מסכת נזיר דף ס״ד עמוד א׳פרק 9 הכותים אין להם נזירות

מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי, כְּתִיב: ״בְּכׇל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ״, כׇּל מָקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹרֵץ, וּכְתִיב ״עַל הָאָרֶץ״. הָא כֵּיצַד? וַדַּאי מַגָּעוֹ — טָמֵא, סְפֵק מַגָּעוֹ — טָהוֹר.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעְמָא? אָמַר עוּלָּא: כְּתִיב ״אַךְ מַעְיָן״, וּכְתִיב ״יִטְמָא״ (עַד הָעָרֶב), הָא כֵּיצַד? צָפָה בְּכֵלִים — טָמֵא, בְּקַרְקַע — טָהוֹר.

תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַנִּיטָּלִין וְהַנִּגְרָרִין — סְפֵיקָן טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּמוּנָּחִין. וְהַנִּזְרָקִין — סְפֵיקָן טָהוֹר.

חוּץ מִן כְּזַיִת הַמֵּת, וְהַמַּאֲהִיל עַל פְּנֵי טוּמְאָה, וְכׇל דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא מִלְּמַעְלָה כִּלְמַטָּה. לְאֵיתוֹיֵי זָב וְזָבָה.

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: מֵת בִּכְלִי, וּכְלִי צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, מַהוּ? בָּתַר כְּלִי אָזְלִינַן, אוֹ בָּתַר מִיתָא אָזְלִינַן?

אִם תִּמְצֵי לוֹמַר בָּתַר כְּלִי אָזְלִינַן: מֵת עַל גַּבֵּי שֶׁרֶץ, מַהוּ? כֵּיוָן דְּהַאי טוּמְאַת עֶרֶב, וְהַאי טוּמְאַת שִׁבְעָה, כְּמַאן דְּמַחֲתָא טוּמְאָה בִּכְלִי דָּמְיָא, אוֹ דִילְמָא טוּמְאָה סְמִיכְתָּא הִיא.

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר כְּמַאן דְּמַחֲתָא טוּמְאָה בִּכְלִי דָּמְיָא, וְטָמֵא וַדַּאי. שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי נְבֵלָה, וּנְבֵלָה צָפָה, מַהוּ? כֵּיוָן דְּתַרְוַיְיהוּ טוּמְאַת עֶרֶב אִינּוּן — טוּמְאָה סְמִיכְתָּא הִיא. אוֹ דִילְמָא: הַאי כְּזַיִת וְהַאי כַּעֲדָשָׁה?

שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי שֶׁרֶץ מַהוּ? הָנֵי וַדַּאי חַד שִׁיעוּרָא נִינְהוּ, אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּמִפַּסְקִי מֵהֲדָדֵי — לָא.

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר: שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי שֶׁרֶץ כֵּיוָן דְּמִפַּסְקִי מֵהֲדָדֵי כְּמַאן דְּמַנְּחָא בִּכְלִי דָּמֵי, שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי נְבֵלָה שֶׁנִּימּוֹחָה, מַהוּ? כֵּיוָן דְּנִימּוֹחָה הָוְיָא לַיהּ מַשְׁקֶה, אוֹ דִּלְמָא הַאי אוּכְלָא הוּא.

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר דְּאוּכְלָא הוּא, שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי שִׁכְבַת זֶרַע, מַהוּ? וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר כֵּיוָן דְּמִיתְעַקְּרָא הָוְיָא לַהּ כִּי אוּכְלָא, שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי מֵי חַטָּאת וּמֵי חַטָּאת צָפִין עַל גַּבֵּי הַמַּיִם, מַהוּ? לָא יָדְעִינַן, תֵּיקוּ.