דף ביאור
מסכת סנהדרין דף צ״ח עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת סנהדרין דף צ״ח עמוד א׳
מסכת סנהדרין דף צ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־677 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
כי למועד מועדים אלמא יש קץ בדבר:
וככלות נפץ יד עם קדש כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד:
תכלינה אלו הצרות ויבא משיח כדאמרינן כי אזלת יד:
מגולה מזה כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר:
ר' אליעזר אומר מזה הפסוק כשתראה דאין שום אדם משתכר ואף שכר הבהמה לא נהיה והיינו כדאמרן עד שתכלה פרוטה מן הכיס אין מעות מצויות בכיס:
שכר בהמה עבודת האדמה שהיא על ידי בהמה איננה:
וליוצא ולבא אין שלום אז יבא משיח:
[שלום רב] והיינו וליוצא ולבא אלו תלמידי חכמים אותם שהיה דינם לצאת ולבא בשלום כדכתיב שלום רב לאוהבי תורתך אפילו להנהו אין שלום:
ועוד 39 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Sanhedrin 98a · Sefaria · unknown
בן יהוידע
מַאי "לַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר"? רַב אָמַר אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם שָׁלוֹם (זכריה ח, י). נראה כי תורה שבכתב מכונית בשם קוֹל כי היא סוד התפארת שהוא בחינת קול ותרגום קול ' קָלָא ' [131] לכן מכנעת פלוני שמספר שמו קל"א [סמאל=131] שהוא זכר דקליפה. ותורה שבעל פה מכונית בשם ' רָמָה ' שהיא בחינת המלכות שנקראת רמה הנזכר במקום אחר, רמז לדבר וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה (שמות יד, ח) פירוש יוצאים מן הגלות בזכות תורה שבעל פה שהוא סוד רמה כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם (הושע ח, י) יִתְנוּ לשון 'מתניתין'. וכיון דתורה שבעל פה שהוא סוד הנוקבא מכונית בשם ' רָמָה ' מכנעת הנקבה דקליפה שהיא פלונית הנקראת ' מָרָה ' בסוד וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה (משלי ה, ד) כנזכר בספר מאורי אור ז"ל דהאותיות שוים הם. והנה צירוף ' קָלָא ' ו' רָמָה ' עולה מספר שָׁלוֹם [131+245=376] ולכן תלמידי חכמים שעוסקין בתורה שבכתב ושבעל פה כתיב בהו שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל (תהלים קיט, קסה) שהם זו"ן [זעיר ונוקבא] דקליפה שנקראים מִכְשׁוֹל ובחבלי משיח לא תהיה להם הארה זו.
עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַשְּׁעָרִים כּוּלָּן שְׁקוּלִין (תהלים קיט, קסה) פירוש מנהגו של עולם אין לסחורות שער קבוע כל הימים אלא מתייקרים ובזה יהיה ריוח לסוחרים ולתגרים אך בחבלי משיח יהיו השערים שקולים תמיד שלא יש סחורה שתתייקר ואיך ירויח הסוחר? ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש מנהגו של עולם האדם קונה סחורה במקום הזול ומוכרה במקום היוקר ומרויח בה אך בחבלי משיח יהיו כל השערים שקולים שאם שוה סחורה כאן חמשה דנרים בכל העולם כולו שוה כך ואיך ירויח הלוקח?
אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּתְבַּקֵּשׁ דָּג לְחוֹלֶה וְלֹא יִמָּצֵא (יחזקאל לב, יד). הנה ודאי אין דרך להאכיל דג לחולה והכונה כאן שאין להם בשר בהמה או עוף להאכיל לחולה ובעבור חיי שעה שהוא רעב מאד ואינו יכול לסבול יבקשו לו דג להשיב נפשו וגם זה לא יעלה בידם ואף על פי שהדג מצי בחנם בנהרות. או יובן בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל בשבת פרק י"ב (שבת קד.) אָלֶף־בֵּית אַלֵּף בִּינָה, גִּימֶל־דָּלֶת גְּמוֹל דַּלִּים. מַאי טַעְמָא? פָּשׁוּט כַּרְעֵיהּ דְּגִימֶל לְגַבֵּי דָּלֶת? שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹמֵל חֲסָדִים לָרוּץ אַחֲרֵי דַּלִּים וּמַאי טַעְמָא מְהַדֵּר אַפֵּיהּ דְּדָלֶת מִגִּימֶל? דְּלִתֵּן לֵיהּ בְּצִנְעָא כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכְסוֹף מִינֵיהּ עיין שם. נמצא בסדר 'גד' רמוז שיתן בצנעה וגם שירדוף אחרי הדל אבל בסדר 'דג' שמורה הדל רודף אחר גומלי חסדים אין זה מן המובחר ובחבלי משיח קודם שיבא משיח תהיה הצדקה נעדרת דאפילו בסדר 'דג' לא תמצא. או יובן בס"ד מדתו וטבעו של דג שאינו יכול לעזוב ולהפרד מן המים כן ישראל אין עוזבים התורה שנמשלה למים (עיין עבודה זרה ג:) וכמו שאמר רבי עקיבא במשל של השועל עם הדגים (ברכות סא:) ועל שם זה ישראל נמשלו לדגים שיהיה להם כטבע הדגים במים של התורה ובאותו זמן יבוקש טבע הדג לחולה ישראל שבגלות ולא ימצא כי מרוב הטרדות אין יכולים לעסוק בתורה. או יובן דג לשון דאגה שלא יהיה להם דאגה מפני שיש להם מדת הבטחון.
אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה מַלְכוּת הַזַּלָּה מִיִּשְׂרָאֵל (ישעיה יח, ה) נראה לי בס"ד הכונה על מנהיגי הדור שגם המנהיג נקרא מלך ובגמרא נקראת ההנהגה בשם מלכות כמו מלך רבה, מלך רב יוסף וכיוצא בזה ויש מנהיגים זלים וריקים ומולכים באלימות או לסיבה אחרת. או יובן מַלְכוּת 'הַזַּלָּה' ז ' לָהּ שאין לה אלא רק ז' מצות.
אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ גַּסֵּי הָרוּחַ מִיִּשְׂרָאֵל (צפניה ג, יא) נראה לי בס"ד כיון דנשמרים מן הגאוה יזכו שיהיו נשלמים שלשה אותיות או"ה של השם והכסא דכתיב כִּי יָד עַל כֵּס יָ־הּ (שמות יז, טז) וזה בעבור הרחקתם מן 'גַּאֲוָה' שהיא אותיות ג' או"ה. ומה שאמר ' עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים מִיִּשְׂרָאֵל ' פירש בני ידידי כבוד הרב יעקב הי"ו הכונה שהממשלה תגזור שלא ידונו דייני ישראל דיני ממונות ולא יכתבו שטרות אלא הכל יהיה בערכאות שלהם וכאשר נמצא עתה בכל הממלכות עד כאן דבריו נר"ו.
אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי אוֹ כּוּלּוֹ חַיָּיב בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי (ישעיה ס, כא). נראה לי בס"ד דוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי, 'זך י"א' שמזככים ומבררים את י"א סימני הקטורת על ידי מצות ועמ"ש שכל הדור יתעסקו בבירור זה. או יובן 'שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי' שעושין תשובה מאהבה 'אוֹ כּוּלּוֹ חַיָּיב' שעושין תשובה מיראה כי 'חַיָּיב' הוא אותיות 'ח"י י"ב' ששמונה־עשרה פעמים שתים־עשרה [12×18=216] עולה מספר יִרְאֶה [216] או עולה מספר גְּבוּרָה [216] שכולם ימתיקו הגבורה.
אֵין יְרוּשָׁלַיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִּצְדָקָה (ישעיה א, כז) נראה לי בס"ד ידוע הגאולה תהיה בב"א [במהרה בימינו אמן] באות צד"י דמנצפ"ך וכנזכר בפרקי דרבי אליעזר וזו הצד"י היא גסה שמספרה תת"ק [900] אך תהיה בזכות התורה שנקראת מַיִם ורמוזה באות צד"י הדקה שמספרה תשעים כמנין מַיִם [90] וזהו שאמרו אֵין יְרוּשָׁלַיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִּצְדָקָה, חלקנה לשנים וקרי בה ' בצ ' דקה ' שרמוזה התורה בה. גם ידוע שדיו לעולם שישתמש בחצי השם שהוא שם י־ה (עירובין יח:) ותתפשט השפעתו בשש קצוות שהם מעלה ומטה וארבע רוחות וששה פעמים י־ה עולה כמנין אות צד"י הדקה [15×6=90] שמספרה תשעים וזהו צירוף צְדָקָה 'צ' דקה' כי צדקה עשה הקדוש ברוך הוא בזה עם העולם.
אִי בָּטְלִי יְהִירֵי בָּטְלִי אַמְגּוּשֵׁי (ישעיה א, כה) פירש רש"י עובדי עבודה זרה. נראה לי בס"ד הטעם דתלי זה בזה כי עובדי עבודה זרה טוענים מתוך גדולת העבד ניכר גדולת רבו ואנחנו משיבין להם אין חולקין כבוד לעבד לפני רבו כי השכינה שורה למטה בעולם הזה. וידוע דהגאים גורמין סילוק שכינה ואם כן עושין פתחון פה לעובדי עבודה זרה לומר מתוך גדולת העבד ניכר גדולת רבו.
ועוד 9 קטעי פירוש על דף זה.
Ben Yehoyada on Sanhedrin 98a · Sefaria
תוספות
אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף צ״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־677 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 15 מילים
נפתחת ב״מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ״?…״
- קטע 254 מילים
נפתחת ב״אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר…״
- קטע 342 מילים
נפתחת ב״וְאָמַר רַבִּי אַבָּא: אֵין לְךָ קֵץ מְגוּלֶּה…״
- קטע 432 מילים
נפתחת ב״מַאי ״לַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר״?…״
- קטע 529 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא…״
- קטע 629 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: אֵין בֶּן…״
- קטע 730 מילים
נפתחת ב״אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֵין בֶּן…״
- קטע 828 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי…״
- קטע 951 מילים
נפתחת ב״אָמַר עוּלָּא: אֵין יְרוּשָׁלָיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִּצְדָקָה,…״
- קטע 1043 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁמִּתְמַעֵט…״
- קטע 1141 מילים
נפתחת ב״וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא…״
- קטע 1219 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי…״
- קטע 1333 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי…״
- קטע 1424 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ שַׁבּוּר מַלְכָּא לִשְׁמוּאֵל: אָמְרִיתוּ מָשִׁיחַ…״
- קטע 1535 מילים
נפתחת ב״רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַשְׁכַּח לְאֵלִיָּהוּ דַּהֲוָה…״
- קטע 1636 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: אֵימַת אָתֵי מָשִׁיחַ? אָמַר לֵיהּ:…״
- קטע 1764 מילים
נפתחת ב״אֲזַל לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי…״
- קטע 1825 מילים
נפתחת ב״שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא:…״
- קטע 1933 מילים
נפתחת ב״אָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁיִּפּוֹל הַשַּׁעַר הַזֶּה, וְיִבָּנֶה, וְיִפּוֹל…״
- קטע 2017 מילים
נפתחת ב״אָמְרוּ לוֹ: וְאַף עַל פִּי כֵן. אָמַר…״
- קטע 217 מילים
נפתחת ב״בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ, אָמַר לָהֶן: הַעֲמִיקוּ לִי אֲרוֹנִי,…״
חכמים הנזכרים בדף
- זעירי · אמוראים · דור ראשון לאמוראים
תלמידו של רבי חייא הגדול, כמו שמצינו: כתוב בפנקסו של זעירי, שאלתי את רבי, ומי הוא?
מקור: מסכת סנהדרין דף צ״ח עמוד א׳ · קטע 7 — “אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא…”
- עולא · אמוראים · דור שני לאמוראים
נקרא עולא רבה, תלמידו של ר' יוחנן וחבירו של רבה בר בר חנה.
מקור: מסכת סנהדרין דף צ״ח עמוד א׳ · קטע 9 — “אָמַר עוּלָּא: אֵין יְרוּשָׁלָיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִיּוֹן…”
לשון המקור
מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ״?
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה׳ אֵלַי תָּשׁוּב״? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כׇל אֵלֶּה וְגוֹ׳״? וְשָׁתַק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וְאָמַר רַבִּי אַבָּא: אֵין לְךָ קֵץ מְגוּלֶּה מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר״.
מַאי ״לַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר״? רַב אָמַר: אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם שָׁלוֹם, דִּכְתִיב ״שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ״, אֵין שָׁלוֹם מִפְּנֵי צָר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד שֶׁיִּהְיוּ כׇּל הַשְּׁעָרִים כּוּלָּן שְׁקוּלִין.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּתְבַּקֵּשׁ דָּג [קָטָן] לְחוֹלֶה וְלֹא יִמָּצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם וְנַהֲרוֹתָם כַּשֶּׁמֶן אוֹלִיךְ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל״.
אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה מַלְכוּת הַזָּלָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַה׳ צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט״.
אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ גַּסֵּי הָרוּחַ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ״, וּכְתִיב: ״וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה׳״.
אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְגוֹ׳ וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ״.
אָמַר עוּלָּא: אֵין יְרוּשָׁלָיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה״. אָמַר רַב פָּפָּא: אִי בָּטְלִי יְהִירֵי – בָּטְלִי אַמְגּוּשֵׁי, אִי בָּטְלִי דַּיָּינֵי – בָּטְלִי גְּזִירְפָּטֵי. אִי בָּטְלִי יְהִירֵי בָּטְלִי אַמְגּוּשֵׁי, דִּכְתִיב: ״וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כׇּל בְּדִילָיִךְ״. וְאִי בָּטְלִי דַּיָּינֵי בָּטְלִי גְּזִירְפָּטֵי, דִּכְתִיב: ״הֵסִיר ה׳ מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה אֹיְבֵךְ״.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו כַּנָּהָר, חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יָבֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ ה׳ נֹסְסָה בוֹ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל״.
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי, אוֹ כּוּלּוֹ חַיָּיב. בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי – דִּכְתִיב: ״וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ״. בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ חַיָּיב – דִּכְתִיב: ״וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ״, וּכְתִיב: ״לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה״.
אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רָמֵי, כְּתִיב ״בְּעִתָּהּ״ וּכְתִיב ״אֲחִישֶׁנָּה״. זָכוּ – אֲחִישֶׁנָּה, לֹא זָכוּ – בְּעִתָּהּ.
אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רָמֵי, כְּתִיב: ״וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה״, וּכְתִיב: ״עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר״. זָכוּ – עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא, לֹא זָכוּ – עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר.
אֲמַר לֵיהּ שַׁבּוּר מַלְכָּא לִשְׁמוּאֵל: אָמְרִיתוּ מָשִׁיחַ עַל חַמְרָא אָתֵי? אֵישַׁדַּר לֵיהּ סוּסְיָא בָּרְקָא דְּאִית לִי! אֲמַר לֵיהּ: מִי אִית לָךְ בַּר חֵיוַר גַּוְונֵי?
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַשְׁכַּח לְאֵלִיָּהוּ דַּהֲוָה קָאֵי אַפִּיתְחָא דִּמְעָרְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אֲמַר לֵיהּ: אָתֵינָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי? אֲמַר לֵיהּ: אִם יִרְצֶה אָדוֹן הַזֶּה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁנַיִם רָאִיתִי וְקוֹל שְׁלֹשָׁה שָׁמַעְתִּי.
אֲמַר לֵיהּ: אֵימַת אָתֵי מָשִׁיחַ? אָמַר לֵיהּ: זִיל שַׁיְילֵיהּ לְדִידֵיהּ. וְהֵיכָא יָתֵיב? אַפִּיתְחָא דְּרוֹמִי. וּמַאי סִימָנֵיהּ? יָתֵיב בֵּינֵי עַנְיֵי סוֹבְלֵי חֳלָאִים, וְכוּלָּן שָׁרוּ וְאָסְירִי בְּחַד זִימְנָא, אִיהוּ שָׁרֵי חַד וְאָסַיר חַד. אָמַר: דִּילְמָא מִבְּעֵינָא דְּלָא אִיעַכַּב.
אֲזַל לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי! אֲמַר לֵיהּ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ בַּר לֵיוַאי. אֲמַר לֵיהּ: לְאֵימַת אָתֵי מָר? אֲמַר לֵיהּ: הַיּוֹם. אֲתָא לְגַבֵּי אֵלִיָּהוּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֲמַר לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ בַּר לֵיוַאי. אֲמַר לֵיהּ: אַבְטְחָךְ לָךְ וְלַאֲבוּךְ לְעָלְמָא דְּאָתֵי. אֲמַר לֵיהּ: שַׁקּוֹרֵי קָא שַׁקַּר בִּי, דַּאֲמַר לִי ״הַיּוֹם אָתֵינָא״ וְלָא אֲתָא. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר לָךְ: ״הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ״.
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא: אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא? אָמַר: מִתְיָירֵא אֲנִי שֶׁמָּא תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי אוֹת. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין מִמְּךָ אוֹת.
אָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁיִּפּוֹל הַשַּׁעַר הַזֶּה, וְיִבָּנֶה, וְיִפּוֹל וְיִבָּנֶה, וְיִפּוֹל, וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ עַד שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּינוּ, תֵּן לָנוּ אוֹת! אָמַר לָהֶם: וְלֹא כָּךְ אֲמַרְתֶּם לִי שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁין מִמֶּנִּי אוֹת?
אָמְרוּ לוֹ: וְאַף עַל פִּי כֵן. אָמַר לָהֶם: אִם כָּךְ, יֵהָפְכוּ מֵי מְעָרַת פַּמְיָיס לְדָם. וְנֶהֶפְכוּ לְדָם.
בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ, אָמַר לָהֶן: הַעֲמִיקוּ לִי אֲרוֹנִי,