דף ביאור
מסכת נזיר דף ס״ה עמוד ב׳פרק 9 הכותים אין להם נזירות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נזיר דף ס״ה עמוד ב׳
מסכת נזיר דף ס״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 13 קטעים ממוספרים, כ־260 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אָמַר רָבָא: בָּדַק וּפִנָּה, בָּדַק וּפִנָּה, בְּדַק וְאַשְׁכַּח — לָא הַאי מְפַנֵּי לֵיהּ גַּבֵּי הָנָךְ תְּרֵי, וְלָא הָנֵי תְּרֵי לְגַבַּי הַאי חַד.
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לִפְנוֹת, מְפַנֶּה לְהוֹן. וְלִישַׁוִּינְהוּ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: עִילָּא, מָצְאוּ וְטִיהֲרוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
בָּדַק מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְלֹא מָצָא, מַאי? אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר יִרְמְיָה אָמַר רַב: שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. מַאי טַעְמָא? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: עִילָּא מָצְאוּ וְטִיהֲרוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
מַתְנִי׳ כׇּל סְפֵק נְגָעִים בַּתְּחִילָּה, טָהוֹר — עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטוּמְאָה. מִשֶּׁנִּזְקַק לְטוּמְאָה — סְפֵקוֹ טָמֵא.
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָמַר קְרָא ״לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ״, הוֹאִיל וּפָתַח [בּוֹ] הַכָּתוּב בְּטׇהֳרָה תְּחִילָּה. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ מִשֶּׁנִּזְקַק לְטוּמְאָה נָמֵי סְפֵקוֹ טָהוֹר!
אֶלָּא, כִּי אִיתְּמַר דְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, אַהָא אִיתְּמַר: אִם בַּהֶרֶת קָדְמָה לְשֵׂעָר לָבָן — טָמֵא, וְאִם שֵׂעָר לָבָן קוֹדֵם לַבַּהֶרֶת — טָהוֹר. סָפֵק — טָמֵא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: כִּיהָה.
מַאי ״כִּיהָה״? אָמַר רַב יְהוּדָה: כִּיהָה וְטָהוֹר. וְדִילְמָא כִּיהָה וְטָמֵא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָמַר קְרָא ״לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ״. הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב בְּטׇהֳרָה תְּחִילָּה.
מַתְנִי׳ בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְזִיבָה: בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, בְּמַשָּׂא וּבִקְפִיצָה, וּבְחוֹלִי, וּבְמַרְאֶה, וּבְהִירְהוּר.
מִשֶּׁנִּזְקַק לְזִיבָה — אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אוֹנְסוֹ וּסְפֵיקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ — טְמֵאִים. שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.
הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵירוֹ וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה, לְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וָמֵת — חַיָּיב. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: פָּטוּר, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי נָתָן: אָמַר קְרָא ״וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ״, לִרְאִיָּה שְׁלִישִׁית אִיתַּקַּשׁ לִנְקֵיבָה.
וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, בָּרְבִיעִית אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ! אֶלָּא בְּאֶתִּים קָמִיפַּלְגִי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרֵישׁ אֶתִּים. וְרַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי אֶתִּים.
אוֹנְסוֹ וּסְפֵיקוֹ.