דף ביאור
מסכת בבא בתרא דף כ״ט עמוד א׳פרק 3 חזקת הבתים
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא בתרא דף כ״ט עמוד א׳
מסכת בבא בתרא דף כ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־341 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, ״בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ, וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן״ – מַאי קָאָמַר? אֶלָּא עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן; הָכָא נָמֵי – עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן. תִּדַּע, דִּכְתִיב: ״וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ, לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים״.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: שַׁתָּא קַמַּיְיתָא מָחֵיל אִינִישׁ, תַּרְתֵּי מָחֵיל, תְּלָת לָא מָחֵיל.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, כִּי הָדְרָא אַרְעָא, תִּיהְדַּר לְבַר מִפֵּירֵי! אַלְּמָה אָמַר רַב נַחְמָן: הָדְרָא אַרְעָא וְהָדְרִי פֵּירֵי?
אֶלָּא, אָמַר רָבָא: שַׁתָּא קַמַּיְיתָא לָא קָפֵיד אִינִישׁ, תַּרְתֵּי לָא קָפֵיד, תְּלָת קָפֵיד.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, כְּגוֹן הָנֵי דְּבֵי בַּר אֶלְיָשִׁיב – דְּקָפְדִי אֲפִילּוּ אַמַּאן דְּחָלֵיף אַמִּיצְרָא דִידְהוּ, הָכִי נָמֵי דִּלְאַלְתַּר הָוֵי חֲזָקָה? וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, אִם כֵּן נָתַתָּ דְּבָרֶיךָ לְשִׁיעוּרִין!
אֶלָּא אָמַר רָבָא: שַׁתָּא קַמַּיְיתָא מִיזְדְּהַר אִינִישׁ בִּשְׁטָרֵיהּ, תַּרְתֵּי וּתְלָת מִיזְדְּהַר, טְפֵי לָא מִיזְדְּהַר.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו – לָא תִּיהְוֵי מֶחָאָה, דַּאֲמַר לֵיהּ: אִי מַחֵית בְּאַפַּאי, הֲוָה מִיזְדְהַרְנָא בִּשְׁטָרַאי!
דְּאָמַר לֵיהּ: חַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיהּ, וְחַבְרָא דְחַבְרָךְ – חַבְרָא אִית לֵיהּ.
אָמַר רַב הוּנָא: שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁאָמְרוּ, הוּא שֶׁאֲכָלָן רְצוּפוֹת. מַאי קָמַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: חֶזְקָתָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם! מַהוּ דְּתֵימָא, ״מִיּוֹם לְיוֹם״ לְאַפּוֹקֵי מְקוּטָּעוֹת – וּלְעוֹלָם אֲפִילּוּ מְפוּזָּרוֹת; קָא מַשְׁמַע לַן.
אָמַר רַב חָמָא: וּמוֹדֵי רַב הוּנָא בְּאַתְרֵי דְּמוֹבְרִי בָּאגֵי.
פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא דְּמוֹבַר וְאִיכָּא דְּלָא מוֹבַר – וְהַאי גַּבְרָא מוֹבְרַהּ; מַהוּ דְּתֵימָא, אֲמַר לֵיהּ: אִם אִיתָא דְּדִידָךְ הֲוַאי, אִיבְּעִי לָךְ לְמִיזְרְעַהּ; קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲמַר לֵיהּ: חֲדָא אַרְעָא בְּכוּלֵּיהּ בָּאגָא – לָא מָצֵינָא לִינְטַר.
וְאִי נָמֵי, בְּהָכִי נִיחָא לִי – דְּעָבְדָא טְפֵי.
תְּנַן: חֶזְקַת הַבָּתִּים. וְהָא בָּתִּים – דְּבִימָמָא יָדְעִי, בְּלֵילְיָא לָא יָדְעִי!
אָמַר אַבָּיֵי: מַאן מַסְהֵיד אַבָּתִּים – שִׁיבָבֵי; שִׁיבָבֵי מִידָּע יָדְעִי בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא.
רָבָא אָמַר: כְּגוֹן דְּאָתוּ בֵּי תְרֵי, וְאָמְרִי: אֲנַן אָגְרִינַן מִינֵּיהּ, וְדָרֵינַן בֵּיהּ תְּלָת שְׁנִין בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא.
אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי: הָנֵי נוֹגְעִין בְּעֵדוּתָן הֵן – דְּאִי לָא אָמְרִי הָכִי, אָמְרִינַן לְהוּ: זִילוּ הַבוּ לֵיהּ אֲגַר בֵּיתָא לְהַאי!
אֲמַר לֵיהּ: דַּיָּינֵי דִּשְׁפִילִי הָכִי דָּאיָנִי. מִי לָא עָסְקִינַן כְּגוֹן דִּנְקִיטִי אֲגַר בֵּיתָא וְאָמְרִי: לְמַאן לִיתְּבֵיהּ?
אָמַר מָר זוּטְרָא, וְאִי טָעֵין וְאָמַר: לֵיתוֹ תְּרֵי סָהֲדִי לְאַסְהוֹדֵי לֵיהּ דְּדָר בֵּיהּ תְּלָת שְׁנֵי בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא – טַעְנְתֵיהּ טַעֲנָה.