בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת סוטה דף ה׳ עמוד ב׳פרק 1 המקנא

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוטה דף ה׳ עמוד ב׳

    מסכת סוטה דף ה׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־274 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    ״וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת״, וְאֵין ״שְׂאֵת״ אֶלָּא לְשׁוֹן גָּבוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַל [כׇּל] הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל [כׇּל] הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת״, וְאֵין ״סַפַּחַת״ אֶלָּא טְפֵילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם״.

    אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלִים נְמוּכֵי הָרוּחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים אָדָם מַקְרִיב עוֹלָה — שְׂכַר עוֹלָה בְּיָדוֹ. מִנְחָה — שְׂכַר מִנְחָה בְּיָדוֹ. אֲבָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הִקְרִיב כׇּל הַקָּרְבָּנוֹת כּוּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה״.

    וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הַשָּׁם אוֹרְחוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה — זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים״, אַל תִּקְרֵי ״וְשָׂם״, אֶלָּא ״וְשָׁם דֶּרֶךְ״.

    [כֵּיצַד מְקַנֵּא לָהּ כּוּ׳.] הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ, אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אַל תְּדַבְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי זֶה, אַלְמָא דִּבּוּר סְתִירָה הוּא,

    וַהֲדַר תָּנֵי: דִּיבְּרָה עִמּוֹ — עֲדַיִין מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וּמוּתֶּרֶת לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, אַלְמָא דִּבּוּר לָא כְּלוּם הוּא!

    אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: ״אַל תְּדַבְּרִי״ וְדִבְּרָה, ״אַל תְּדַבְּרִי״ וְנִסְתְּרָה — וְלֹא כְּלוּם. ״אַל תִּסָּתְרִי״ וְדִבְּרָה עִמּוֹ — עֲדַיִין מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וּמוּתֶּרֶת לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ לְבֵית הַסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טוּמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וַאֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה.

    וְאִם מֵת חוֹלֶצֶת. אַמַּאי? תִּתְיַיבֵּם נָמֵי יַבּוֹמֵי?

    אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר קְרָא: ״וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר״. לְאִישׁ אַחֵר, וְלֹא לַיָּבָם.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה — חֲלִיצָה נָמֵי לָא תִּיבְעֵי! אֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ אִיתֵיהּ לְבַעַל, מִי לָא בָּעֲיָא גֵּט? הַשְׁתָּא נָמֵי תִּיבְעֵי חֲלִיצָה.

    וְאִית דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יוֹסֵף: רַחֲמָנָא אָמַר ״וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר״ — דְּלָא לִיסְתְּרֵיהּ לְבֵיתֵיהּ, וְאַתְּ אָמְרַתְּ תִּתְיַיבֵּם נָמֵי יַבּוֹמֵי?!

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, לְאַחֵר לָא תִּינָּשֵׂא, דְּלָא תִּיסְתְּרֵיהּ לְבֵיתֵיהּ!

    אֲמַר לֵיהּ: