דף ביאור
מסכת נדרים דף נ״א עמוד ב׳פרק 6 הנודר מן המבושל
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדרים דף נ״א עמוד ב׳
מסכת נדרים דף נ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 9 קטעים ממוספרים, כ־275 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מַתְנִי׳ ״מִן הַכָּבוּשׁ״ — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק. ״כָּבוּשׁ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַכְּבוּשִׁים. ״מִן הַשָּׁלוּק״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר. ״שָׁלוּק שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַשְּׁלוּקִים.
גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: אָמַר ״דִּכְבִישׁ״, מַאי? ״דִּשְׁלִיק״, מַאי? ״דִּצְלִי״, מַאי? ״דִּמְלִיחַ״, מַאי? הֵיכֵין מַשְׁמַע? תִּיבְּעֵי.
מַתְנִי׳ ״מִן הַצָּלִי״ — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ״צָלִי שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַצְּלוּיִים. ״מִן הַמָּלִיחַ״ — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג. ״מָלִיחַ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַמְּלוּחִים.
״דָּג דָּגִים שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין מְלוּחִים בֵּין תְּפֵלִים, בֵּין חַיִּים בֵּין מְבוּשָּׁלִים, וּמוּתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה — אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּמוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרְיָיס. הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה — אָסוּר בְּצִיר וּבְמוּרְיָיס.
גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ״דָּג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בִּגְדוֹלִים, וּמוּתָּר בִּקְטַנִּים. ״דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בִּקְטַנִּים וּמוּתָּר בִּגְדוֹלִים. ״דָּג דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בֵּין בִּגְדוֹלִים בֵּין בִּקְטַנִּים.
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מִמַּאי דְּ״דָג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — גָּדוֹל הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיְמַן ה׳ דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה״. וְהָכְתִיב: ״וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה׳ אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה״!
הָא לָא קַשְׁיָא: דִּלְמָא פַּלְטֵיהּ דָּג גָּדוֹל, וּבַלְעֵיהּ דָּג קָטָן. אֶלָּא: ״וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר מֵתָה״, קְטַנִּים מֵתוּ, גְּדוֹלִים לֹא מֵתוּ?! אֶלָּא: ״דָּגָה״ — מַשְׁמַע גְּדוֹלִים וּמַשְׁמַע קְטַנִּים, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, אָמַר: ״הֲרֵי עָלַי צִיחִין״, מַאי? תִּיבְּעֵי.
מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב — מוּתָּר בַּקּוֹם, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. מִן הַקּוֹם — מוּתָּר בֶּחָלָב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה — אָסוּר בָּהּ, בֵּין מְלוּחָה וּטְפֵלָה. הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר —