בוני התלמוד
    התחברות

    דף ביאור

    מסכת נזיר דף ס׳ עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נזיר דף ס׳ עמוד א׳

    מסכת נזיר דף ס׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 10 קטעים ממוספרים, כ־182 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    גמ' ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות בנזירות מועטת משלשים לשלשים ובנזירות מרובה משנה לשנה:

    תגלחת ראשונה מביא צפורין דהיינו ציפרי מצורע שכתוב בהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות:

    וחטאת העוף דקרבן טומאה דנזיר:

    עולת בהמה דקרבן טהרה דנזירות:

    ממה נפשך אי ודאי מצורע הוא ולא טמא במת הילכך הא דקא מייתי ציפורים זו היא חובתו וחטאת העוף דקרבן טומאה בנזיר הוי ספק ואזלא לקבורה משום דדילמא לאו טמא מת הוא ולא חזיא להקרבה ועולה דקמייתי קרבן נדבה דילמא מצורע הוא ועדיין אינו ראוי לתגלחת טהרה דנזירות:

    ולגלחו בתוך שבעה כמשפט של מוחלט שסופר שבעה ואח"כ מגלח:

    אי אפשר דדילמא לאו מוחלט ולאו טמא הוא והוי נזיר טהור ורחמנא אמר תער לא יעבור על ראשו:

    ואי לאו מצורע ודאי הוא ולאו טמא מת הוא אלא נזיר טהור לציפורין דקמייתי לא חיישינן דאבראי קא מיתעבדי ואי משום חטאת העוף הא קאזלא לקבורה ועולת בהמה דקמייתי הויא חובתו:

    ועוד 4 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Nazir 60a · Sefaria

    תוספות

    ה"ג תגלחת ראשונה מביא צפרים לספק מוחלט אחת שחוטה ואחת משולחת וחטאת העוף לספק נזיר טמא ועולת בהמה לספק נזיר טהור ועולת העוף דלא אייתי כדין נזיר טמא ק"ל ושמא מספק לא הצריכוהו וכן צריך לומר דשלמים דנזיר טהור לא הצריכוהו שלא הצריכו לספק נזיר טהור רק קרבן להתירו בתגלחת וכדאמרי' גילח על א' משלשתן יצא: ה"ג שניה מביא חטאת העוף לאו משום דנזירות טומאה יעלה לו למנין שבעה וביום השמיני יתחיל למנות דבנזיר טמא ליכא לספוקי בתגלחת שניה אלא משום ספק מוחלט ואף עולת בהמה שמא לא היה מוחלט כי אם נזיר טמא:

    שלישית מביא חטאת העוף דאולי היה טמא ותגלחת של מוחלט לא יעלה לתגלחת לא לנזיר טהור ולא לנזיר טמא כדפרישית בסמוך ועולת בהמה דשמא מוחלט הוא אך לא טמא:

    רביעית דליכא לספוקי לא במוחלט עוד ולא בטמא עוד מביא קרבן טהרה משלם:

    אמרת כמו אמר מר תגלחת ראשונה מביא צפורין וחטאת העוף ועולת בהמה ממה נפשך אי ודאי מצורע הוא ולא טמא הוא הצפורין לחובתו וחטאת העוף ספק אזלא לקבורה ועולה הוי נדבה ולגלחו בסוף שבעה דהיינו תוך שלשים לא אפשר דדילמא לאו מוחלט הוא ורחמנא אמר תער לא יעבור כו':

    והא בעי אשם ר' שמעון היא דאמר מייתי ומתנה דאמר בפרק התערובת (זבחים דף עו.) ובפרק בתרא דנדה (דף ע.) דאשם נמי מתנה בשלמים אף כי ממעט זמן אכילתן אי לאו מצורע הוא ובודאי טמא הוא חטאת העוף חובתו צפרים אבראי ולא הוו חולין בעזרה ועולת בהמה הוי נדבה ואי לאו מצורע הוא ולא טמא הוא צפרים אבראי קא מתעבדי וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולת בהמה היא חובתו:

    תגלחת שניה ושלישית צפורים חיים בשביל מוחלט לא צריך דהא עביד מאי איכא למימר דילמא ודאי מוחלט היה חדא לספק [ספרו] וחדא לספק טומאתו תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה:

    Tosafot on Nazir 60a · Sefaria

    שיטה מקובצת

    גמרא אמרת תגלחת ראשונה וכו' וחטאת העוף ספק ואזלא לקבורה. ותפס דברי ר' יהודה והניח דברי רבנן דאמרי בשריפה בפרק בתרא דתמורה. ובפרק כל שעה אמרו לו לר' יהודה אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק יוכיחו שאנו אומרים בשריפה ואתה אומר בקבורה:

    רביעית מביא קרבן טהרה וכו' ושאר קרבני חטאת ושלמים יהיו חובה בכל ענין או מעולה זו או מעולה ראשונה שעדיין לא הביא חטאת ושלמים עד עתה. ולדברי ר' יהושע יבקש אחר שידור כנגדו לאחר שספר שלשים דהשתא לא יביא קרבנו לחצאין. הרב עזריאל ז"ל:

    כתוב בתוספות ולכך ימנה שלשים ויום שמיני וכו' ויום אחד ושלשים יגלח דכיון דנטהר מצרעתו אינו מגלח אלא עד יום אחד ושלשים כשאר נזירים אף על פי שעדיין אינו שותה יין ומיטמא למתים דשמא נזיר טמא היה. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    כתוב בתוספות ואי אפשר לגלח שנית עד שלשים וכו' וביום שלושים דהיינו שבעה ושלשים לנזירותו מגלח דכיון שיש עליו ספק צרעת מגלח ביום שלשים כדפרישית לעיל. וביום שמנה ושלשים יביא עולת בהמה לספק נזיר טהור וחטאת העוף לספק צרעתו ואוכל בקדשים בו ביום. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    Shita Mekubbetzet on Nazir 60a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' וחטאת העוף כו' לקבורה ע' סוף תמורה במתני':

    Gilyon HaShas on Nazir 60a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נזיר, דף ס׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־182 מילים ב־10 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    המשך הרצף

    מקורות מקבילים

    שיעורים וכלי לימוד

    מפת קטע אחר קטע של כל 10 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״גְּמָ׳ תָּנָא: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּנְזִירוּת…״

    2. קטע 27 מילים

      נפתחת ב״וְשׁוֹתֶה יַיִן וּמִיטַּמֵּא לְמֵתִים לְאַחַר אַרְבַּע שָׁנִים.…״

    3. קטע 310 מילים

      נפתחת ב״וְתָנֵי עֲלַהּ: וּמְגַלֵּחַ אַרְבַּע תִּגְלָחִיּוֹת. תִּגְלַחַת רִאשׁוֹנָה…״

    4. קטע 423 מילים

      נפתחת ב״וְחַטַּאת הָעוֹף, וְעוֹלַת בְּהֵמָה. שְׁנִיָּה — מֵבִיא…״

    5. קטע 527 מילים

      נפתחת ב״אָמַרְתָּ: תִּגְלַחַת רִאשׁוֹן מֵבִיא וְכוּ׳. מִמָּה נַפְשָׁךְ…״

    6. קטע 618 מילים

      נפתחת ב״וּלְגַלְּחוֹ תּוֹךְ שִׁבְעָה אִי אֶפְשָׁר, דְּדִילְמָא לָאו…״

    7. קטע 723 מילים

      נפתחת ב״וְאִי לָאו מְצוֹרָע וַדַּאי הָוֵי, וְהוּא טָמֵא…״

    8. קטע 828 מילים

      נפתחת ב״וְאִי לָאו מְצוֹרָע הוּא וְלָאו טָמֵא הוּא…״

    9. קטע 918 מילים

      נפתחת ב״תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית צִיפּוֹרִין לָא צְרִיךְ, דְּהָא…״

    10. קטע 1010 מילים

      נפתחת ב״וַחֲדָא, לִסְפֵק טוּמְאָתוֹ. תִּגְלַחַת רְבִיעִית — מֵבִיא…״

    לשון המקור

    קטע 1

    גְּמָ׳ תָּנָא: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת, אֲבָל בִּנְזִירוּת בַּת שָׁנָה — אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לְאַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים,

    קטע 2

    וְשׁוֹתֶה יַיִן וּמִיטַּמֵּא לְמֵתִים לְאַחַר אַרְבַּע שָׁנִים.

    קטע 3

    וְתָנֵי עֲלַהּ: וּמְגַלֵּחַ אַרְבַּע תִּגְלָחִיּוֹת. תִּגְלַחַת רִאשׁוֹנָה — מֵבִיא צִפּוֹרִים,

    קטע 4

    וְחַטַּאת הָעוֹף, וְעוֹלַת בְּהֵמָה. שְׁנִיָּה — מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה, שְׁלִישִׁית — מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה, רְבִיעִית — מֵבִיא קׇרְבַּן טׇהֳרָה.

    קטע 5

    אָמַרְתָּ: תִּגְלַחַת רִאשׁוֹן מֵבִיא וְכוּ׳. מִמָּה נַפְשָׁךְ שַׁפִּיר קָמַיְיתֵי, דְּאִי וַדַּאי מְצוֹרָע הוּא וְלָאו טָמֵא הוּא — צִיפּוֹרִין חוֹבָתוֹ, וְחַטַּאת הָעוֹף סָפֵק, אָזְלָא לִקְבוּרָה, וְעוֹלָה הָוְיָא נְדָבָה.

    קטע 6

    וּלְגַלְּחוֹ תּוֹךְ שִׁבְעָה אִי אֶפְשָׁר, דְּדִילְמָא לָאו מוּחְלָט הוּא, וְרַחֲמָנָא אָמַר ״תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת״.

    קטע 7

    וְאִי לָאו מְצוֹרָע וַדַּאי הָוֵי, וְהוּא טָמֵא — חַטַּאת הָעוֹף חוֹבָתוֹ, וְצִיפּוֹרִין אַבָּרַאי קָא מִתְעַבְדִין, וְלָא הָוֵי חוּלִּין בַּעֲזָרָה. וְעוֹלַת בְּהֵמָה הָוְיָא נְדָבָה.

    קטע 8

    וְאִי לָאו מְצוֹרָע הוּא וְלָאו טָמֵא הוּא — צִיפּוֹרִין אַבָּרַאי קָא מִתְעַבְדִין, חַטַּאת הָעוֹף לִקְבוּרָה, עוֹלַת בְּהֵמָה הָוְיָא חוֹבָתוֹ. וְהָא בָּעֵי אָשָׁם! רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: מַיְיתֵי וּמַתְנֵי.

    קטע 9

    תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית צִיפּוֹרִין לָא צְרִיךְ, דְּהָא עֲבַיד, מַאי אִיכָּא: דִּילְמָא וַדַּאי מוּחְלָט הוּא, חֲדָא — לִסְפֵק סְפָרוֹ,

    קטע 10

    וַחֲדָא, לִסְפֵק טוּמְאָתוֹ. תִּגְלַחַת רְבִיעִית — מֵבִיא קׇרְבַּן טׇהֳרָה וּמַתְנֵי,