דף ביאור
מסכת הוריות דף ט׳ עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת הוריות דף ט׳ עמוד א׳
מסכת הוריות דף ט׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־465 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
לא תגיע ידו לא תשיג ידו דמשמע מי שבא לידי עניות ועשירות דפעמים עני ופעמים עשיר הוא דישנו בקרבן עולה ויורד יצא משיח ונשיא דלעולם עשירים הם:
נשיא שאין על גביו שום אדון אלא ה' דהיינו מלך ומלך לעולם עשיר הוא וכ"ג בעינן שיהא גדול מאחיו בעושר דליהוי לעולם עשיר:
נשיא שנצטרע לר' ירמיה ולר' יוסי הגלילי דעבר מנשיאותו שאין ראוי להיות מלך כשהוא מצורע כדאמרי' לקמן בפ"ב (הוריות דף י.) וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית דמשמע שנעשה חפשי ממלכותו:
מהו מי אמרי' פטור מקרבן עולה ויורד כשהוא נשיא ועכשיו כשנצטרע דעבר מנשיאותו ליחייב או דלמא מאי דהוי הוי כשהוא נשיא כלומר הואיל ונדחה ידחה כשנצטרע: ל"א מדחא דחי להאי נשיאות מקרבן עולה ויורד לגמרי דהואיל ונדחה ידחה אפילו כשנצטרע או דלמא מיפטר פטר נשיאות מקרבן עולה ויורד ובזמן דליכא נשיאות ליחייב דהיינו משנצטרע:
א"ל ממאי קבעית לחיוביה לאתויי קרבן כשנצטרע מממון שלך או מממון דגזא דידיה הוי אומר מגזא דידי' הוא דבעי לאתויי וכיון דמגזא דידיה קבעי אתויי אמטו להכי פטור לגמרי מקרבן עולה ויורד דה"ק רבי ירמיה ור' יוסי יצא נשיא ומשיח שאין באין לידי עניות האי נשיא שנצטרע נמי אינו בא לידי עניות דגזא דידיה כדקאי קאי הלכך פטור לגמרי:
תניא ר"ע אומר משיח פטור מכולם מקרבן עולה ויורד דכתיב זה קרבן אהרן ובניו ביום המשח אותו עשירית האיפה דהיינו חביתי כהן משיח דחביתין באה לו חובה ואין אחרת באה לו דעשירית האיפה עולה ויורד לא באה לו חובה הלכך פטור מכולם מעולה ויורד ואמרינן לקמן דמפר לא פטר ליה ר"ע ואיכא לתרוצי דטעמא דר"ע משום דמעולה ויורד הוא דאמעיט כדכתיב זה קרבן אהרן אבל מפר לא אמעיט:
אימא כי מעטי' קרא לכהן משיח:
מדלי דלות דהיינו מעשירית האיפה דכתיב זה קרבן אהרן דאין אחרת עשירית האיפה באה לו חובה:
ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Horayot 9a · Sefaria
מאירי
כבר ביארנו שכל ששגגתו בקרבן עולה ויורד נשיא ומשיח חייבין בה כשאר הדיוטות ר"ל בקרבן העשיר ואי אתה יכול לומר דלות במלך ובכהן משיח שהמלך עשיר הוא על כל פנים וכהן גדול הרי אמרו עליו הכהן הגדול שיהא גדול בכח ובנוי ובעושר ואם אין לו שיגדלוהו משל אחיו כל אחד כפי עשרו אלא שדברים אלו אינם אלא למצוה הא כל שנתמנה אע"פ שאין שם אחת מכל אלו נתמנה:
נשיא שנצטרע לענין קרבן עולה ויורד אין אנו צריכין ללמוד הימנו כלום שהרי אף בנשיאותו פסקנו שהוא כהדיוט אבל לענין שהוא מביא קרבן חלוק בפני עצמו אם נצטרע יתבאר דינו למטה בפרק שלישי בין שנצטרע אחר חטאו בין נצטרע ואח"כ חטא:
כהן גדול מצוה עליו להביא עשירית האיפה בכל יום והיא הנקראת חבתי כהן גדול על שם שהיתה עשויה במחבת והיא המפורשת בתורה בפרשת צו:
המשנה השלישית והכונה לבאר בה ענין החלק השלישי ואמר על זה כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת קבועה יחיד כלומר הדיוט מביא כשבה או שעירה ונשיא מביא שעיר וכהן משיח ובית דין מביאין פר והם הקרבנות המפורשים בסדר ויקרא שכבר ביארנו ענינם ובע"ז יחיד נשיא ומשיח מביאין שעירה והיא עז בת שנתה ובית דין מביאין פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת והוא הקרבן האמור בפרשת שלח לך וכל שבבית דין פירושו בהוראתם עם שגגת צבור וכהן משיח בהוראת עצמו ושגגת עצמו כמו שהתבאר כל זה בפרק ראשון אשם תלוי והוא הבא על ספק אם שגג בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת קבועה יחיד ונשיא חייבין בו כהן משיח ובית דין פטורים שאינם בתורת אשם כמו שביארנו אשם ודאי והם הבאים על המעילות ועל הגזלות ועל החרופה והנזיר והמצורע יחיד ונשיא ומשיח כלם חייבים בו שמיעת הקול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו יחיד ונשיא וכהן משיח כלם חייבים בהם ומביאין קרבן והמלך והכהן מביאין קרבן הנאמר בהם בעשירות וזה שאמר אח"כ לדעת ר' שמעון אלא שאין כהן חייב על טומאת מקדש וקדשיו אין הלכה כן אלא שאף הוא חייב בה ומה הם מביאין קרבן עולה ויורד כלומר קרבן הכתוב בהם ומביא הדיוט כפי השגתו ומלך וכהן בעשירות ר' אליעזר אומר נשיא מביא שעיר ואין הלכה כן אלא שוים הם הקרבנות באלו לכל לא נתחלקו הקרבנות אלא למצות שחייבין על שגגתן חטאת אבל בעולה ויורד הכל שוים:
זהו ביאור המשנה וכלה חוץ ממה שפירשנו מדברי ר' שמעון ור' אליעזר הלכה פסוקה היא וכל שחלקנו בפרקים אלו בין כהן משיח ומלך ובית דין וצבור ושאר העם לא נאמר אלא בשגגה ולענין הקרבנות אבל בזדון ולענין העונש אין מלך ואין שר יחדו יסופו בעונש הנגזר בכתוב לא ישא פני איש ודל לא יהדר בריבו אלא שמלכי ישראל אין דנין ולא דנין אותם כמו שביארנו בשני של סנהדרין וברוך הגומל לחייבים טובות ולא נתחדש על משנה זו בגמרא דבר שלא ביארנוהו:
ונשלם הפרק תהלה לאל:
Meiri on Horayot 9a · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
גמ' לא סלקא דעתך דכתיב וכפר עליו הכהן על גו' כו' כצ"ל:
בפרש"י בד"ה מהו מי אמר פטור כו' או דלמא מאי דהוה הוה כו' עכ"ל נראה לפירוש זה דהכי הוה הגירסא בגמרא מפטר פטור או דלמא מאי דהוה הוה וק"ל:
בד"ה לא סלקא דעתך כו' וכפר עליו הכהן מאחת מאלה כו' ובד"ה אין מתכפר בכולם דאימעיט נמי כו' דאינו בקרבן כו' ובד"ה ומה הן מביאין כו' וביטוי שפתים קרבן עולה כו' כצ"ל:
בד"ה ר"א אומר נשיא כו' אלא שאין כ"ג ומשוח חייב על טומאת כו' עכ"ל וה"ה שאין נשיא חייב על שמיע קול ולא נקטיה הכא דהא תנא ליה ר' עקיבא לעיל כדפירש רש"י וק"ל:
Chidushei Halachot on Horayot 9a · Sefaria
בן יהוידע
בַּכֹּחַ וּבַנּוֹי בְּעֹשֶׁר וּבַחָכְמָה (ויקרא כא, י) יש להקשות הלא החכמה גדולה מכולם והוה ליה למימר ברישא? ונראה לי בס"ד כפי סדר ביאתם לאדם נקטינהו כי תחלת הכל יתגלה בו הכח והגבורה אחר כך נוי הפנים שהוא הזקן דכתיב 'הדרת פנים זקן' (שבת קנב.) כי בלא זקן נראה כמו צורת הנקבה ואין לו נוי איש ואחר שנעשה לו זקן יצא מבית הספר ויעסוק בסחורה ויתעשר כי קודם זה היה אוכל משלחן אביו ולית ליה מגרמיה מידי ואחר כך יגדל בשנים יותר וישתלם בחכמה כמו שנאמר אָמַרְתִּי יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה (איוב לב, ז).
Ben Yehoyada on Horayot 9a · Sefaria
תוספות
אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת הוריות, דף ט׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־465 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 120 מילים
נפתחת ב״״לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ״, וְנֶאֱמַר ״לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״…״
- קטע 250 מילים
נפתחת ב״נָשִׂיא – דִּכְתִיב: ״וְעָשָׂה אַחַת מִכׇּל מִצְוֹת…״
- קטע 320 מילים
נפתחת ב״בְּעָא מִינֵּיהּ רָבִינָא מֵרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק:…״
- קטע 428 מילים
נפתחת ב״תַּנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מָשִׁיחַ פָּטוּר מִכּוּלָּן.…״
- קטע 543 מילים
נפתחת ב״וְאֵימָא: כִּי מְמַעֵט לֵיהּ רַחֲמָנָא – מִדַּלֵּי…״
- קטע 633 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: ״וְהָיָה כִּי יֶאְשַׁם לְאַחַת…״
- קטע 716 מילים
נפתחת ב״אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״מֵאַחַת״ מַשְׁמַע לֵיהּ,…״
- קטע 833 מילים
נפתחת ב״דְּכַתְבֵיהּ רַחֲמָנָא לְבַסּוֹף גַּבֵּי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, לְמֵימְרָא…״
- קטע 939 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ כׇּל הַמִּצְוֹת שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָן…״
- קטע 1020 מילים
נפתחת ב״אָשָׁם תָּלוּי – הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא חַיָּיבִין, וּמָשִׁיחַ…״
- קטע 1143 מילים
נפתחת ב״עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם, וְעַל…״
- קטע 1231 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה נוֹתֵן כְּלָל:…״
- קטע 1337 מילים
נפתחת ב״שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם, וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו…״
- קטע 1452 מילים
נפתחת ב״הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: שֶׁאֵין מָשִׁיחַ חַיָּיב…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות
ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…
מקור: מסכת הוריות דף ט׳ עמוד א׳ · קטע 4 — “תַּנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מָשִׁיחַ פָּטוּר מִכּוּלָּן. אָמַר רָבָא:…”
- רבינא [האחרון] · אמוראים · דור שישי לאמוראים
לבריאה 4260 דור שישי לאמוראים, תלמיד חבר של רב אשי.
מקור: מסכת הוריות דף ט׳ עמוד א׳ · קטע 3 — “בְּעָא מִינֵּיהּ רָבִינָא מֵרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: נָשִׂיא שֶׁנִּצְטָרַע,…”
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת הוריות דף ט׳ עמוד א׳ · קטע 7 — “אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״מֵאַחַת״ מַשְׁמַע לֵיהּ, ״לְאַחַת״ לָא…”
לשון המקור
״לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ״, וְנֶאֱמַר ״לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״ – מִי שֶׁבָּא לִידֵי עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת. יָצָא נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ, שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי עֲנִיּוּת,
נָשִׂיא – דִּכְתִיב: ״וְעָשָׂה אַחַת מִכׇּל מִצְוֹת ה׳ אֱלֹהָיו״. מִי שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו. מָשִׁיחַ – דִּכְתִיב: ״וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו״, שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵאֶחָיו בְּנוֹי, בְּכֹחַ, בְּחָכְמָה וּבְעוֹשֶׁר. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ גַּדְּלֵהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ״ – גַּדְּלֵהוּ מֵאֶחָיו.
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבִינָא מֵרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: נָשִׂיא שֶׁנִּצְטָרַע, מַהוּ? מִידְחָא דְּחֵי, אוֹ מִיפְטָר פְּטִיר? אֲמַר לֵיהּ: דִּילָךְ, אוֹ דְּגַזָּא?
תַּנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מָשִׁיחַ פָּטוּר מִכּוּלָּן. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? אָמַר קְרָא: ״זֶה קׇרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו״. זוֹ בָּאָה חוֹבָה לוֹ, וְאֵין אַחֶרֶת בָּאָה חוֹבָה לוֹ.
וְאֵימָא: כִּי מְמַעֵט לֵיהּ רַחֲמָנָא – מִדַּלֵּי דַלּוּת, וּמַאי נִיהוּ? עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. אֲבָל עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, לָא מַעֲטֵיהּ רַחֲמָנָא! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״. הַמִּתְכַּפֵּר בְּאַחַת – מִתְכַּפֵּר בְּכוּלָּן, וְשֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת – אֵין מִתְכַּפֵּר בְּכוּלָּן.
אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: ״וְהָיָה כִּי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה״, הָכִי נָמֵי: דְּכׇל הַמִּתְחַיֵּיב בְּאַחַת – מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן, וְשֶׁאֵין מִתְחַיֵּיב בְּאַחַת – אֵין מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן. אַלְּמָה תְּנַן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נָשִׂיא חַיָּיב חוּץ מִשְּׁמִיעַת קוֹל!
אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״מֵאַחַת״ מַשְׁמַע לֵיהּ, ״לְאַחַת״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. וּמַאי שְׁנָא ״מֵאַחַת״ דְּמַשְׁמַע לֵיהּ?
דְּכַתְבֵיהּ רַחֲמָנָא לְבַסּוֹף גַּבֵּי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, לְמֵימְרָא דְּכֹל דְּמִחַיַּיב בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה – מִחַיַּיב בְּכוּלָּן, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִתְחַיֵּיב בְּאַחַת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן, נִכְתְּבֵיהּ לְהַאי ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ בְּדַלּוּת, אִי נָמֵי בַּעֲשִׁירוּת.
מַתְנִי׳ כׇּל הַמִּצְוֹת שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת – הַיָּחִיד מֵבִיא כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, וְהַנָּשִׂיא שָׂעִיר, וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִין פַּר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה – הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ מְבִיאִין שְׂעִירָה, וּבֵית דִּין פַּר וְשָׂעִיר; פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת.
אָשָׁם תָּלוּי – הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא חַיָּיבִין, וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. אָשָׁם וַדַּאי – הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּיבִין, וּבֵית דִּין פְּטוּרִין.
עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם, וְעַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – בֵּית דִּין פְּטוּרִין, וְהַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּיבִין, אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מָשִׁיחַ חַיָּיב עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. וּמָה הֵן מְבִיאִין? קׇרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר.
גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה נוֹתֵן כְּלָל: כֹּל שֶׁהַיָּחִיד בְּאָשָׁם תָּלוּי – הַנָּשִׂיא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. וְכֹל שֶׁהוּא בְּאָשָׁם וַדַּאי – נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, וּבֵית דִּין פְּטוּרִין.
שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם, וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – בֵּית דִּין פְּטוּרִין, נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ חַיָּיבִין, אֶלָּא שֶׁאֵין הַנָּשִׂיא חַיָּיב בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל, וְלֹא מָשִׁיחַ בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. כׇּל שֶׁהוּא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד – נָשִׂיא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין.
הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: שֶׁאֵין מָשִׁיחַ חַיָּיב בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – הוּא דְּפָטוּר, אֲבָל בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם – חַיָּיב. אֵימָא סֵיפָא: כֹּל שֶׁהוּא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד – נָשִׂיא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין, קָתָנֵי: מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין, מָה בֵּית דִּין פְּטוּרִין מִכּוּלְּהוֹן – אַף מָשִׁיחַ פָּטוּר מִכּוּלְּהוֹן.