דף ביאור
מסכת נדה דף ד׳ עמוד א׳פרק 1 שמאי אומר
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף ד׳ עמוד א׳
מסכת נדה דף ד׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־270 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
כִּי פְּלִיגִי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּקוּפָּה בְּדוּקָה, מָר סָבַר: הָא בַּדְקַהּ, וּמָר סָבַר: אֵימוֹר עִם סִילּוּק יָדוֹ נָפַל.
וְהָא דּוּמְיָא דְּאִשָּׁה קָתָנֵי, וְאִשָּׁה בְּדוּקָה הִיא! כֵּיוָן דִּשְׁכִיחִי בָּהּ דָּמִים — כְּשֶׁאֵינָהּ בְּדוּקָה דָּמְיָא.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי מוֹדוּ שַׁמַּאי וְהִלֵּל בְּקוּפָּה שֶׁאֵינָהּ מְכוּסָּה, כִּי פְּלִיגִי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּקוּפָּה מְכוּסָּה. מְכוּסָּה — הֵיכִי נְפַל? כְּגוֹן שֶׁתַּשְׁמִישָׁהּ עַל יְדֵי כִּסּוּי.
וְהָא דּוּמְיָא דְאִשָּׁה קָתָנֵי, וְאִשָּׁה מְכוּסָּה הִיא, כֵּיוָן דִּשְׁכִיחִי בַּהּ דָּמִים — כְּשֶׁאֵין מְכוּסָּה דָּמְיָא.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי מוֹדוּ שַׁמַּאי וְהִלֵּל בְּזָוִית קוּפָּה, כִּי פְּלִיגִי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּזָוִית בַּיִת, וְהָא ״קוּפָּה״ קָאָמַר!
הָכִי קָאָמַר: קוּפָּה שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ טְהָרוֹת בְּזָוִית בַּיִת זוֹ, וְטִלְטְלוּהָ בְּזָוִית אַחֶרֶת, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּזָוִית אַחֶרֶת. חִזְקִיָּה סָבַר: לָא מַחְזְקִינַן טוּמְאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: מַחְזְקִינַן.
וּמִי מַחְזְקִינַן? וְהָתְנַן: נָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חַי אִם מֵת, וּלְמָחָר הִשְׁכִּים וּמְצָאוֹ מֵת — רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר.
וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין, שֶׁכׇּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן.
וְתָנֵי עֲלַהּ: כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן, וּבִמְקוֹם מְצִיאָתָן!
וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי לִשְׂרוֹף, אֲבָל לִתְלוֹת — תָּלֵינַן? וּמִי תָּלֵינַן?!
וְהָתְנַן: מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת מְלֵאָה חֲלוּדָּה אוֹ שְׁבוּרָה — טְהוֹרָה, שֶׁכׇּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. וְאַמַּאי? לֵימָא: הַאי מֵעִיקָּרָא מַחַט מְעַלַּיְיתָא הִיא, וְהַשְׁתָּא הוּא דְּהֶעֱלָה חֲלוּדָּה.
וְעוֹד תְּנַן: מָצָא שֶׁרֶץ שָׂרוּף עַל גַּבֵּי הַזֵּיתִים, וְכֵן מַטְלִית הַמְהוּמְהָם — טָהוֹר, שֶׁכׇּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן!
וְכִי תֵּימָא, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא, וּבִמְקוֹם מְצִיאָתָן, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מְצִיאָתָן — מִשְׂרָף לָא שָׂרְפִינַן, מִתְלֵא תָּלֵינַן.
וְהָתְנַן: כִּכָּר עַל גַּבֵּי הַדַּף, וּמַדָּף טָמֵא מוּנָּח תַּחְתָּיו, אַף עַל פִּי שֶׁאִם נָפְלָה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא אִם כֵּן נָגְעָה — טְהוֹרָה, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: אָדָם טָהוֹר נִכְנַס לְשָׁם וּנְטָלָהּ,
עַד שֶׁיֹּאמַר: ״בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נִכְנַס אָדָם שָׁם״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם מִדְרוֹן!
הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא,