעיתי שלא שאלתי ואשכחן להו לרבנן דאמרי בהדיא בבריתא מה לי דפרישא כראשון של הלכה למעשה אף בראשון ואע״ג דסתם מתני׳ בשני אבל בראשון לא מתני ר׳ היא דתקנין וסתם ולפי שלא שמע מהם אלא שני אמר איהו נמי שני אבל בריתא תני בהדיא כראשון ועלה סמכינן לישנא דגמ׳ נמי משמע דמתני׳ בילדותו דר׳ היא אבל בזקנותו חזר בו ואפילו הראשון בשני והיינו דקאמר ומעיקרא מאי סבר דמשמע דהאי חששא שהוחזק מעין פתוח ליתא דמעיקרא הוא דסבר הכי והדר ביה ובר מן דין דהכא ר׳ כדר׳ יוסי ור׳ שמעון תלו לה ולא מפלג פליג עליהו וכיון דאשכחן להו בהדיא דאמרי דאמרי אף בראשון ר׳ שלא שאל ראשון אין אומר למי שלא ראה את החדש שיבא ויעיד אלא למי שראה.
והרמב״ם ז״ל כתב בהפך מזה ולא נתחוורו לי דבריו.
והרמב״ן ז״ל כתב שיש לחוש טועה שאמרה יום אחד טמא ראיתי מטבילין אותה תשע טבילות וא״ת והא לכ״ע בעיא הפסק טהרה וי״ל דמעיקרא סבר דקאמרה יום אחד טמא ראיתי יום א׳ ראיתי ופסקתי קאמרה דאי לא היכי ידעה היא אי יום א׳ אייתר ובין השמשות ראיתי דקתני למאי דאוקימנא שבאה לפנינו בין השמשות לא ראיתי בין השמשות קאמרה אלא שבאה לפנינו בין השמשות ואמרה יום א׳ טמא ראיתי ונפסקה בטהרה:
Ritva on Niddah 68b · Sefaria
מאירי
כבר ידעת בנזיר שנטמא בטומאות מן המת בתוך ימי נזירותו שסותר כל מה שמנה ומגלח תגלחת טומאה ומביא קרבנות טומאה כדין המפורש בפרשת נזיר וחוזר ומונה נזירותו מתחלה מ"מ לא כל טומאות שוות בדין זה שאינו סותר אלא בשנגע או נשא או נתאהל על טומאה ודאית שהיא לעצמו של מת אבל אם נטמא בבית הפרס שכבר ביארנו דינו במסכת חגיגה וכן אם נטמא בגוש ארץ העמים או שנתאהל בסככות ופרעות שכבר ביארנו דין טומאתו בראשון של מועד קטן וכיוצא באלו על הדרך שיתבאר במקומו אע"פ שטמא בהם טומאת שבעה ומזה בשלישי ובשביעי אינו סותר מה שמנה ולא מגלח תגלחת טומאה ולא מביא קרבנות טומאה אלא שמ"מ אין ימי הטומאה עולין לו בכלל הנזירות ומשלים אחריהן מנין נזירותו ונמצא מונה לסירוגין:
Meiri on Niddah 68b · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
פרש"י בד"ה ואם יש לה וסת קס"ד אסיפא דמתני' כו' עכ"ל משום דלעיל לרבא לא קאי הכי קאמר דס"ד הכא כדסבר המקשה לעיל דאסיפא דמתני' קאי ולא אריש פרקין כדמוקי לה רבא לעיל דדוחק למימר הכי לשמואל דרבא ודאי לא מצי לשנויי בע"א וכבר סליק בתיובתא:
תוס' בד"ה א"ל ה"ז בחזקת טהרה כו' דהוחזקה רואה שחרית דין הוא להצריכה הפרשה מן המנחה כו' עכ"ל ולפי זה ביום ראשון כיון שהוחזקה רואה בעיא לכ"ע הפרשה מן המנחה ולמעלה ור' דקאמר בראשון לא שאלתי וטעיתי כו' ה"ק בראשון לא שאלתי כלל משום דמעיינה פתוח וטעיתי שהיה לי לשאול מיהא בראשון אם הפרישה מן המנחה כו' דכיון דפסק פסק ודו"ק:
Chidushei Halachot on Niddah 68b · Sefaria
מהר"ם
בגמ' ור"א בשלמא התם לטמאה בה וכו' דאי משום איחלופי וכו' נ"ל להגיה ואי משום איחלופי בוי"ו:
שם אבל הכא אי חיישינן דלמא חזאי בספק אתי לאחלופי וכו' ויש לדקדק מאי צריך הכא לטעמא דאתי לאחלופי תיפוק ליה דאי חיישינן דלמא חזאי הוי ספק דאורייתא דאי חזאי א"כ סותרת למפרע כל הספירות וי"ל בדוחק דגם רבי יהושע מודה דמדאורייתא מוקמינן לה אחזקת טהרה ולא חיישינן שמא חזאי והא דס"ל לר"י דאין לה אלא יום א' ויום ז' אינו אלא מדרבנן וק"ל:
Maharam on Niddah 68b · Sefaria
גליון הש"ס
גמ' מדאורייתא אהל מעליא בעינן לעיל נז ע"א תוס' ד"ה אילן:
Gilyon HaShas on Niddah 68b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת נדה, דף ס״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־444 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 119 מילים
נפתחת ב״וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתָא: אַחַר הַיָּמִים, בֵּין…״
- קטע 218 מילים
נפתחת ב״וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרָבָא!…״
- קטע 313 מילים
נפתחת ב״וְלָאו אוֹתְבִינֵּיהּ לְרָבָא חֲדָא זִימְנָא! הָכִי קָאָמְרִינַן:…״
- קטע 416 מילים
נפתחת ב״אָמַר לָךְ רָבָא: כִּי קָתָנֵי ״מְטַמְּאָה מֵעֵת…״
- קטע 518 מילים
נפתחת ב״סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא, כֵּיוָן דְּמַפְסְקִי לְהוּ יָמִים…״
- קטע 628 מילים
נפתחת ב״אִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת. נֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא…״
- קטע 729 מילים
נפתחת ב״אָמַר לְךָ רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא: כִּי…״
- קטע 819 מילים
נפתחת ב״רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. תַּנְיָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי…״
- קטע 919 מילים
נפתחת ב״עַכְשָׁיו אֵימַר: עִם סִלּוּק יָדֶיהָ רָאֲתָה? מָה…״
- קטע 106 מילים
נפתחת ב״בָּרִאשׁוֹן — מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר?…״
- קטע 1132 מילים
נפתחת ב״אִין, וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי…״
- קטע 1217 מילים
נפתחת ב״אָמְרוּ לִו: הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה. שִׁשִּׁי,…״
- קטע 1322 מילים
נפתחת ב״בָּרִאשׁוֹן לֹא שָׁאַלְתִּי, וְטָעִיתִי שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי, אַטּוּ…״
- קטע 147 מילים
נפתחת ב״וּמֵעִיקָּרָא, מַאי סָבַר? הוֹאִיל וְהוּחְזַק מַעְיָן פָּתוּחַ.…״
- קטע 1546 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי' הַזָּב וְהַזָּבָה, שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן בְּיוֹם רִאשׁוֹן…״
- קטע 1624 מילים
נפתחת ב״גְּמָ' תַּנְיָא: אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי…״
- קטע 1722 מילים
נפתחת ב״אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וְאַתָּה אִי אַתָּה…״
- קטע 1822 מילים
נפתחת ב״וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בִּשְׁלָמָא הָתָם, ״לְטׇמְאָה בָהּ״ אָמַר…״
- קטע 1918 מילים
נפתחת ב״נָזִיר שֶׁהִילֵּךְ עַל גַּבֵּי סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת נָמֵי,…״
- קטע 2011 מילים
נפתחת ב״אֲבָל הָכָא — אִי חָיְישִׁינַן דִּלְמָא חֲזַאי,…״
- קטע 2122 מילים
נפתחת ב״תָּנֵי רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרִי: נִרְאִין…״
- קטע 2216 מילים
נפתחת ב״אִיבַּעְיָא לְהוּ: הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן יוֹם…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות
ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…
מקור: מסכת נדה דף ס״ח עמוד ב׳ · קטע 15 — “…וְיוֹם שְׁבִיעִי בִּלְבָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא…”
- שמואל · דור ראשון לאמוראים
שמו: שמואל הכהן בריה דאבא בר אבא.
מקור: מסכת נדה דף ס״ח עמוד ב׳ · קטע 6 — “…בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא…”
ערכי חכמים המצטטים דף זה
- רבי יהודה הנשיא · נוספים
דור רביעי לתנאים, סתם רבי שכתוב במקור תנאי הוא ר' יהודה הנשיא בנו של רבן שמעון בן גמליאל השלישי (סבו, רבן גמליאל…
המקור המדויק: נדה סח ע"ב
כל 41 המקורות שהערך מצטט
לשון המקור
וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתָא: אַחַר הַיָּמִים, בֵּין בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה בֵּין בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה.
וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרָבָא! דְּאָמַר רָבָא: לוֹמַר שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ!
וְלָאו אוֹתְבִינֵּיהּ לְרָבָא חֲדָא זִימְנָא! הָכִי קָאָמְרִינַן: לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרָבָא נָמֵי מֵהָא!
אָמַר לָךְ רָבָא: כִּי קָתָנֵי ״מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת״ — אַרֵישׁ פִּרְקִין קָאֵי, אַרָאֲתָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ.
סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא, כֵּיוָן דְּמַפְסְקִי לְהוּ יָמִים טְהוֹרִין, כִּתְחִלַּת נִדָּתָהּ דָּמְיָא, וְלֹא תְּטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת, קָא מַשְׁמַע לַן.
אִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת. נֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל, לוֹמַר שֶׁאֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בִּימֵי זִיבָתָהּ.
אָמַר לְךָ רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא: כִּי אָמְרִינַן אֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בִּימֵי זִיבָתָהּ, דְּלָא בָּעֲיָא תְּלָתָא זִימְנֵי לְמִיעְקַר, דְּאָמְרִינַן דָּמֶיהָ מְסוּלָּקִין, וְכֵיוָן דְּדָמֶיהָ מְסוּלָּקִין — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. תַּנְיָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: אִלְמָלֵי יָדֶיהָ מוּנָּחוֹת בְּעֵינֶיהָ כׇּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר.
עַכְשָׁיו אֵימַר: עִם סִלּוּק יָדֶיהָ רָאֲתָה? מָה לִי הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה בַּשְּׁבִיעִי מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, מָה לִי הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה בָּרִאשׁוֹן.
בָּרִאשׁוֹן — מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר?
אִין, וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ: נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ יוֹם שְׁבִיעִי שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר הַיָּמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — מַהוּ?
אָמְרוּ לִו: הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה. שִׁשִּׁי, חֲמִישִׁי, רְבִיעִי, שְׁלִישִׁי, שֵׁנִי — מַאי? אָמְרוּ לִו: לָא שְׁנָא.
בָּרִאשׁוֹן לֹא שָׁאַלְתִּי, וְטָעִיתִי שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי, אַטּוּ כּוּלְּהוּ לָאו בְּחֶזְקַת טוּמְאָה קָיְימִי? וְכֵיוָן דִּפְסַק — פְּסַק, רִאשׁוֹן נָמֵי כֵּיוָן דִּפְסַק — פְּסַק.
וּמֵעִיקָּרָא, מַאי סָבַר? הוֹאִיל וְהוּחְזַק מַעְיָן פָּתוּחַ.
מַתְנִי' הַזָּב וְהַזָּבָה, שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּשְׁאָר יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים לֹא בָּדְקוּ — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שְׁבִיעִי בִּלְבָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם שְׁבִיעִי בִּלְבָד.
גְּמָ' תַּנְיָא: אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לִדְבָרֶיךָ, אַתָּה מוֹנֶה בְּסֵירוּגִין, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״אַחַר תִּטְהָר״, אַחַר אַחַר לְכוּלָּן, שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן!
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וְאַתָּה אִי אַתָּה מוֹדֶה בְּזָב שֶׁרָאָה קֶרִי, וּבְנָזִיר שֶׁהִילֵּךְ סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת, שֶׁמּוֹנֶה בְּסֵירוּגִין? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ״.
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בִּשְׁלָמָא הָתָם, ״לְטׇמְאָה בָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא — שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא יוֹמָהּ, וְאִי מִשּׁוּם אִיחַלּוֹפֵי זָב בְּבַעַל קֶרִי — לָא מִיחַלַּף.
נָזִיר שֶׁהִילֵּךְ עַל גַּבֵּי סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת נָמֵי, מִדְּאוֹרָיְיתָא אֹהֶל מְעַלְּיָא בָּעֵינַן, וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזוּר, וְרַבָּנַן בִּדְאוֹרָיְיתָא לָא מִיחַלַּף.
אֲבָל הָכָא — אִי חָיְישִׁינַן דִּלְמָא חֲזַאי, בְּסָפֵק אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בְּוַדַּאי.
תָּנֵי רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרִי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא מִדִּבְרֵי כּוּלָּן, אֲבָל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שְׁמִינִי וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּשְׁאָר הַיָּמִים לֹא בָּדְקוּ,