דף ביאור
מסכת נדה דף מ״ח עמוד ב׳פרק 6 בא סימן
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף מ״ח עמוד ב׳
מסכת נדה דף מ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־384 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אִיכְּרַפוּ דַּדַּיִךְ — לָא הֲדַרְתְּ בָּךְ, אִישְׁתְּדוֹ דַּדַּיִךְ — נָמֵי לָא הֲדַרְתְּ בָּךְ.
דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא אַתַּחְתּוֹן סָמְכִינַן, מְנָלַן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר קְרָא ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם״, הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל עֳונָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה. מָה אִישׁ בְּסִימָן אֶחָד, אַף אִשָּׁה בְּסִימָן אֶחָד.
וְאֵימָא: אוֹ הַאי אוֹ הַאי! כְּאִישׁ — מָה אִישׁ תַּחְתּוֹן וְלֹא עֶלְיוֹן, אַף אִשָּׁה תַּחְתּוֹן וְלֹא עֶלְיוֹן.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, כָּךְ הָיוּ מְפָרְשִׁין בְּיַבְנֶה, וְאָמְרוּ: כֵּיוָן שֶׁבָּא תַּחְתּוֹן — שׁוּב אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל עֶלְיוֹן.
תַּנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּנוֹת כְּרַכִּים — תַּחְתּוֹן מְמַהֵר לָבֹא, מִפְּנֵי שֶׁרְגִילוֹת בְּמֶרְחֲצָאוֹת; בְּנוֹת כְּפָרִים — עֶלְיוֹן מְמַהֵר לָבֹא, מִפְּנֵי שֶׁטּוֹחֲנוֹת בְּרֵחַיִם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּנוֹת עֲשִׁירִים — צַד יָמִין מְמַהֵר לָבֹא, שֶׁנִּישּׁוֹף בְּאֶפִּקְרִיסוּתָן. בָּנוֹת עֲנִיִּים — צַד שְׂמֹאל מְמַהֵר לָבֹא, מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹאֲבוֹת כַּדֵּי מַיִם עֲלֵיהֶן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשְׂאִין אֲחֵיהֶן עַל גִּסְסֵיהֶן.
תָּנוּ רַבָּנַן: צַד שְׂמֹאל קוֹדֵם לְצַד יָמִין. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא קָדַם צַד שְׂמֹאל לְצַד יָמִין, חוּץ מֵאַחַת שֶׁהָיְתָה בִּשְׁכוּנָתִי, שֶׁקָּדַם צַד שְׂמֹאל לְצַד יָמִין, וְחָזַר לְאֵיתָנוֹ.
תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַנִּבְדָּקוֹת נִבְדָּקוֹת עַל פִּי נָשִׁים, וְכֵן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹסֵר לְאִשְׁתּוֹ, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מוֹסֵר לְאִמּוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לִפְנֵי הַפֶּרֶק וּלְאַחַר הַפֶּרֶק — נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן, תּוֹךְ הַפֶּרֶק — אֵין נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן, שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין סְפֵקוֹת עַל פִּי נָשִׁים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף תּוֹךְ הַפֶּרֶק נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן, וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לְהַחְמִיר אֲבָל לֹא לְהָקֵל.
כֵּיצַד? ״גְּדוֹלָה הִיא״ — שֶׁלֹּא תְּמָאֵן, ״קְטַנָּה הִיא״ — שֶׁלֹּא תַּחְלוֹץ.
אֲבָל אֵין נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר ״קְטַנָּה הִיא״ שֶׁתְּמָאֵן, וּ״גְדוֹלָה הִיא״ שֶׁתַּחְלוֹץ.
אָמַר מָר: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לִפְנֵי הַפֶּרֶק וּלְאַחַר הַפֶּרֶק נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן. בִּשְׁלָמָא לִפְנֵי הַפֶּרֶק בָּעֵי בְּדִיקָה, דְּאִי מִשְׁתַּכְחִי לְאַחַר הַפֶּרֶק — שׁוּמָא נִינְהוּ.
אֶלָּא לְאַחַר הַפֶּרֶק, לְמָה לִי בְּדִיקָה? וְהָאָמַר רָבָא: קְטַנָּה שֶׁהִגִּיעָה לִכְלַל שְׁנוֹתֶיהָ אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה, חֲזָקָה הֵבִיאָה סִימָנִין! כִּי אָמַר רָבָא חֲזָקָה לְמֵיאוּן, אֲבָל לַחֲלִיצָה בָּעֲיָא בְּדִיקָה.
תּוֹךְ הַפֶּרֶק — אֵין נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן, קָסָבַר: תּוֹךְ הַפֶּרֶק כִּלְאַחַר הַפֶּרֶק (דָּמֵי).
וּלְאַחַר הַפֶּרֶק, דְּאִיכָּא חֲזָקָה דְּרָבָא — סָמְכִינַן אַנָּשִׁים וּבָדְקִי. תּוֹךְ הַפֶּרֶק, דְּלֵיכָּא חֲזָקָה דְּרָבָא — לָא סָמְכִינַן אַנָּשִׁים וְלָא בָּדְקִי נָשִׁים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף תּוֹךְ הַפֶּרֶק, נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן. קָסָבַר: תּוֹךְ הַפֶּרֶק כְּלִפְנֵי הַפֶּרֶק, וּבָעֲיָא בְּדִיקָה, דְּאִי מִשְׁתַּכְחִי לְאַחַר הַפֶּרֶק — שׁוּמָא נִינְהוּ.
וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לְהַחְמִיר, אֲבָל לֹא לְהָקֵל. הַאי מַאן קָתָנֵי לַהּ? אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי יְהוּדָה, וְאַתּוֹךְ הַפֶּרֶק.