דף ביאור
מסכת עבודה זרה דף מ״ד עמוד ב׳פרק 3 כל הצלמים
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת עבודה זרה דף מ״ד עמוד ב׳
מסכת עבודה זרה דף מ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־374 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מַתְנִי׳ שָׁאַל פְּרוֹקְלוּס בֶּן פְּלוֹסְפוּס אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי. אֲמַר לֵיהּ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם ״לָא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם״, מִפְּנֵי מָה אַתָּה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי?
אָמַר לוֹ: אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא בָּאתִי בִּגְבוּלָהּ, הִיא בָּאָה בִּגְבוּלִי. אֵין אוֹמְרִים: נַעֲשָׂה מֶרְחָץ נוֹי לְאַפְרוֹדִיטֵי, אֶלָּא אוֹמֵר: נַעֲשָׂה אַפְרוֹדִיטֵי נוֹי לַמֶּרְחָץ.
דָּבָר אַחֵר: אִם נוֹתְנִים לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה, אִי אַתָּה נִכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּךָ עָרוֹם וּבַעַל קֶרִי וּמַשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ, זוֹ עוֹמֶדֶת עַל פִּי הַבִּיב וְכׇל הָעָם מַשְׁתִּינִין לְפָנֶיהָ, לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״אֱלֹהֵיהֶם״ — אֶת שֶׁנּוֹהֵג בּוֹ מִשּׁוּם אֱלוֹהַּ — אָסוּר, אֶת שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ מִשּׁוּם אֱלוֹהַּ — מוּתָּר.
גְּמָ׳ וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל מָקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר, חוּץ מִבֵּית הַמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא!
וְכִי תֵּימָא: בִּלְשׁוֹן חוֹל אֲמַר לֵיהּ, וְהָאָמַר אַבָּיֵי: דְּבָרִים שֶׁל חוֹל מוּתָּר לְאוֹמְרָן בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ, דְּבָרִים שֶׁל קֹדֶשׁ אָסוּר לְאוֹמְרָן בִּלְשׁוֹן חוֹל!
תָּנָא: כְּשֶׁיָּצָא, אָמַר לוֹ: אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ.
אָמַר רַב חָמָא בַּר יוֹסֵף בְּרַבִּי, אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: תְּשׁוּבָה גְּנוּבָה הֱשִׁיבוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְאוֹתוֹ הֶגְמוֹן, וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵינָהּ גְּנוּבָה.
מָה גְּנוּבְתַּיהּ? דְּקָאָמַר לוֹ: זוֹ עוֹמֶדֶת עַל פִּי הַבִּיב וְכׇל אָדָם מַשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ. וְכִי מַשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ מַאי הָוֵי? וְהָאָמַר רָבָא: פְּעוֹר יוֹכִיחַ, שֶׁמְּפַעֲרִין לְפָנָיו בְּכׇל יוֹם וְאֵינוֹ בָּטֵל.
וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵינָהּ גְּנוּבָה, זוֹ עֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ, וְזוֹ אֵין עֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ.
אָמַר אַבָּיֵי: גְּנוּבְתַּהּ מֵהָכָא, דְּקָאָמַר לֵיהּ: אֲנִי לֹא בָּאתִי בִּגְבוּלָהּ וְהִיא בָּאָה בִּגְבוּלִי. וְכִי בָּא בִּגְבוּלָהּ מַאי הָוֵי? וְהָתְנַן: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מֶרְחָץ אוֹ גִינָּה — נֶהֱנִין מֵהֶן שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה, וְאֵין נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה.
וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵינָהּ גְּנוּבָה, שֶׁלֹּא בְּטוֹבַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל כִּבְטוֹבַת אֲחֵרִים דָּמֵי.
רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא אָמַר: גְּנוּבְתַּהּ מֵהָכָא, דְּקָאָמַר לוֹ: זוֹ עוֹמֶדֶת עַל הַבִּיב וְכׇל אָדָם מַשְׁתִּינִין בְּפָנֶיהָ. וְכִי מַשְׁתִּינִין בְּפָנֶיהָ מַאי הָוֵי? וְהָתְנַן: רָק בְּפָנֶיהָ, הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ, גֵּירְרָה, וְזָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה — הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה.
וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵינָהּ גְּנוּבָה, הָתָם — לְפִי שַׁעְתָּא הוּא רָתַח עֲלַהּ, וַהֲדַר מְפַיֵּיס לַהּ, הָכָא — כֹּל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא בְּזִלְזוּלַהּ קָיְימָא.
רַבָּה בַּר עוּלָּא אָמַר: גְּנוּבְתַּהּ מֵהָכָא, דְּקָאָמַר לֵיהּ, אֵין אוֹמְרִין: נַעֲשָׂה מֶרְחָץ נוֹי לְאַפְרוֹדִיטֵי, אֶלָּא: נַעֲשָׂה אַפְרוֹדִיטֵי נוֹי לַמֶּרְחָץ; וְכִי אָמַר ״נַעֲשָׂה מֶרְחָץ לְאַפְרוֹדִיטֵי נוֹי״ מַאי הָוֵי? וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר ״בַּיִת זֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה״, ״כּוֹס זֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ לַעֲבוֹדָה זָרָה.
וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵינָהּ גְּנוּבָה, נְהִי דְּאִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא, נוֹי מִיהָא אִיכָּא.