דף ביאור

מסכת סוטה דף ל״ב עמוד א׳

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת סוטה דף ל״ב עמוד א׳

מסכת סוטה דף ל״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־321 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

רש"י

והכא במאי עסקינן דקתני עד אחד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת היתה שותה ואוקימנא בפסולי עדות ובין בבת אחת בין בזה אחר זה כר' נחמיה ועל כרחיך דבזה אחר זה איצטריך עיקר לאשמועינן דאי בבת אחת מאי הלך אחר רוב דיעות איכא בחד וחד נמי היתה שותה [אלא] בהכי עסקינן דההוא דאתא מעיקרא ואמר נטמאת אשה הויא הילכך אפי' בזה אחר זה אתו תרתי ומבטלי לה:

ותרצה לדרבי נחמיה הכי כו' דהא דאמרן לעיל ועשו שתי נשים באיש אחד כו' לאו סיפא דמילתיה דרבי נחמיה הוא אלא פירושא דמילתיה הוא דאנו פרשין לה הכי:

כי פלגא ופלגא דמי כלומר כי חד וחד ואי בבת אחת אתו אוקי תרי לבהדי חד ואוקמיה אספיקא ואי בזה אחר זה וההוא דהאמינה תורה קדם ואתא ברישא הוה ליה כשנים והנך כחד ואין דבריהם במקומו והיכא דשתים אומרות נטמאת ועד אחד כשר אומר לא נטמאת היתה שותה דכי חד וחד נינהו ומתניתין דקתני לא היתה שותה כגון דההוא חד הוה פסול:

ותרתי בפסולי עדות למה לי למתני מתני הלך אחר רוב דיעות:

לחומרא שתשתה:

לקולא להקל מעליה שלא תשתה:

לא אזלינן בתר רוב דיעות בפסולי עדות והיכא דשתים אומרות נטמאת ואחד אומר לא נטמאת כיון דאיכא הכחשה כל דהו נימא אוקי האי לבהדי הנך ואוקי מילתא אספיקא ותשתה קא משמע לן:

מתני' אלו נאמרין (בכל לשון) גרסינן:

ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Sotah 32a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

תוספות

מהו דתימא כי אזלינן בתר רוב דיעות לחומרא אבל לקולא לא קמ"ל ואם תאמר הא ממתני' בפרק האשה שהלכה (יבמות ד' קיז:) וממתני' דפרק עגלה ערופה (לקמן סוטה דף מז.) שמעינן לה י"ל דהכא איצטריך דאפילו לקולא אע"ג דרגלים לדבר ועוד דלא תנא פסולי העדות בהדיא במתני' להכי תנא גבי כל חד וחד:

אלו נאמרין בלשונם [ה"ג בסדר הנשנה] ופירוש כל אדם בלשונו שהוא שומע לאפוקי למדי שאינו אומר בלשון פרסי אם אינו שומעו אבל בכל לשון משמע בין שומע בין אינו שומע ובגמרא לא משמע הכי:

קרית שמע ותפלה תימה אמאי שייר הלל וקידוש של שבת וברכת הפירות וברכת המצות וליכא למימר דלא נקט אלא דאורייתא דהא בפרק מי שמתו (ברכות דף כא.) משמע דתפלה וקרית שמע דרבנן ועוד דהתם (דף כ:) משמע דקידוש דאורייתא והכי משמע נמי בריש מסכת נזיר (דף ג:) בשלמא מקרא מגילה איכא למימר להכי שייר דתנא בפ"ב דמגילה (דף יז.) הלועז ששמע אשורית יצא אלא הני אמאי שייר ונראה דהני נאמרים בכל לשון אפי' אינו שומע הלכך לא דמו להני דמתני' דנאמרין דוקא בלשונם:

Tosafot on Sotah 32a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

מאירי

אלו נאמרין וכו' כבר ביארנו בראש המסכתא שהחלק החמישי שבה הוא לבאר שפרשת סוטה נאמרת בכל לשון ושעל ידי דבר זה נתגלגל לבאר הדברים שנאמרים בכל לשון ואותם שאינן נאמרים אלא בלשון הקדש ושזה החלק יתבאר באלו הפרקים הבאים עד סוף המסכתא ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לשלשה חלקים הראשון בהודעה דרך כלל הדברים הנאמרים בכל לשון השני בהודעה דרך כלל הדברים שאמירתם טעונה לשון הקדש השלשי בהתחלת ביאור הפרטים ברוב דברים שהוזכר בהם שטעונים לשון הקדש היאך היו נעשין ובפרט בברכות וקללות וברכת כהנים וברכת כהן גדול ופרשת המלך זהו שורש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם וכמו שיתבאר:

ואנו מבארים עניני כל המשנה וכל חלקיה ביחד מפני שכלם דברים הנמשכים לענין אחד והוא שאמר אלו נאמרין בלשונם פרשת סוטה ווידוי מעשר וקרית שמע ותפלה וברכת המזון ושבועת העדות ושבועת הפקדון אלו נאמרין בלשון הקדש מקרא בכורים וחליצה ברכות וקללות ברכות כהנים וברכות כהן גדול פרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם מקרא בכורים כיצד וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אובד אבי ולהלן הוא אומר וענו הלויים מה ענייה אמורה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש חליצה כיצד וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו מה ענייה אמורה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש ר' יודה אומר וענתה ואמרה ככה עד שתאמר בלשון הזה אמר הר"ם פי' אמרו בסוטה ואמר הכהן ובאה הקבלה בכל לשון שהוא אומר וכבר ביארנו וידוי מעשר באחרון ממסכת מעשר שני ואמר בק"ש בכל לשון שאתה שומע והתפלה קריאה לשם האדם בכל לשון ודוקא בצבור אולם היחיד בפני עצמו לא יתפלל לשם כי אם בלשון הקדש ואמ' בברכת המזון וברכת בכל לשון שאתה מברך ושבועת העדות ושמעה קול אלה בכל לשון שתשמע ולמדנו שבועת העדות משבועת הפקדון לאמרו בכל אחד מהם תחטא פי' אמרו בענו הלוים ואמרו כל איש ישראל בקול רם ואמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש ולמד ר' יהודה חליצה ממאמרו שבכל מקום שנאמר ככה או כה אמנם ירצה בו בלשון הזה לא להוסיף ולא לגרוע:

אמר המאירי פרשת סוטה ר"ל מה שהכהן אומר לה על הדרך הכתוב במגלתה והביאוה בגמרא ממה שכתוב ואמר הכהן לאשה והוא מיותר שכבר נאמר למעלה והשביע הכהן ואמר אל האשה אלא לרבות בכל לשון שהוא אומר ובלבד שתהא היא שומעת ומבינה את דבריו שאין קפידא אלא בהבנתה וכן נמשך לענין זה שהוא צריך להרחיב בדברים עמה קודם המחיקה כדי ליסר הנשים השומעות ולהודיעה שקלקלה הרבה כשנסתרה אחר קנוי בעלה ושהביאה עצמה על כך לידי בזיון לשתות במקידה של חרס ושאם נטמאת שחוק וקלות ראש וילדות ושחרות הביאוה לידי כך וכן ששואלה אם נטמאת בשוגג ובאונס או במזיד וברצון כדי שלא להביא לעז על מים המרים להודיעם שאם היה שם צד שגגה ואונס אין המים בודקין אותה ואחר דברים אלו הוא משביעה וכל שאפשר לו להטעימה את דבריו ביותר עושה והוא הטעם ברוב דברים הנזכרים מצורף לסמך הכתוב:

וידוי מעשר הוא שבשנה שלישית של שמטה אדם צריך להוציא כל מעשרותיו ושאר מתנותיו מביתו ואינו יכול עוד להשהותן אלא מוציאן ונותנן כל אחת לראוי לה הן כהן הן לוי הן עני ומתודה על כך הוא שכתוב כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתת ללוי וכו' ואמרת לפני ה' אלהיך בערתי הקדש וכו' וגם נתתיו וכו' לא עברתי ממצותיך וכו' לא אכלתי באוני וכו' עשיתי ככל אשר צויתני השקיפה ממעון קדשך וכו' כאשר נשבעת וכו' ואמר על וידוי זה שנאמר בכל לשון ר"ל שהוא יודע בו ומדכתיב ואמרת לפני ה' אלהיך ויליף אמירה אמירה מסוטה ואע"פ שמקרא בכורים נאמר בו וענית ואמרת והוא נאמר בלשון הקדש וכן בברכות וקללות וענו הלוים ואמרו אמן והיה לנו ללמוד מהם דנין אמירה מאמירה ולא אמירה מאמירה וענייה:

קריאת שמע דכתיב שמע בכל לשון שאתה שומע ר"ל שיהא מבין את הדברים:

תפלה רחמי נינהו ואין צריך לאמרה בלשון הקדש אלא בכל לשון שירצה הואיל ויודע בו ומ"מ פירשו בגמ' דוקא בצבור אבל ביחיד דוקא בלשון הקדש ואף דבר זה אינו לעכב אלא שהדבר הדור לו שבצבור ודאי הם בוררים הלשון השגור בפיהם והמבורר להם יותר והכונה מצויה להם בכל ענין אבל ביחיד אלו אתה מתירו בכך לשון יבור לו לשון העם ויהא בעיניו כדבור בעלמא ואין הכונות מצויות בו:

ברכת המזון הביאוה מדכתיב וברכת בכל לשון שאתה מברך:

שבועת העדות והוא כשאדם משביע את חברו בעדות שיודע לו שיבא ויעיד והוא כופר שחייב קרבן עולה ויורד וכן שבועת הפקדון אם השביעו להחזיר לו ממון כך וכך שיש לו בידו וקבל את השבועה והודה שחייב באשם גזילות ואמר על שבועות אלו שכל לשון מועיל בהם והביאוה בגמ' מדכתיב ושמעה קול אלה בכל לשון שהיא שומעת ולמדו ממנה שבועת הפקדון בגזרה שוה של תחטא תחטא ובברייתא הוסיפו בהם אף שבועת הדיינין:

ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

Meiri on Sotah 32a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

מהרש"א — חידושי הלכות

תוס' בד"ה מ"ד כי כו' י"ל דהכא אצטריך דאפילו לקולא אע"ג דרגלים לדבר כו' עכ"ל אין זה מובן דכלפי לייא דאדרבה מה"ט דרגלים לדבר אית לן למימר לקולא דאינה שותה וכמ"ש התוס' לעיל דהכי איתא בירושלמי ויש ליישב בדוחק ודו"ק:

בפרש"י בד"ה כי פלגא ופלגא כו' והיכא דשתים אומרות נטמאת וע"א כשר אומר לא נטמאת היתה שותה דכי חד וחד נינהו כו' עכ"ל מפי' ישן ונראה דהיינו בב"א אבל בזה אחר זה כיון דכחד וחד נינהו לא היתה שותה לרבי חייא דהנך תרתי פסולין שבאו מעיקרא האמינן התורה כב' אין כו' וק"ל:

Chidushei Halachot on Sotah 32a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

לשון המקור

קטע 1

וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן דַּאֲתַאי אִשָּׁה מֵעִיקָּרָא.

קטע 2

וְתָרְצַהּ לִדְרַבִּי נְחֶמְיָה הָכִי, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד — הַלֵּךְ אַחַר רוֹב דֵּיעוֹת, וְעָשׂוּ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִשָּׁה אַחַת כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד. אֲבָל שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד — כִּי פַּלְגָא וּפַלְגָא דָּמֵי.

קטע 3

וְתַרְתֵּי בִּפְסוּלֵי עֵדוּת לְמָה לִי? מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוֹב דֵּיעוֹת לְחוּמְרָא, אֲבָל לְקוּלָּא לָא אָזְלִינַן, קָא מַשְׁמַע לַן.

קטע 4

הֲדַרַן עֲלָךְ מִי שֶׁקִּינֵּא

קטע 5

אֵלּוּ נֶאֱמָרִין בְּכׇל לָשׁוֹן: פָּרָשַׁת סוֹטָה, וּוִידּוּי מַעֲשֵׂר, קְרִיַּת שְׁמַע, וּתְפִלָּה, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וּשְׁבוּעַת הַפִּיקָּדוֹן.

קטע 6

וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ: מִקְרָא בִּיכּוּרִים, וַחֲלִיצָה, בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וּבִרְכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, וּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הָעָם.

קטע 7

מִקְרָא בִּיכּוּרִים כֵּיצַד? ״וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ״. מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ — אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ.

קטע 8

חֲלִיצָה כֵּיצַד? ״וְעָנְתָה וְאָמְרָה״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ״. מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ — אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ.

קטע 9

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה״ — עַד שֶׁתֹּאמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה.

קטע 10

בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד? כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִיזִים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן, שֶׁבְּצַד שְׁכֶם, שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה״. מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן — שְׁכֶם, אַף אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן — שְׁכֶם.

קטע 11

שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִיזִים וְשִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן עוֹמְדִים לְמַטָּה בָּאֶמְצַע. הַכֹּהֲנִים מַקִּיפִין אֶת הָאָרוֹן, וְהַלְוִיִּם אֶת הַכֹּהֲנִים, וְכׇל יִשְׂרָאֵל מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכׇל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עוֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן וְגוֹ׳״.

קטע 12

הָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִיזִים וּפָתְחוּ בִּבְרָכָה: ״בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה״, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין ״אָמֵן״. הָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל וּפָתְחוּ בִּקְלָלָה: ״אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה״, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין ״אָמֵן״, עַד שֶׁגּוֹמְרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.

קטע 13

וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים, וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וְסָדוּהוּ בְּסִיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּאֵר הֵיטֵב״. וְנָטְלוּ אֶת הָאֲבָנִים, וּבָאוּ

מסכת סוטה דף ל״ב עמוד א׳

מסכת סוטה דף ל״ב עמוד א׳

רש"י

תוספות

מאירי

מהרש"א — חידושי הלכות

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

לשון המקור