דף ביאור

מסכת נזיר דף ד׳ עמוד ב׳

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת נזיר דף ד׳ עמוד ב׳

מסכת נזיר דף ד׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־419 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

רש"י

מני אי רבי יהודה הא אמר דמותר לכתחילה ליטמא ומתני' קתני אם נטמא בדיעבד אבל לכתחילה לא:

תנא נמי גבי נזיר שמשון אם וה"ה נמי לכתחילה מותר:

הרי עלי ככר זו כבכור:

רבי יעקב אוסר דלא בעינן שיהא איסורו בדבר הנידר כגון - (חטאת) ושלמים (דהא כתיב איש כי ידור נדר לה' לרבות דבר האסור כגון בכור):

רבי יהודה סבר לה כר' יעקב דאמר לא בעינן דבר הנדור הכי נמי כי אמר הריני נזיר שמשון הוי נזיר ואע"ג דשמשון לא יצא נזירות מפיו:

ור"ש דאומר לא הוי נזיר סבר לה כר' יוסי דאמר מותר משום דלא התפיס אלא בבכור דלא הוי דבר הנדור שהרי קדושתו מרחם:

ושאני גבי בכור דהיינו טעמא דרבי יעקב משום דכתיב לה' איש כי ידור נדר לה' לרבות את הבכור:

לרבות חטאת ואשם דכי אמר ככר זה עלי כחטאת וכאשם אסור:

ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Nazir 4b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

תוספות

קרבן הוא דלא מייתי פירוש נזיר שמשון אבל נזירות חייל עליה כלומר לענין שאסור לטמאות למתים לכתחילה:

שלא מצינו בשמשון שיצא נזירות מפיו כלומר לא נזר בנזיר אלא מבטן אמו היה נדור בנזיר ממילא ואנן בעינן שידור בדבר הנדור כמו הריני כזה שנדר בנזיר כדדרשי' (נדרים דף יד.) כי ידור נדר עד שידור בדבר הנדור:

הרי עלי כבכור פי' ככר זה כבכור:

לא דכ"ע כלומר כ"ע אי אמר כעולה וכשלמים הוי דבר הנדור אבל בכור קדוש מרחם אמו רבי יהודה סבר לה כרבי יעקב דאמר לא בעינן דבר הנדור ואם אמר הריני כשמשון הוי נזיר אע"ג דנזיר שמשון לאו נדור הוה אלא קדוש מבטן אמו כבכור:

לא דכ"ע בעינן דבר הנדור בעלמא לגבי נזירות ושאני הכא דכתיב לה' כי ידור נדר לה' לרבות את הבכור כלומר שהוא לה' ממילא אפילו [הכי] הוי נדור:

לרבות את החטאת ואשם דסד"א עולה ושלמים הבאים נדבה הוי דבר הנדור אבל בחטאת ואשם הבאים בחובה לא מיקרי דבר הנדור קמ"ל לה' דמרבי כל מילי דהוי לה':

שמצוה לקדש פירוש בכור תקדיש ולומר תוקדש בבכורה אע"פ דקדיש מרחם:

מי לא קדוש הלכך לאו דבר הנדור הוא כיון דאינו אלא מצוה בעלמא:

ועוד 10 קטעי פירוש על דף זה.

Tosafot on Nazir 4b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

מאירי

כבר ביארנו בראשון של נדרים שאין מתפיסין אלא בדבר הנדור אבל כל שהתפיס בדבר האסור מצד עצמו אינו כלום וכן ביארנו שם שהבכור הואיל וקדושתו מרחם אע"פ שמכל מקום מצוה להקדישו ר"ל שיפרישנו ויאמר הרי זה קדש וכדכתיב הזכר תקדיש הואיל ומכל מקום קדושתו מרחם ואע"פ שאין הוא מקדישו קדוש הוא מאליו ואינו קרוי דבר הנדור אלא דבר האסור מצד עצמו ואם התפיס בו ואמר הרי עלי חתיכה זו כבכור לא אמר כלום כמו שביארנו שם בארכה אבל המתפיס בחטאת ואשם אע"פ שאין באים בנדר ונדבה אלא על חטא מתפיסין בהן שדבר הנדור הן הואיל ועל כל פנים צריך הוא להפריש ולקדש ולומר זו חטאתי וזה אשמי והוא שאמרו כאן שהם נתפסין בנדר כמו שביארנו שם גם כן ולענין ביאור זה שאמרו כאן דכלי עלמא בעינן דבר הנידר פירושו על ר' יעקב ור' יוסי הנזכרים בשמועת הבכור ואמר שכלם מודים שלדבר הנדור אנו צריכים ואינו חוזר כלל על ר' יהודה ור' שמעון הנזכרים בשמועת נזיר שמשון לומר שלדעת ר' יהודה התפסתו התפסה והוא נזיר ולר' שמעון הואיל ושמשון לא היה נדור אלא שמאמר המלאך עשאו נזיר אין התפסה שבו כלום שאותה מחלוקת ודאי במקומה עומדת והלכה כר' יהודה ושמא תאמר ומאחר שאין שמשון נדור ואין התפסה אלא בדבר הנדור היאך התפסתו כלום ועוד דהא ר' יהודה גופיה בעי התפסה בדבר הנדור כדאיתא בשני של נדרים במשנת האומר תרומה בגליל נראין הדברים שמכל מקום הואיל ואין נזירות בלא נדר ואף של שמשון נזירותו מפי המלאך הוא לא יצא מכלל שאר נזירים לגמרי והוה ליה כדבר הנדור אי נמי דכלי עלמא דקאמר אכלהו קאי כלומר דכולי עלמא בענין דבר הנדור ושמשון נמי דבר הנדור הוא ובבכור הוא דפליגי ולא חש לאדכורי דנזיר שמשון נדר הוא משום דפשיטא היא ויש מחזקים פירוש זה לומר שהמלאך צוה למנוח שיצוה לבנו לקבל עליו נזירות או שידירהו הוא בנזיר וכדתנן מדיר אדם את בנו בנזיר ואין צרך בכך ולא עוד אלא שאין נראה כן שהרי זו היא שהקשו למטה ושמשון לאו נזיר הוא והא כתיב כי נזיר אלהים יהיה הנער כלומר שיקבל עליו נזירות זו מצד עצמו או שידירהו אביו ותירץ מלאך הוא דקאמר ולעולם לא יצאה נזירות מפיו ולא מפי אביו עליו אלא שעיקר הדברים שהדרת המלאך עליו הדרה היא לר' יהודה שהלכה כמותו ומה שנתגלגל כאן בשמעון הצדיק שאמר מימי לא אכלתי אשם נזיר אלא אחד וכו' כבר ביארנו הענין כהלכתו בראשון של נדרים:

Meiri on Nazir 4b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

שיטה מקובצת

הרי עלי כבכור אם אמר הרי עלי ככר זה כבכור. ר' יעקב אוסר. סלקא דעתך דלא בעי שיתפיס בדבר הנדור אלא אפילו התפיס בדבר האסור כגון בכור שקדושתו מרחם אסור.

מאי לאו ר' יהודה סבר לה כר' יעקב דשמשון נמי לא נדר בנזירות אלא על פי המלאך היה נזיר. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

מאי לאו ר' יהודה סבר לה כר' יעקב הקשה ר' יקותיאל היכי מצי למימר דר' יהודה כר' יעקב דאמר לא בעי דבר הנדור. והאמר ר' יהודה בנדרים פרק (הרי) ואלו מותרין תרומה בגליל לא אמר כלום שאין בני גליל מכירין בתרומת הלשכה ואם כן כונתו לומר תרומת דגן ומשום הכי לאו כלום הוא שאין זה דבר הנדור. ותירץ הר"מ דלא דמי דאף על גב דר' יהודה סבירא ליה שאין מתפיסין בתרומה אפילו הכי מתפיסין בדבר דהוי קצת דומה לדבר הנדור כגון בכור שהוא קרבן כמו שאר קרבנות. וכן בנזיר שמשון משום דדמי לשאר נזירים. תוספי הרא"ש ז"ל:

והאי דכולי עלמא דאמרינן היינו דוקא הני תנאי דהיינו ר' יעקב ור' יוסי. אבל ר' יהודה דאמר האומר כשמשון חל נזירות עליה ודאי אית ליה דלא בעינן בנזירות דבר הנידר. אי נמי יש לומר דר' יהודה סבר דשמשון דבר הנדור הוה דהמלאך חוזר למנוח שיצוה לבנו שיקבל עליו נזירות וכן עשה. ור' שמעון סבר דלא צוה אלא שישמרוהו כדין נזיר אבל הוא לא קבל. שיטה. וכפירוש אחרון כתב הרא"ש ז"ל בפירושיו וז"ל: לא דכולי עלמא בעינן דבר הנדור. כל הני תנאי. ושאני גבי בכור דכתיב לה' ומרבינן מיניה בכור דהוי כעין דבר הנדור דדמי לקדשים. וכן ר' יהודה נמי מרבה מלה' דכתיב גבי נזיר שמשון דדמי לשאר נזירים. אי נמי דר' יהודה סבר דשמשון קבל עליו נזירות כשהגיע לכלל שנותיו כי כן צוה לו המלאך. אי נמי מנוח הדירו כדאמרינן האיש מדיר את בנו בנזיר עד כאן. וכן כתב הר' עזריאל ז"ל וז"ל: לא דכולי עלמא בעינן דבר הנדור. פירוש כולי עלמא אכולהו קאי ר' יהודה ור' שמעון ור' יוסי ור' יעקב. והיינו טעמא דר' יעקב גבי בכור דכתיב לה' שנאמר כי ידור נדר לה' ומרבינן בכור וכי היכי דמרבינן בכור אליבא דר' יעקב מלה' דכתיב גבי נזיר אף על גב שאינו דבר הנדור הכי נמי לר' יהודה. והא דפריך בסמוך גבי נזיר הכתיב לה' לר' שמעון פריך דלית ליה נזיר שמשון. וראיה לדבר דלה' מוקי ליה הכא ר' שמעון כשמעון הצדיק וכן הוא אומר בפרק קמא דנדרים דר' שמעון ושמעון הצדיק בשיטה ור' יהודה פליג עליה התם ואמר דחסידים הראשונים היו מתנדבים נזירות כדי להביא חטאתם ואם כן אייתר לה' לנזיר שמשון. ואי אפשר לפרש ר' יעקב ור' יוסי אבל ר' יהודה סבר לא בעינן דבר הנדור. דהא ר' יהודה בפרק קמא דנדרים אמר האומר כירושלים לא אמר כלום עד שידור בדבר הקרב בירושלים. וכן נמי מוקמינן כותיה הא דריש פרק אלו מותרים הרי עלי כבשר מליח כיין נסך אם בשל שמים נדר הרי זה נזיר. פירוש של שמים כגון קרבנות וכתיב בהן על כל קרבנך תקריב מלח. וביין נסך נסכי מזבח. ואם כן בעי דבר הנדור. ומעיקרא כי אמר ליה לימא כתנאי ומוקי ר' יהודה כר' יעקב הוה מצי לאקשויי הא אלא דלא חש להאריך ומסיק האמת. עד כאן: גבי נזיר הכתיב לה'. ואף על גב דליכא טעמא דמצוה להקדישו כמו בבכור מכל מקום למאי אתא אלא לאו לרבויי נזיר שמשון:

ובקש לטרדני שבשביל שראה צילו ושערו נבהל מרוב יופיו ובקש להשתחוות לו. הר' עזריאל ז"ל:

והכתיב כי נזיר אלהים יהיה הנער דקא סלקא דעתך שצוה הכתוב למנוח להזירו כדתנן לקמן האיש מדיר בנו בנזיר. וגם האם תהיה בנזיר כל ימי עיבורה. תוספי הרא"ש ז"ל. וכן כתוב בתוספות. והר' עזריאל ז"ל כתב וז"ל: וקפריך לר' שמעון ושמשון לאו נזיר הוה והכתיב כי נזיר אלהים יהיה הנער. שצוה המקום את מנוח להדיר בנו בנזיר. ומשני מלאך הוא דקאמר ליה ומנוח לא הזירו כלל: (הגהה על פי ספרים הישינים) ושמשון לאו נזיר הוה והכתיב כי נזיר אלהים הוא. אלמא היה נזיר גמור שהרי קבל עליו הנזירות. ומשני מלאך הוא דקאמר ליה. פירוש הכי קאמר שמשון השם בחר בי וצוה עלי בעודי בבטן על ידי מלאך שאהיה נזיר. אבל מעולם לא קבל נזירות עליו ותדע שהרי נטמא למתים ואין נזירות לחצאין לדברי ר' שמעון. והכי מיושב שפיר. עד כאן.

אילימא דכתיב בלחי החמור הכיתי אלף איש נראה לי דמהאי קרא לא מייתי מידי דבאותה שעה באו פלשתים והוצרך לעמוד על נפשו. תוספי הרא"ש ז"ל בפירושיו.

ודילמא גרדויי גרדינהו שהיה עושה ממנו כמעשה חץ שהיה זורק להם וחוזר ונוטלה וזורק לאחרים והורגם. חצים תירגם יונתן גרדויי. תוספי הרא"ש ז"ל. ודילמא גרדויי גרדינהו. פירוש שחתכם ולא נגע בהם. ויש גורסין ודילמא גרויי גרינהו. פירוש לשון גירי כלומר חץ היה זורק בהם למרחוק והורגם והוא לא נגע בהו. שיטה:

ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.

Shita Mekubbetzet on Nazir 4b · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain

גליון הש"ס

גמ' ויך ויקח כתיב עיין בפירוש רש"י בחומש שמות ז' כ' ולקמן דף יט ע"א:

Gilyon HaShas on Nazir 4b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

לשון המקור

קטע 1

וְאֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבַּן טוּמְאָה.

קטע 2

קׇרְבָּן הוּא דְּלָא מַיְיתֵי, אֲבָל נְזִירוּת חָיְילָא עֲלֵיהּ.

קטע 3

מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא רַבִּי יְהוּדָה, וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נְזִיר שִׁמְשׁוֹן — מוּתָּר לִיטַמֵּא לְמֵתִים, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּשִׁמְשׁוֹן שֶׁנִּטְמָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״נְזִיר שִׁמְשׁוֹן״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּשִׁמְשׁוֹן שֶׁיָּצָאת נְזִירוּת מִפִּיו.

קטע 4

מַנִּי? אִי רַבִּי יְהוּדָה — הָאָמַר אֲפִילּוּ לְכַתְּחִילָּה, וּמַתְנִיתִין קָתָנֵי ״אִם נִטְמָא״. אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן — הָאָמַר לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ נְזִירוּת כְּלָל!

קטע 5

לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְאַיְּידֵי דְּקָתָנֵי גַּבֵּי נְזִיר עוֹלָם ״אִם נִטְמָא״, תְּנָא נָמֵי גַּבֵּי נְזִיר שִׁמְשׁוֹן ״אִם נִטְמָא״.

קטע 6

לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַּנָּאֵי קָמִיפַּלְגִי, דִּתְנַן: ״הֲרֵי עָלַי כִּבְכוֹר״, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹסֵר, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר.

קטע 7

מַאי לָאו, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יַעֲקֹב, דְּאָמַר: לָא בָּעִינַן דָּבָר הַנִּידָּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: בָּעִינַן דָּבָר הַנִּידָּר?

קטע 8

לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בָּעִינַן דָּבָר הַנִּידָּר, וְשָׁאנֵי גַּבֵּי בְּכוֹר, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״לַה׳״ — לְרַבּוֹת אֶת הַבְּכוֹר.

קטע 9

וְרַבִּי יוֹסֵי אָמַר לָךְ: הָהוּא ״לַה׳״, מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם.

קטע 10

וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם וּלְהוֹצִיא אֶת הַבְּכוֹר? מְרַבֶּה אֲנִי חַטָּאת וְאָשָׁם — שֶׁכֵּן מַתְפִּיסָן בְּנֶדֶר, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַבְּכוֹר — שֶׁאֵין מַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר.

קטע 11

וְרַבִּי יַעֲקֹב אָמַר לָךְ: בְּכוֹר נָמֵי מַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר הוּא. דְּתַנְיָא: שֶׁל בֵּית רַבֵּינוּ אָמְרוּ: מִנַּיִן לְנוֹלַד לוֹ בְּכוֹר בְּתוֹךְ עֶדְרוֹ שֶׁמִּצְוָה עָלָיו לְהַקְדִּישׁוֹ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ״.

קטע 12

וְרַבִּי יוֹסֵי אָמַר לָךְ: נְהִי דְּמִצְוָה לְהַקְדִּישׁוֹ, אִי לָא מַקְדֵּישׁ לֵיהּ, מִי לָא קָדוֹשׁ?

קטע 13

גַּבֵּי נָזִיר נָמֵי, הָכְתִיב ״לַה׳״!

קטע 14

הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא, חוּץ מֵאָדָם אֶחָד שֶׁבָּא אֵלַי מִן הַדָּרוֹם, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רוֹאִי, וּקְווּצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְשַׁחֵת שֵׂעָר נָאֶה זֶה?

קטע 15

אָמַר לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי לְאָבִי בְּעִירִי, וְהָלַכְתִּי לִשְׁאוֹב מַיִם מִן הַמַּעְיָין, וְנִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי, וּפָחַז יִצְרִי עָלַי, וּבִיקֵּשׁ לְטוֹרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי לוֹ: רֵיקָה! מִפְּנֵי מָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, שֶׁסּוֹפְךָ לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה? הָעֲבוֹדָה שֶׁאֲגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמַיִם.

קטע 16

עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ, אָמַרְתִּי לוֹ: כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ נְזִירִים בְּיִשְׂרָאֵל — עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳״.

קטע 17

וְשִׁמְשׁוֹן לָאו נָזִיר הֲוָה? וְהָכְתִיב: ״כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן״! הָתָם מַלְאָךְ הוּא דְּקָאָמַר.

קטע 18

וּמְנָלַן דְּאִיטַּמִּי לְמֵתִים? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב ״בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ״ — דִּילְמָא גָּרוֹיֵי גָּרִי בְּהוּ וְלָא נְגַע בְּהוּ!

קטע 19

אֶלָּא מֵהָכָא: ״וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אִישׁ וַיִּקַּח אֶת חֲלִיצוֹתָם״. דִּילְמָא אַשְׁלְחִינּוּן בְּרֵישָׁא וַהֲדַר קַטְלִינֻּן? ״וַיַּךְ... וַיִּקַּח״ כְּתִיב.

קטע 20

וְדִילְמָא גּוֹסְסִין שַׁוִּינֻן! אֶלָּא: גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ.

קטע 21

וּנְזִיר עוֹלָם הֵיכָא כְּתִיב? דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה׳ בְּחֶבְרוֹן״, וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים״.

מסכת נזיר דף ד׳ עמוד ב׳

מסכת נזיר דף ד׳ עמוד ב׳

רש"י

תוספות

מאירי

שיטה מקובצת

גליון הש"ס

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

לשון המקור