דף ביאור
מסכת יבמות דף מ״ב עמוד א׳פרק 4 החולץ
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת יבמות דף מ״ב עמוד א׳
מסכת יבמות דף מ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 27 קטעים ממוספרים, כ־393 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
לְאַחַר שְׁלֹשָׁה — אֵין צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.
הֱוֵי (הַ)שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁאָמְרוּ, מִשְּׁעַת מִיתַת הַבַּעַל, וְלֹא מִשְּׁעַת חֲלִיצַת הַיָּבָם.
מַאי שְׁנָא מִגֵּט, דְּרַב אָמַר: מִשְּׁעַת נְתִינָה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מִשְּׁעַת כְּתִיבָה!
אָמַר רָבָא, קַל וָחוֹמֶר: אִיסּוּר כָּרֵת הִתַּרְתָּ, אִיסּוּר לָאו — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן.
וְכֵן שְׁאָר כׇּל הַנָּשִׁים. בִּשְׁלָמָא יְבָמָה, כְּדַאֲמַרַן. אֶלָּא שְׁאָר כׇּל הַנָּשִׁים אַמַּאי?
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל, מִשּׁוּם דְּאָמַר קְרָא: ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״, לְהַבְחִין בֵּין זַרְעוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן לְזַרְעוֹ שֶׁל שֵׁנִי.
מֵתִיב רָבָא: לְפִיכָךְ גֵּר וְגִיּוֹרֶת צְרִיכִין לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, הָכָא מַאי לְהַבְחִין אִיכָּא?
הָכָא נָמֵי, אִיכָּא לְהַבְחִין בֵּין זֶרַע שֶׁנִּזְרַע בִּקְדוּשָּׁה לְזֶרַע שֶׁלֹּא נִזְרַע בִּקְדוּשָּׁה.
רָבָא אָמַר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשָּׂא אֶת אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו, וִייַבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ.
וְיוֹצִיא אֶת אִמּוֹ לַשּׁוּק. וְיִפְטוֹר אֶת יְבִמְתּוֹ לַשּׁוּק.
מֵתִיב רַב חֲנַנְיָה: בְּכוּלָּן אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן מִשּׁוּם תַּקָּנַת עֶרְוָה, וְכָאן מִשּׁוּם תַּקָּנַת וָלָד. וְאִם אִיתָא, כּוּלְּהוּ מִשּׁוּם תַּקָּנַת עֶרְוָה!
הַאי מִשּׁוּם תַּקָּנַת וָלָד, דְּלָא לִפְגַע בְּהוּ עֶרְוָה.
בִּשְׁלָמָא תַּמְתִּין שְׁנֵי חֳדָשִׁים וְתִנָּשֵׂא — לָא, דְּהַיְינוּ סְפֵיקָא: אִי בַּר תִּשְׁעָה לְקַמָּא, אִי בַּר שִׁבְעָה לְבָתְרָא.
אֶלָּא תַּמְתִּין חֹדֶשׁ אֶחָד וְתִנָּשֵׂא, וְאִי לְשִׁבְעָה יָלְדָה — הַאי בַּר שִׁבְעָה לְבָתְרָא הוּא. וְאִי לִתְמָנְיָא יָלְדָה — הַאי בַּר תִּשְׁעָה לְקַמָּא הוּא!
אִי נָמֵי לִתְמָנְיָא יָלְדָה, אִיכָּא לְמֵימַר דְּבָתְרָא הוּא. דִּלְמָא אִישְׁתַּהוֹיֵי אִישְׁתַּהַי חֹדֶשׁ אֶחָד וְאִיעַבַּר.
וְתַמְתִּין שְׁנֵי חֳדָשִׁים וּמֶחֱצָה וְתִנָּשֵׂא, דְּאִי לְשִׁבְעָה יָלְדָה — הַאי בַּר שִׁבְעָה לְבָתְרָא הוּא, וְאִי לְשִׁיתָּא וּפַלְגָא יָלְדָה — הַאי בַּר תִּשְׁעָה לְקַמָּא הוּא. דְּאִי בַּר בָּתְרָא הוּא — בַּר שִׁיתָּא וּפַלְגָא לָא חָיֵי!
אִי נָמֵי לְשִׁיתָּא וּפַלְגָא יָלְדָה, אִיכָּא לְמֵימַר דְּבָתְרָא הוּא, דְּאָמַר מָר זוּטְרָא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין, יָלְדָה לְשִׁבְעָה — יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין.
שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים״, מִעוּט ״תְּקוּפוֹת״ — שְׁתַּיִם, מִעוּט ״יָמִים״ — שְׁנַיִם.
וְתַמְתִּין מַשֶּׁהוּ וְתִנָּשֵׂא, וְכִי מָלוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים — לִבְדְּקַהּ!
אָמַר רַב סָפְרָא: אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַנְּשׂוּאוֹת, שֶׁלֹּא יִתְגַּנּוּ עַל בַּעֲלֵיהֶן. וְנִבְדְּקַהּ בְּהִלּוּכַהּ!
אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: אִשָּׁה מְחַפָּה עַצְמָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּירַשׁ בְּנָהּ בְּנִכְסֵי בַעֲלָהּ.
הֵיכָא דְּקִים לַן דִּמְעוּבֶּרֶת הִיא, תִּנָּשֵׂא! אַלְּמָה תַּנְיָא: לֹא יִשָּׂא אָדָם מְעוּבֶּרֶת חֲבֵרוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵרוֹ. וְאִם נָשָׂא — יוֹצִיא וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית!
גְּזֵרָה שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה עוּבָּרָהּ סַנְדָּל. אִי הָכִי, דִּידֵיהּ נָמֵי!
אִי לְמַאן דְּאָמַר בְּמוֹךְ — בְּמוֹךְ, וְאִי לְמַאן דְּאָמַר מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ — מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ.
הָכָא נָמֵי: אִי לְמַאן דְּאָמַר בְּמוֹךְ — בְּמוֹךְ, אִי לְמַאן דְּאָמַר מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ — מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ!
אֶלָּא, מִשּׁוּם דַּחְסָה. אִי הָכִי, דִּידֵיהּ נָמֵי! דִּידֵיהּ — חָיֵיס עִילָּוֵיהּ. הָכָא נָמֵי: חָיֵיס עִילָּוֵיהּ!
אֶלָּא: סְתָם מְעוּבֶּרֶת לְמֵנִיקָה קַיְימָא,