בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת בבא בתרא דף ד׳ עמוד ב׳פרק 1 השותפין

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא בתרא דף ד׳ עמוד ב׳

    מסכת בבא בתרא דף ד׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־490 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    נִשְׁעֲיֵיהּ בְּאַמְּתָא מִלְּבַר. וְנֶיעֱבַד מִלְּגָיו! עָבֵיד חַבְרֵיהּ מִלְּבַר, וְאָמַר: דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא. אִי הָכִי, הַשְׁתָּא נָמֵי – דְּקָפֵיל לֵיהּ חַבְרֵיהּ, וְאָמַר: דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא! קִילּוּפָא מִידָּע יְדִיעַ.

    הוּצָא – אָמַר רַב נַחְמָן: סַינּוֹפֵי יְרֵיכֵי מִלְּבַר. וְנֶיעְבַּד מִלְּגָיו! עָבֵיד נָמֵי חַבְרֵיהּ מִלְּבַר, וְאָמַר: דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא. אִי הָכִי, הַשְׁתָּא נָמֵי – גָּיֵיז וְשָׁדֵי לֵיהּ, וְאָמַר: דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא! מַשְׁרֵיק לֵיהּ טִינָא. הַשְׁתָּא נָמֵי – אָתֵי חַבְרֵיהּ וְקָלֵיף לֵיהּ! קִילּוּפָא מִידָּע יְדִיעַ.

    אַבָּיֵי אָמַר: הוּצָא לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא אֶלָּא בִּשְׁטָרָא.

    אֲבָל אִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִיקָא לְרַב אָשֵׁי: לָא יַעֲשׂוּ לֹא זֶה וְלֹא זֶה! אֲמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכָא, דִּקְדֵים חַד מִנַּיְיהוּ וַעֲבַד דִּידֵיהּ, וְאִי לָא עָבֵיד חַבְרֵיהּ – אָמַר: דִּידֵיהּ הוּא.

    וְתַנָּא – תַּקַּנְתָּא לְרַמַּאי קָא מַשְׁמַע לַן?! אֲמַר לֵיהּ: וְרֵישָׁא – לָאו תַּקַּנְתָּא לְרַמַּאי הוּא?!

    אֲמַר לֵיהּ: בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא – תְּנָא דִּינָא, וּמִשּׁוּם דִּינָא תְּנָא תַּקַּנְתָּא; אֶלָּא סֵיפָא, דִּינָא קָתָנֵי – דְּקָתָנֵי תַּקַּנְתָּא?! אָמַר רָבִינָא: הָכָא בְּהוּצֵי עָסְקִינַן, לְאַפּוֹקֵי מִדְּאַבַּיֵּי – דְּאָמַר: הוּצָא לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא אֶלָּא בִּשְׁטָרָא; קָא מַשְׁמַע לַן דְּבַחֲזִית סַגִּיא.

    מַתְנִי׳ הַמַּקִּיף אֶת חֲבֵירוֹ מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו, וְגָדַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַשְּׁנִיָּה וְאֶת הַשְּׁלִישִׁית – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית – מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל.

    גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית – מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. לָא שְׁנָא עָמַד נִיקָּף, לָא שְׁנָא עָמַד מַקִּיף.

    אִיתְּמַר, רַב הוּנָא אָמַר: הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁגָּדַר. חִיָּיא בַּר רַב אָמַר: הַכֹּל לְפִי דְּמֵי קָנִים בְּזוֹל.

    תְּנַן: הַמַּקִּיף אֶת חֲבֵירוֹ מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו, וְגָדַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַשְּׁנִיָּה וְאֶת הַשְּׁלִישִׁית – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ. הָא רְבִיעִית – מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ; אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית – מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל.

    בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא, דְּאָמַר: הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁגָּדַר בָּהּ, הַיְינוּ דְּאִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא וְרַבִּי יוֹסֵי – תַּנָּא קַמָּא סָבַר: הַכֹּל לְפִי דְּמֵי קָנִים בְּזוֹל – אִין, וּמַה שֶּׁגָּדַר – לָא; וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁגָּדַר.

    אֶלָּא לְחִיָּיא בַּר רַב, דְּאָמַר: הַכֹּל לְפִי דְּמֵי קָנִים בְּזוֹל, מַאי אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי יוֹסֵי? אִי דְּמֵי קָנִים בְּזוֹל לָא קָיָהֵיב לֵיהּ, מַאי קָיָהֵיב לֵיהּ?

    אִי בָּעֵית אֵימָא: אֲגַר נְטִירָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – תַּנָּא קַמָּא סָבַר: אֲגַר נְטִירָא – אִין, דְּמֵי קָנִים בְּזוֹל – לָא; וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: דְּמֵי קָנִים בְּזוֹל.

    וְאִי בָּעֵית אֵימָא: רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – תַּנָּא קַמָּא סָבַר: רְבִיעִית הוּא דְּיָהֵיב לֵיהּ, אֲבָל רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית – לָא יָהֵיב לֵיהּ; וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּיה וּשְׁלִישִׁית נָמֵי יָהֵיב לֵיהּ.

    אִיבָּעֵית אֵימָא: מַקִּיף וְנִיקָּף אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – דְּתַנָּא קַמָּא סוֹבֵר: טַעְמָא דְּעָמַד נִיקָּף דִּמְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל, אֲבָל עָמַד מַקִּיף – אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא דְּמֵי רְבִיעִית.

    וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לָא שְׁנָא נִיקָּף וְלָא שְׁנָא מַקִּיף, אִם עָמַד וְגָדַר – מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל.

    לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: מַקִּיף וְנִיקָּף אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – תַּנָּא קַמָּא סָבַר: אִם גָּדַר מַקִּיף אֶת הָרְבִיעִית – נָמֵי יָהֵיב לֵיהּ; וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: אִם עָמַד נִיקָּף וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית – הוּא דְּיָהֵיב לֵיהּ, דְּגַלִּי דַּעְתֵּיהּ דְּנִיחָא לֵיהּ; אֲבָל אִם גָּדַר מַקִּיף – לָא יָהֵיב לֵיהּ מִידֵּי.