מסכת פסחים דף צ׳ עמוד א׳פרק 8 האשה

אָמַר אַבָּיֵי: אִי לָאו דְּאוֹקְמֵיהּ רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לְהַהִיא בִּמְמַנֶּה זוֹנָה עַל פִּסְחוֹ וְרַבִּי הִיא, הֲוָה מוֹקֵמְינָא לָהּ לְהַהִיא בְּקָדָשִׁים קַלִּים וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: קָדָשִׁים קַלִּים מָמוֹן בְּעָלִים הוּא,

אֲבָל בְּפֶסַח לָא מְשַׁיַּיר אִינִישׁ, בְּמָעוֹת וַדַּאי מְשַׁיַּיר אִינִישׁ, דְּמֵעִיקָּרָא כִּי מַפְרֵישׁ לְהוּ — אַדַּעְתָּא דְּהָכִי מַפְרֵישׁ לְהוּ.

וְהָא רַבִּי הִיא, וּמִשּׁוּם הָכִי מָעוֹת שֶׁבְּיָדוֹ חוּלִּין, דְּבַפֶּסַח לָא מְשַׁיַּיר אִינִישׁ, וּבְמָעוֹת וַדַּאי מְשַׁיַּיר אִינִישׁ.

וְהָהִיא דְּקָא מוֹקֵי לַהּ רַבִּי אוֹשַׁעְיָא כְּרַבִּי — לָא מוֹקֵמְינָא לֵיהּ אֲנָא כְּרַבִּי, דִּבְפֶסַח לָא מְשַׁיַּיר אִינִישׁ — וּבְמָעוֹת מְשַׁיַּיר אִינִישׁ. דְּמֵעִיקָּרָא כִּי מַפְרֵישׁ לְהוּ — אַדַּעְתָּא דְּהָכִי מַפְרֵישׁ לְהוּ.

וְהָא לֵיכָּא לְאוֹקֹמֵי כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּהָא תָּנֵי בַּהּ: וְהַמּוֹכֵר עוֹלָתוֹ וּשְׁלָמָיו — לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.

וְהַשְׁתָּא דְּאוֹקְמֵיהּ רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לְהָהִיא בִּמְמַנֶּה זוֹנָה עַל פִּסְחוֹ, וְרַבִּי הִיא, שְׁמַע מִינַּהּ דִּסְבִירָא לֵיהּ אֲפִילּוּ בְּפִסְחוֹ מְשַׁיַּיר אִינִישׁ.

מַאי הִיא דְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, דִּתְנַן: נָתַן לָהּ מוּקְדָּשִׁין בְּאֶתְנַנָּהּ — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין.

עוֹפוֹת דְּחוּלִּין — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מוּקְדָּשִׁים שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן — אֵין אֶתְנַן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶן, עוֹפוֹת שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן — אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵין אֶתְנַן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְכׇל נֶדֶר״ — לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹפוֹת.

קַל וָחוֹמֶר לַמּוּקְדָּשִׁין מֵעַתָּה: מָה עוֹפוֹת שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן — אֶתְנַן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶן, מוּקְדָּשִׁין שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן — אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶתְנַן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְכׇל נֶדֶר״ — פְּרָט לִנְדּוֹר.

אֶלָּא טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״נֶדֶר״, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא מוּקְדָּשִׁים חָל אִיסּוּר אֶתְנַן עֲלֵיהֶן, וְהָא אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ!

אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: בִּמְמַנֶּה זוֹנָה עַל פִּסְחוֹ, וְרַבִּי הִיא.

מַאי רַבִּי? דְּתַנְיָא: ״אִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה״, הַחֲיֵיהוּ מִשֶּׂה. מִכְּדֵי אֲכִילָה, וְלֹא מִכְּדֵי מִקָּח.

רַבִּי אוֹמֵר: אַף מִכְּדֵי מִקָּח, שֶׁאִם אֵין לוֹ — מְמַנֶּה אַחֵר עִמּוֹ עַל פִּסְחוֹ וְעַל חֲגִיגָתוֹ, וּמָעוֹת שֶׁבְּיָדוֹ חוּלִּין, שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִקְדִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶת פִּסְחֵיהֶן.

רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא, חַד אָמַר: בְּעֵצִים לִצְלִיָּיתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, דְּכֵיוָן דְּתַקַּנְתָּא דְפֶסַח הוּא — כְּגוּפָא דְפֶסַח דָּמֵי. כִּי פְּלִיגִי בְּמַצָּה וּמָרוֹר.

רַבָּנַן סָבְרִי: הָא אֲכִילָה אַחֲרִיתִי הִיא. וְרַבִּי סָבַר: כֵּיוָן דְּהֶכְשֵׁירוֹ דְפֶסַח הוּא — כְּגוּפָא דְפֶסַח דָּמֵי.

וְחַד אָמַר: בְּמַצָּה וּמָרוֹר נָמֵי כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, דִּכְתִיב: ״עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״, דְּכֵיוָן דְּמַכְשִׁירִין דְפֶסַח נִינְהוּ — כְּפֶסַח דָּמֵי. כִּי פְּלִיגִי לִיקַּח בּוֹ חָלוּק, לִיקַּח בּוֹ טַלִּית. רַבָּנַן סָבְרִי: ״מִהְיוֹת מִשֶּׂה״ אָמַר רַחֲמָנָא, הַחֲיֵיהוּ לַשֶּׂה, וְרַבִּי סָבַר: הַחֲיֵה עַצְמְךָ מִשֶּׂה.

וּלְאַבָּיֵי דְּאָמַר: אִי לָאו דְּאוֹקְמַהּ רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לְהַהִיא בִּמְמַנֶּה זוֹנָה עַל פִּסְחוֹ וְרַבִּי הִיא, הֲוֵי מוֹקְמִינַן לַהּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר קָדָשִׁים [קַלִּים] מְמוֹן בְּעָלִים הוּא, אֲבָל בְּפֶסַח לָא מְשַׁיַּיר אִינִישׁ —

הָא קָתָנֵי בְּהֶדְיָא: ״שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִקְדִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶת פִּסְחֵיהֶן״? אֵימָא: שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִקְדִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל מְעוֹת פִּסְחֵיהֶן.

מַתְנִי׳ זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת — שׁוֹחֲטִין עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי. רָאָה שָׁלֹשׁ — שׁוֹחֲטִין עָלָיו בַּשְּׁמִינִי שֶׁלּוֹ.

שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם — שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַּשֵּׁנִי שֶׁלָּהּ, רָאֲתָה שְׁנֵי יָמִים — שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַּשְּׁלִישִׁי.

וְהַזָּבָה — שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַּשְּׁמִינִי.

גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים,