דף ביאור
מסכת קידושין דף ע״ד עמוד א׳פרק 4 עשרה יוחסין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת קידושין דף ע״ד עמוד א׳
מסכת קידושין דף ע״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־339 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וְנִיחְזֵי זוּזֵי מִמַּאן נָקֵט? לָא צְרִיכָא דְּנָקֵט מִתַּרְוַיְיהוּ וְאָמַר: חַד מִדַּעְתַּאי, וְחַד בְּעַל כּוּרְחַי. וְלָא יְדִיעַ הֵי מִדַּעְתּוֹ וְהֵי לֹא מִדַּעְתּוֹ.
נֶאֱמָן דַּיָּין לוֹמַר: לָזֶה זִכִּיתִי וְלָזֶה חִיַּיבְתִּי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁבַּעֲלֵי דִינִים עוֹמְדִים לְפָנָיו, אֲבָל אֵין בַּעֲלֵי דִינִים עוֹמְדִים לְפָנָיו – אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְנִיחְזֵי זְכוּתָא מַאן נָקֵיט?
לָא צְרִיכָא, דִּקְרִיעַ זְכוּתַיְיהוּ. וְנִיהְדַּר וְנִידַיְּינִינְהוּ! בְּשׁוּדָא דְּדַיָּינֵי.
אָמַר רַב נַחְמָן: שְׁלֹשָׁה נֶאֱמָנִין עַל הַבְּכוֹר, אֵלּוּ הֵן: חַיָּה, אָבִיו, וְאִמּוֹ. חַיָּה – לְאַלְתַּר, אִמּוֹ – כׇּל שִׁבְעָה, אָבִיו – לְעוֹלָם. כִּדְתַנְיָא. ״יַכִּיר״ – יַכִּירֶנּוּ לַאֲחֵרִים.
מִכָּאן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר: ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״. וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן לוֹמַר: ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״, כָּךְ נֶאֱמָן לוֹמַר: ״זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה״ וְ״זֶה בֶּן חֲלוּצָה״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ נֶאֱמָן.
אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא לַשְּׁתוּקִי ״בְּדוּקִי״. מַאי ״בְּדוּקִי״? אִילֵימָא שֶׁבּוֹדְקִין אֶת אִמּוֹ וְאוֹמֶרֶת: לְכָשֵׁר נִבְעַלְתִּי – נֶאֱמֶנֶת, כְּמַאן – כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא! דִּתְנַן: הָיְתָה מְעוּבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ: מָה טִיבוֹ שֶׁל עוּבָּר זֶה? אָמְרָה לָהֶם: מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין. וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל.
– חֲדָא לְהַכְשִׁיר בָּהּ, וַחֲדָא לְהַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ – פּוֹסֵל בְּבִתָּהּ.
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ – מַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ, אַבָּא שָׁאוּל מַאי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן?
דְּאַבָּא שָׁאוּל עֲדִיפָא מִדְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. דְּאִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא: הָתָם, דְּרוֹב כְּשֵׁרִין אֶצְלָהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּרוֹב פְּסוּלִין אֶצְלָהּ – אֵימָא לָא, צְרִיכָא. אָמַר רָבָא: הֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל.
מַתְנִי׳ כׇּל הָאֲסוּרִין לָבֹא בַּקָּהָל – מוּתָּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וַדָּאָן בְּוַדָּאָן – מוּתָּר, וַדָּאָן בִּסְפֵיקָן, וּסְפֵיקָן בְּוַדָּאָן, וּסְפֵיקָן בִּסְפֵיקָן – אָסוּר. וְאֵלּוּ הֵן הַסְּפֵיקוֹת: שְׁתוּקִי, אֲסוּפִי, וְכוּתִי.
גְּמָ׳ מַאי כׇּל הָאֲסוּרִין לָבֹא בַּקָּהָל? אִילֵימָא מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי – הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא, מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי מוּתָּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה!
וְתוּ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר, אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַוַּדָּאָן בִּסְפֵיקָן – הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וַדָּאָן בְּוַדָּאָן – מוּתָּר, וַדָּאָן בִּסְפֵיקָן, וּסְפֵיקָן בִּסְפֵיקָן – אָסוּר, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה לָא סְבִירָא לֵיהּ!
וְכִי תֵּימָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר אַגֵּר בְּמַמְזֶרֶת, מִידֵּי גֵּר בְּמַמְזֶרֶת קָתָנֵי? כׇּל הָאֲסוּרִין לָבֹא בַּקָּהָל קָתָנֵי!
אָמַר רַב יְהוּדָה: