בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת נדרים דף ז׳ עמוד ב׳פרק 1 כל כנויי

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדרים דף ז׳ עמוד ב׳

    מסכת נדרים דף ז׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 9 קטעים ממוספרים, כ־218 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    בִּ״מְנוּדֶּה אֲנִי לָךְ״, דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: לִישָּׁנָא דְנִידּוּיָא הוּא, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לִישָּׁנָא דִמְשַׁמַּתְנָא הוּא.

    וּפְלִיגָא דְּרַב חִסְדָּא. דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּאָמַר ״מְשַׁמַּתְנָא בְּנִכְסֵיהּ דִּבְרֵיהּ דְּרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא״ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא. אֲמַר לֵיהּ: לֵית דְּחָשׁ לַהּ לְהָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. קָסָבַר: בִּ״מְשַׁמַּתְנָא״ פְּלִיגִי.

    אָמַר רַבִּי אִילָא אָמַר רַב: נִדָּהוּ בְּפָנָיו — אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. נִדָּהוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — מַתִּירִין לוֹ בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

    אָמַר רַב חָנִין אָמַר רַב: הַשּׁוֹמֵעַ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵירוֹ צָרִיךְ לְנַדּוֹתוֹ, וְאִם לֹא נִידָּהוּ — הוּא עַצְמוֹ יְהֵא בְּנִידּוּי. שֶׁכׇּל מָקוֹם שֶׁהַזְכָּרַת הַשֵּׁם מְצוּיָה, שָׁם עֲנִיּוּת מְצוּיָה.

    וַעֲנִיּוּת, כְּמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מֵתוּ כׇּל הָאֲנָשִׁים״, וְתַנְיָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁ״נָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם״, אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי.

    אָמַר רַבִּי אַבָּא: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, שַׁמְעַהּ לְהָךְ אִיתְּתָא דְּאַפִּקָה הַזְכָּרַת הַשֵּׁם לְבַטָּלָה, שַׁמְּתַהּ וּשְׁרָא לַהּ לְאַלְתַּר בְּאַפַּהּ. שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ הַשּׁוֹמֵעַ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵירוֹ צָרִיךְ לְנַדּוֹתוֹ, וּשְׁמַע מִינַּהּ: נִידָּהוּ בְּפָנָיו, אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו, וּשְׁמַע מִינַּהּ: אֵין בֵּין נִידּוּי לַהֲפָרָה וְלֹא כְּלוּם.

    אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: תַּלְמִיד חָכָם מְנַדֶּה לְעַצְמוֹ, וּמֵיפֵר לְעַצְמוֹ. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין״, קָא מַשְׁמַע לַן.

    הֵיכִי דָּמֵי: כִּי הָא דְּמָר זוּטְרָא חֲסִידָא, כִּי מִחַיַּיב בַּר בֵּי רַב שַׁמְתָּא — מְשַׁמֵּית נַפְשֵׁיהּ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר מְשַׁמֵּת בַּר בֵּי רַב. וְכִי עָיֵיל לְבֵיתֵיהּ, שָׁרֵי לְנַפְשֵׁיהּ וַהֲדַר שָׁרֵי לֵיהּ.

    וְאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: