מסכת עבודה זרה דף נ״א עמוד א׳פרק 4 רבי ישמעאל

חַיָּיב, בִּשְׁלָמָא עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם — אִיכָּא זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת, אֶלָּא צוֹאָה, מַאי זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת אִיכָּא? בְּצוֹאָה לַחָה.

לֵימָא כְּתַנָּאֵי: שָׁחַט לָהּ חָגָב — רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים.

מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: אָמְרִינַן כְּעֵין זְבִיחָה, וּמָר סָבַר: לָא אָמְרִינַן כְּעֵין זְבִיחָה, אֶלָּא כְּעֵין פְּנִים?

לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא אָמְרִינַן כְּעֵין זְבִיחָה, אֶלָּא כְּעֵין פְּנִים בָּעֵינַן, וְשָׁאנֵי חָגָב הוֹאִיל וְצַוָּארוֹ דּוֹמֶה לְצַוַּאר בְּהֵמָה.

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ בְּמַקֵּל, שָׁבַר מַקֵּל בְּפָנֶיהָ — חַיָּיב וְנֶאֱסֶרֶת, זָרַק מַקֵּל לְפָנֶיהָ — חַיָּיב וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מַאי שְׁנָא שָׁבַר דְּהָוְיָא לֵיהּ כְּעֵין זְבִיחָה, זָרַק נָמֵי הָוְיָא לֵיהּ כְּעֵין זְרִיקָה! אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵינַן זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת, וְלֵיכָּא.

אֶלָּא מֵעַתָּה, אַבְנֵי בֵּית מַרְקוּלִיס בַּמֶּה יֵאָסְרוּ? אֲמַר לֵיהּ: אַף לְדִידִי קַשְׁיָא לִי, וּשְׁאֵלְתֵּיהּ לְרַבָּה בַּר אֲבוּהּ, וְרַבָּה בַּר אֲבוּהּ לְחִיָּיא בַּר רַב, וְחִיָּיא בַּר רַב לְרַב, וַאֲמַר לֵיהּ: נַעֲשָׂה כִּמְגַדֵּל עֲבוֹדָה זָרָה.

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל גּוֹי אֲסוּרָה מִיָּד, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר עַד שֶׁתֵּעָבֵד, תִּישְׁתְּרֵי, דְּהָא לָא פַּלְחַהּ! אֲמַר לֵיהּ: כׇּל אַחַת וְאַחַת נַעֲשֵׂית עֲבוֹדָה זָרָה, וְתִקְרוֹבֶת לַחֲבֶרְתָּהּ.

אִי הָכִי, בָּתְרָיְיתָא מִיהָא תִּשְׁתְּרֵי! אֲמַר לֵיהּ: אִי יָדְעַתְּ לַהּ, זִיל שִׁקְלַהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר: כׇּל אַחַת וְאַחַת נַעֲשֵׂית תִּקְרוֹבֶת לְעַצְמָהּ וְתִקְרוֹבֶת לַחֲבֶרְתָּהּ.

תְּנַן: מָצָא בְּרֹאשׁוֹ כְּסוּת וּמָעוֹת אוֹ כֵלִים — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין, פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים וְיֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְכׇל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בּוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ — אָסוּר.

בִּשְׁלָמָא יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת — אִיכָּא כְּעֵין פְּנִים, וְאִיכָּא כְּעֵין זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת, אֶלָּא פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים — לָא כְּעֵין פְּנִים אִיכָּא, וְלָא כְּעֵין זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת אִיכָּא!

אָמַר רָבָא אָמַר עוּלָּא: כְּגוֹן שֶׁבְּצָרָן מִתְּחִלָּה לְכָךְ.

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן לַזּוֹבֵחַ בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא פָּטוּר? שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יׇחֳרָם בִּלְתִּי לַה׳ לְבַדּוֹ״, לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּעֵין פְּנִים.

הָוֵי בֵּהּ רָבָא, בְּמַאי? אִילֵימָא בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן — הַשְׁתָּא לִבְנֵי נֹחַ חַזְיָא לְגָבוֹהַּ בְּבָמָה דִּידְהוּ, לַעֲבוֹדָה זָרָה מִיבַּעְיָא?

אֶלָּא בִּמְחוּסַּר אֵבֶר, וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לִמְחוּסַּר אֵבֶר שֶׁהוּא אָסוּר לִבְנֵי נֹחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִכׇּל הָחַי מִכׇּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל״, אָמְרָה תּוֹרָה: הָבֵא בְּהֵמָה שֶׁחַיִּין רָאשֵׁי אֵבָרִין שֶׁלָּהּ.

הַאי ״וּמִכׇּל הַחַי״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי טְרֵיפָה! מִ״לְּהַחֲיוֹת זֶרַע״ נָפְקָא.

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: טְרֵיפָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: טְרֵיפָה יוֹלֶדֶת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

אָמַר קְרָא: ״אִתָּךְ״, ״אִתָּךְ״ — בְּדוֹמִין לָךְ. וְדִלְמָא נֹחַ גּוּפֵיהּ טְרֵיפָה הֲוָה! ״תָּמִים״ כְּתִיב בֵּיהּ.

דִּלְמָא ״תָּמִים״ בִּדְרָכָיו! ״צַדִּיק״ כְּתִיב בֵּיהּ.

דִּלְמָא ״תָּמִים״ בִּדְרָכָיו, וְ״צַדִּיק״ בְּמַעֲשָׂיו! לָא מָצֵית אָמְרַתְּ דְּנֹחַ גּוּפֵיהּ טְרֵיפָה הֲוָה, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ נֹחַ טְרֵיפָה הֲוָה, אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא: דִּכְוָותָךְ עַיֵּיל, שַׁלְמִין לָא תְּעַיֵּיל?

הַשְׁתָּא דְּנָפְקָא מֵ״אִתָּךְ״, ״לְהַחֲיוֹת זֶרַע״ לְמָה לִי? אִי מֵ״אִתָּךְ״, הֲוָה אָמֵינָא לְצַוְותָּא בְּעָלְמָא, וַאֲפִילּוּ זָקֵן וַאֲפִילּוּ סָרִיס, קָא מַשְׁמַע לַן ״לְהַחֲיוֹת זֶרַע״.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה לְמַרְקוּלִיס שֶׁהוּא חַיָּיב? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם״, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִכְדַרְכָּהּ, דִּכְתִיב: ״אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם״, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.

וְהָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: