דף ביאור
מסכת נדה דף י״ד עמוד ב׳פרק 2 כל היד
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף י״ד עמוד ב׳
מסכת נדה דף י״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 24 קטעים ממוספרים, כ־425 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁצְּרִיכָה כִּגְרִיס וְעוֹד? אָמַר לוֹ: אֲבָל. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אַף אַתָּה עֲשִׂיתוֹ כֶּתֶם.
וְרַבִּי סָבַר: בָּעֵינַן ״כִּגְרִיס וְעוֹד״ לְאַפּוֹקֵי מִדַּם מַאֲכוֹלֶת, וְכֵיוָן דִּנְפַק לַהּ מִדַּם מַאֲכוֹלֶת — וַדַּאי מִגּוּפַהּ אֲתָא.
מַאי לַָאו בְּזִקְנוּתוֹ קָאֵי? הָא בְּיַלְדוּתוֹ טִימֵּא מִשּׁוּם נִדָּה! שְׁמַע מִינַּהּ.
מִשְׁתַּבַּח לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חָמָא בַּר בֵּיסָא, דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא. אָמַר לוֹ: לִכְשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ, הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי.
כִּי אֲתָא, אֲמַר לֵיהּ: בְּעִי מִינַּאי מִילְּתָא. בְּעָא מִינֵּיהּ: בָּדְקָה בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ, וְהִנִּיחַתּוּ בְּקוּפְסָא, וּלְמָחָר מָצְאָה עָלָיו דָּם, מַהוּ?
אָמַר לוֹ: כְּדִבְרֵי אַבָּא אֵימָא לָךְ, אוֹ כְּדִבְרֵי רַבִּי אֵימָא לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: כְּדִבְרֵי רַבִּי אֵימָא לִי.
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין עָלָיו דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא? הֵיאַךְ מַנִּיחִין דִּבְרֵי הָרַב וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵי הַתַּלְמִיד?!
וְרַבִּי חָמָא בַּר בֵּיסָא סָבַר: רַבִּי רֵישׁ מְתִיבְתָּא הוּא, וּשְׁכִיחִי רַבָּנַן קַמֵּיהּ, וּמְחַדְּדִי שְׁמַעְתָּתֵיהּ.
מַאי רַבִּי, וּמַאי רַבִּי יוֹסֵי? אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא, תָּנָא: רַבִּי מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר.
וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: כְּשֶׁטִּימֵּא רַבִּי — כְּרַבִּי מֵאִיר, וּכְשֶׁטִּיהֵר רַבִּי יוֹסֵי — לְעַצְמוֹ טִיהֵר.
דְּתַנְיָא: הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה צְרָכֶיהָ וְרָאֲתָה דָּם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם עוֹמֶדֶת — טְמֵאָה, אִם יוֹשֶׁבֶת — טְהוֹרָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — טְהוֹרָה.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, כְּשֶׁטִּימֵּא רַבִּי מֵאִיר לֹא טִימֵּא אֶלָּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, וְאִילּוּ רַבִּי מִשּׁוּם נִדָּה קָאָמַר! אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן, כִּי אִיתְּמַר הָהִיא מִשּׁוּם נִדָּה אִיתְּמַר.
נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אוֹתְיוֹם טְמֵאִין וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ שִׁיעוּר וֶסֶת? מָשָׁל לְשַׁמָּשׁ וָעֵד שֶׁעוֹמְדִין בְּצַד הַמַּשְׁקוֹף, בִּיצִיאַת שַׁמָּשׁ נִכְנָס עֵד.
הֱוֵי וֶסֶת שֶׁאָמְרוּ לְקִינּוּחַ, אֲבָל לֹא לִבְדִיקָה.
נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן וְכוּ׳. תָּנָא: וְחַיָּיבִין אָשָׁם תָּלוּי. וְתַנָּא דִידַן, מַאי טַעְמָא?
בָּעֵינַן חֲתִיכָה מִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת.
אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״ וְכוּ׳. וּרְמִינְהִי: אֵיזֶהוּ ״אַחֵר זְמַן״? פֵּירֵשׁ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק: כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ תַּחַת הַכַּר אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ.
אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי ״אַחַר״? אַחַר אַחַר.
וְהָא קָתָנֵי עֲלַהּ: נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן — טְמֵאִין מִסָּפֵק, וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן. אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״? כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ פָּנֶיהָ.
הָכִי קָאָמַר: אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״? כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתַחַת הַכַּר אוֹ לְתַחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ, וּכְדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ — מַחְלוֹקֶת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים.
וְהָא ״אַחַר כָּךְ״ קָתָנֵי! הָכִי קָאָמַר: וְזֶהוּ ״אַחַר כָּךְ״ שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים.
רַב אָשֵׁי אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא, עֵד בְּיָדָהּ — כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ, אֵין עֵד בְּיָדָהּ — כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתַחַת הַכַּר אוֹ לְתַחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ.
מֵיתִיבִי: אֵיזֶהוּ ״אַחַר זְמַן״? דָּבָר זֶה שָׁאַל רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק לִפְנֵי חֲכָמִים בְּאוּשָׁא, וְאָמַר לָהֶם: