דף ביאור

מסכת פסחים דף ע״ח עמוד א׳

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת פסחים דף ע״ח עמוד א׳

מסכת פסחים דף ע״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־489 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

רש"י

ביחיד לכתחלה פסולה ואם זרק הורצה ומתני' בציבור באין לכתחלה דטומאת ציבור הוא בהיתר:

לימא מתני' דלא כר' יוסי דכיון דא"ר יוסי בעינן תרתי כדמפרש ואזיל מדקאמר רבי יוסי אין הציץ מרצה על אכילות ש"מ כרבי יהושע סבירא ליה דבעי תרתי ואשמעינן הכא דניטמא בשר לא מהני ליה ציץ למהוי כי בשר קיים לזרוק את הדם דאי לא בעי תרתי ריצוי ציץ אאכילות למה לי הא בלאו אכילות נמי מיתכשרא זריקת דם:

כרבי אליעזר ס"ל דבחדא סגיא ולקמן פריך שתי הלחם אפילו חדא ליכא:

למאי אין הציץ מרצה על אכילות למאי מיבעי לן ריצוי ציץ דידהו אלא על כרחיך לרבי אליעזר ריצוי דציץ דאכילות לאו לאכשורי זריקה מיבעי לן לאפוקי בעלים דבלאו אכילות נמי מיתכשר אלא לאכילות גופייהו מיבעי לן:

למיקבעינהו בפיגול דקי"ל אם יש פסול אחר בקרבן שחישב בו מחשבת פיגול אינו נקבע בפיגול להתחייב כרת על אכילתו דאמר מר ירצה כהרצאת כשר כך הרצאת פיגול במסכת מנחות (דף יו:):

ולאפוקי להאי בשר מידי מעילה דבקדשי קדשים זריקתן משוי בבשרן שעת היתר לכהנים ותו לא קדשי ה' מיקרו ונפקו מידי מעילה:

ומשוי לי' כי טהור ואע"ג דאסור לאוכלו בטומאה מיהו לכל שאר מילי הוי כי טהור ומהניא ליה זריקה למיקבעיה בפיגול כו':

ורבי יוסי סבר נהי דזריקה כשירה היא להוציא את הבעלים ידי נדרן דלא בעינן תרתי מיהו להאי בשר לא מהני ציץ למהוי הך זריקה מהניא ליה למיקבעה בפיגול ולאפוקה מידי מעילה:

ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Pesachim 78a · Sefaria

תוספות

הא לא קשיא הא ביחיד והא בציבור פי' בקונטרס דסבירא לן טומאה הותרה בציבור וקשה דה"ל למימר אלא קסבר רבי יהושע טומאה הותרה בציבור כדמסיק לעיל דקסבר ציץ מרצה על אכילות ועוד היכי קאמר בסמוך נימא דלא כרבי יוסי דאמר אין הציץ מרצה על אכילות מהאי טעמא גופיה דטומאה הותרה בציבור דאוקימנא כרבי יהושע אתי נמי כר' יוסי כדקאמר נמי לבסוף ונראה לר"י דלעולם סבירא ליה טומאה דחויה אלא דסבירא ליה דהציץ מרצה על אכילות וביחיד לכתחלה לא יזרוק מדרבנן ופסולה דקתני היינו לכתחלה הלכך בציבור באין לכתחלה ואם תאמר ומאי איכא בין ציבור ליחיד הואיל ומדאורייתא ביחיד נמי זורק לכתחלה יש לומר טומאת הגוף איכא בינייהו דבציבור דחיא ביחיד לא דחיא:

מכלל דרבי יוסי כרבי יהושע ס"ל תימה לרשב"א מנא ליה הא דילמא כר' אליעזר סבירא ליה ואין הציץ מרצה על אכילות נפקא מינה לשתי הלחם:

והא עיקר קראי בזבחים כתיבי תימה לר"י לריש לקיש דאמר במנחות פרק קמא (דף ט.) שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטיר קומץ עליהן אדרבה קראי במנחות כתיבי דבזבחים כיון שנשתייר כזית בשר זורק את הדם ומשמע התם דטעמיה מקרא דכתיב המנחה מיהו לרבי יוחנן דפליג עליה התם אתי שפיר:

Tosafot on Pesachim 78a · Sefaria

רבנו חננאל

ואתינן למימר מתני' דלא כר' יוסי דתני אין הציץ מרצה על אכילות ור' יוסי סבר לה כר' יהושע דאמר תרתי בעינן ודחי' לא לעולם ר' יוסי בהא כר' אליעזר סבירא ליה דאמר דם אע"פ שאין בשר והאי דקא מיפלגי בציץ מרצה על אכילות בהא פליגי ר' אליעזר סבר הציץ מרצה על אכילות וכיון דמרצה לאכילה הוא דקאי והטהור חשוב הוא ואי חשיב עליה למכליה חוץ לזמנו אע"ג דהוא טמא קבעא לי' מחשבתו בפיגול ואי אכיל ליה מקודם לאו בר מעילה הוא דאכילה מעליא היא ור' יוסי סבר לא מרצה ציץ ולא משוי ליה טהור ולא קבע ליה בפיגול ולא מפיק ליה מידי מעילה ואקשינן נהי נמי דר' יוסי כר' אליעזר סבירא לי' דאמר דם אע"ג שאין בשר (בשלמים) [בשלמא] זבחים איכא דם עומר נמי איכא קומץ לחם הפנים נמי איכא בזיכין אלא שתי הלחם מאי טעמא וכי תימא איכא נמי להני שלמים הבאין עמהן [אי הכי] היינו זבחי שלמי ציבור והוו להו [ארבעה] ואנן חמשה תנן ושני' אלא קסבר ר' יוסי טומאה הותרה היא בצבור: איני דסבר ר' יוסי הותרה היא בצבור והתניא אחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהיו שם פי' כהן גדול שרוצה לשמש ביום הכפורים בין כהן השורף את הפרה היו מזין עליהן כל שבעת הימים שהיו מפרישין אותן מכל אפר הפרות שהיו שם שנעשו מימות משה ועד אותו זמן ואסי' בתחלת סדר יומא דר' יוסי טומאה דחויה בצבור הוא דאית ליה ואמרינן אלא מחוורתא מתני' דלא כר' יוסי: ירושלמי בין למאן דאמר הלחם עיקר בין למאן דאמר כבשים עיקר ארבעה אינון ותנא חש להון וקרינן חמשה: ואקשי' היכי קתני ר' יוסי במילתא דפליגי ר' אליעזר ור' יהושע זה פוסל וזה מכשיר ואמר ר' יוסי רואה אני דברי זה ודברי זה כי יש אמת בשני דרכים המכחישין זה את זה ופרקינן האי דקאמר רואה אני לאו משום דקא מודה להו אלא הכי קאמר רואה אני דברי ר' אליעזר בזבחים כלומר טעמיה במנחות כטעמיה בזבחים כי היכי דפליג בהאי פליג בהאי פליג בהאי וכן ר' יהושע ונדחה האי שינויא ושני' רואה אני דברי ר' אליעזר בנטמא דהא איתיה והציץ מרצה: איני והתניא ר' יוסי אומר אין הציץ מרצה על אכילות ומפלג הוא דפליג על ר' אליעזר היכי קתני רואה אני דברי ר' אליעזר במאי דפליג עלה אלא רואה אני דברי ר' אליעזר בציבור מאי טעמא משום דטומאה הותרה הוא בצבור והא ר' יוסי טומאה דחויה היא שמעי' ליה ותוב הכי ר' יהושע פליג עליה והא אוקימ' לעילא דאפילו ר' יהושע מודה בצבור דדם אע"פ שאין בשר ולפיכך איתוקמא מתניתין כותיה אלא לא קשיא הא לכתחלה הא דיעבד רואה אני דברי ר' אליעזר דיעבד כיון שיש דם אע"פ שאין בשר כיפר אבל זה שאומר ר' אליעזר אפי' לכתחלה יזרוק הדם אע"פ שאין בשר אין אני רואה דבריו בזה אלא דברי ר' יהושע אני רואה בזה שלכתחלה לא יזרוק אלא אם יש בשר טהור ראוי לאכילה:

Rabbeinu Chananel on Pesachim 78a · Sefaria

מאירי

כבר ביארנו בראשון של יומא שבכל יום ויום משבעת ימי הפרישה בין בכהן גדול קודם יום הכפורים בין בכהן שנתמנה לשרוף את הפרה מזין עליו מאפר כל החטאות שהיו שם שנותנין היו מכל פרה ופרה קצת מאפרה בחיל למשמרת חוץ מיום רביעי להפרשה שאין מזין עליו כלל כמו שביארנו שם ויש פוסקין שבכהן גדול ביום הכפורים אינו מזה אלא שלישי ושביעי וכבר ביארנוה במקומה:

Meiri on Pesachim 78a · Sefaria

מהרש"א — חידושי הלכות

בפרש"י בד"ה ביחיד לכתחלה פסולה ואם זרק כו' עכ"ל ולא חש להך פירכא דפסולה דיעבד משמע כיון דבהדיא קתני ומודה ר"י שאם זרק הורצה והמקשה לא סמך אקושייתו אלא אקושיית ועוד ה' דברים באין לכתחלה משמע וק"ל:

תוס' בד"ה הא לא קשיא הא ביחיד כו' אלא דס"ל דהציץ מרצה על אכילות וביחיד לכתחלה לא יזרוק מדרבנן כו' עכ"ל אבל אי הוה טעמא כפרש"י דבאין בציבור משום דהותרה בציבור אבל ביחיד לא הותרה הוה אסור לכתחלה מדאורייתא ומיהו בדיעבד הורצה דלא לעכב קאמר קרא וכן צ"ל לקמן לר' יוסי דמחלק בין דיעבד ובין לכתחלה היינו מדאורייתא דהא לא ס"ל טומאה הותרה אפילו בציבור ולא ס"ל נמי דהציץ מרצה ודו"ק:

Chidushei Halachot on Pesachim 78a · Sefaria

לשון המקור

קטע 1

אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בְּיָחִיד, כָּאן — בְּצִיבּוּר.

קטע 2

נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת.

קטע 3

קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִדְּקָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת — כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר בָּעֵינַן תַּרְתֵּי. נֵימָא הַשְׁתָּא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי?

קטע 4

לָא, רַבִּי יוֹסֵי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: דָּם — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר.

קטע 5

אִי הָכִי, לְמַאי הִלְכְתָא אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת? וְלִיטַעְמָיךְ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר: הַצִּיץ מְרַצֶּה, כֵּיוָן דְּאָמַר: דָּם — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר, הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת לְמַאי הִלְכְתָא?

קטע 6

אֶלָּא, לְמִיקְבְּעֵיהּ בְּפִיגּוּל וּלְאַפּוֹקֵי מִידֵי מְעִילָה קָמִיפַּלְגִי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: מְרַצֵּה צִיץ עִילָּוֵיהּ וּמְשַׁוֵּי לֵיהּ כְּטָהוֹר, וְקָבַע לֵיהּ בְּפִיגּוּל, וּמַפֵּיק לֵיהּ מִידֵּי מְעִילָה.

קטע 7

וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לָא מְרַצֵּה צִיץ עִילָּוֵיהּ, וְלָא מְשַׁוֵּי לֵיהּ כְּטָהוֹר, וְלָא קָבַע לֵיהּ בְּפִיגּוּל, וְלָא מַפֵּיק לֵיהּ מִידֵּי מְעִילָה.

קטע 8

מַתְקֵיף לַהּ רַב מָרִי: נְהִי נָמֵי דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בִּשְׁלָמָא זְבָחִים — אִיכָּא דָּם, עוֹמֶר נָמֵי — אִיכָּא קוֹמֶץ, לֶחֶם הַפָּנִים נָמֵי — אִיכָּא בָּזִיכִין.

קטע 9

אֶלָּא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

קטע 10

וְכִי תֵּימָא לִקְרַב עִמָּהֶן — הַיְינוּ שַׁלְמֵי צִיבּוּר. אִם כֵּן, הָווּ לְהוּ אַרְבָּעָה, וַאֲנַן — חֲמִשָּׁה תְּנַן!

קטע 11

אֶלָּא, קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: טוּמְאָה הוּתְּרָה בְּצִיבּוּר.

קטע 12

וְהָא תַּנְיָא: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה — מַזִּין עָלָיו כׇּל שִׁבְעָה מִכׇּל חַטָּאוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מַזִּין עָלָיו אֶלָּא שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי בִּלְבַד.

קטע 13

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי טוּמְאָה הוּתְּרָה בְּצִיבּוּר, לְמָה לִי הַזָּאָה כְּלָל? אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי.

קטע 14

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְרַבִּי יוֹסֵי שְׁטָרָא מְזַכֵּי לְבֵי תְרֵי הוּא?! דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּזְבָחִים, וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּזְבָחִים, וְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְנָחוֹת, וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּמְנָחוֹת.

קטע 15

דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּזְבָחִים, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: דָּם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּזְבָחִים, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין דָּם אֵין בָּשָׂר, אִם אֵין בָּשָׂר אֵין דָּם. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְנָחוֹת, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: קוֹמֶץ — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם שִׁירַיִם. וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּמְנָחוֹת, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין שָׁם שִׁירַיִם אֵין קוֹמֶץ, אִם אֵין קוֹמֶץ אֵין שִׁירַיִם!

קטע 16

אֲמַר לֵיהּ: מִסְתַּבְּרָא קָאָמַר. כִּי קָאֵי בִּזְבָחִים, אָמַר: מִסְתַּבְּרָא כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בִּזְבָחִים — פְּלִיגִי נָמֵי בִּמְנָחוֹת. קָאֵי בִּמְנָחוֹת, אָמַר: מִסְתַּבְּרָא כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בִּמְנָחוֹת — פְּלִיגִי נָמֵי בִּזְבָחִים.

קטע 17

אֲמַר לֵיהּ, הָתִינַח: כִּי קָאֵי בִּזְבָחִים אָמַר, מִסְתַּבְּרָא כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בִּזְבָחִים פְּלִיגִי נָמֵי בִּמְנָחוֹת, דְּעִיקָּר קְרָאֵי כִּי כְּתִיבִי — בִּזְבָחִים כְּתִיבִי. אֶלָּא, כִּי קָאֵי בִּמְנָחוֹת וְאָמַר, מִסְתַּבְּרָא כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בִּמְנָחוֹת פְּלִיגִי נָמֵי בִּזְבָחִים — וְהָא עִיקָּר קְרָאֵי בִּזְבָחִים הוּא דִּכְתִיבִי!

קטע 18

אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנִטְמָא, וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאָבוּד וְשָׂרוּף.

קטע 19

בְּנִטְמָא מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דִּמְרַצֵּי צִיץ. הָא שָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר: אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת!

קטע 20

אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּצִיבּוּר, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּיָחִיד.

קטע 21

בְּצִיבּוּר מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דְּטוּמְאָה הוּתְּרָה בְּצִיבּוּר? חֲדָא: דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר, וְעוֹד: אִי בְּצִיבּוּר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר וְלָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ?

מסכת פסחים דף ע״ח עמוד א׳

מסכת פסחים דף ע״ח עמוד א׳

רש"י

תוספות

רבנו חננאל

מאירי

מהרש"א — חידושי הלכות

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

לשון המקור