דף ביאור
מסכת פסחים דף ל״ח עמוד ב׳פרק 2 כל שעה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת פסחים דף ל״ח עמוד ב׳
מסכת פסחים דף ל״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 13 קטעים ממוספרים, כ־259 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת״ — מַצָּה הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה. יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה, אֶלָּא לְשׁוּם זֶבַח.
רַב יוֹסֵף אָמַר, אָמַר קְרָא: ״שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ״ — מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת לְשִׁבְעַת יָמִים. יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת לְשִׁבְעַת יָמִים, אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה, וְתַנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה: יָכוֹל יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת״ — מַצָּה הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה. יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה, אֶלָּא לְשׁוּם זֶבַח.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף: יָכוֹל יֵצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ״ — מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת לְשִׁבְעָה. יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת לְשִׁבְעָה, אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה.
וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ״לֶּחֶם עֹנִי״ — מִי שֶׁנֶּאֱכָל בַּאֲנִינוּת. יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל בַּאֲנִינוּת, אֶלָּא בְּשִׂמְחָה!
סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר ״עָנִי״ כְּתִיב.
וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה לֵיהּ מַצָּה עֲשִׁירָה!
אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: רְבִיעִית הִיא, וּמִתְחַלֶּקֶת הִיא לְכַמָּה חַלּוֹת.
וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵינָן נֶאֱכָלוֹת בְּכׇל מוֹשָׁבוֹת!
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: זֹאת אוֹמֶרֶת חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר נֶאֱכָלִין בְּנוֹב וְגִבְעוֹן.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אִילְעַאי: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — מַהוּ שֶׁיֵּצֵא אָדָם בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר? אָמַר לִי: לֹא שָׁמַעְתִּי. בָּאתִי וְשָׁאַלְתִּי לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לִי: הֲרֵי אָמְרוּ, חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁעֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ — אֵין אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן, לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק — יוֹצֵא בָּהֶן.
כְּשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אָמַר לִי: בְּרִית! הֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּרִית, הֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי? וְלָא טַעְמָא בָּעֲיָא?!
וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַבָּה: כֹּל לַשּׁוּק אִימְּלוֹכֵי מִימְּלֵךְ. אָמַר: אִי מִזְדַּבַּן — מִזְדַּבַּן, אִי לָא מִזְדַּבַּן — אִיפּוֹק בְּהוּ אֲנָא.