דף ביאור
מסכת מגילה דף ל׳ עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מגילה דף ל׳ עמוד ב׳
מסכת מגילה דף ל׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 10 קטעים ממוספרים, כ־219 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
ואי זו היא שבת רביעית כו' ואפילו בערב שבת בהא מודה שמואל דערב שבת דומיא דתוכה ומקדימין דא"א מאחרין קדמה עשייה לשמיעה ואנן נוהגין בכולהו כרב חוץ מפורים שחל להיות בשבת עצמה דההיא לא איקלע כלל דא"כ הוי ר"ח אדר באחד בשבת וראש חודש ניסן בשני בשבת שהרי אדר לעולם חסר וא"כ הוה ליה פסח בשני בשבת וקיימא לן דלא בד"ו פסח לעולם וימים הראויין לקביעת ראש חודש אדר זבד"ו וסימן מסורת הפסקת פרשיות כך זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו זהו פירוש זט"ו אם בא ראש חודש אדר בשבת יהא לך הפסקת פרשה ביום חמשה עשר ולא יותר שהרי ביום ראש חודש קורין פרשת שקלים ולשבת הבאה פרשת זכור כדתניא בברייתא אי זו היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת ומתני' נמי תנן בשניה זכור והיינו כרב דאמר פורים שחל להיות בע"ש מקדימין ועכשיו יחול פורים בערב שבת ואנו מקדימין כרב אבל לשבת שלישית של אדר שהוא יום ט"ו לחודש מפסיקין ובשבת רביעית (לחודש) שהיא סמוכה לפורים של מוקפין מאחריהן קורין פרה אדומה דתניא בברייתא אי זו היא שבת של פרשת פרה כל שסמוכה לפורים מאחריה ואוקימנא היכא דחל ר"ח ניסן בחול וזה יחול באחד בשבת שהוא חול ופרשת החודש קורין בשבת שלאחרי' שהרי היא סמוכה לר"ח ניסן הרי לך פי' זט"ו פירוש ב"ו אם בא ר"ח אדר בשני בשבת תהא הפסקה בשבת שלאחר ר"ח שהוא יום ששה לאדר שהרי הקדמת פרשת שקלים בשבת שעברה כדתנן חל להיות בתוך השב' מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה ושוב אין לך הפסקה בהן שהרי שבת שלאחריה נקראת פרשת זכור והוא יום י"ג לחודש ופורים ליום מחר ושבת של אחריה פרשת פרה אדומה שהיא סמוכה מאחריה ושבת של אחריה יום כ"ז לחודש קורין פרשת החודש שהיא סמוכה לר"ח ניסן והרי לך פירוש ב"ו פירוש ד"ד אם בא ר"ח אדר בד' בשבת תהא לך הפסקה בד' לחודש שבת של אחר ר"ח שהרי הקדמת פרשת שקלים בשבת שלפני ר"ח כל הטעם כטעם פירושו של ב"ו ואין לך עוד הפסקה בהן והרי לך פירוש ד"ד פירוש ובי"ו אם בא ר"ח בששי בשבת יהא לך הפסקה אחת ליום מחר שהוא שני לחודש והשניה ביום ששה עשר הראשונה ביום מחר כדתניא חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת שניה דסבירא לן כרב דאמר ע"ש כאמצע שבת ומקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה ופרשת זכור בשבת של אחריה שהוא יום תשעה לחודש והיא סמוכה לפורים ובשבת שלאחר פורים שהוא ששה עשר לחודש יפסיק פעם שניה ואף על פי שסמוכה מאחריה לא תקרא פרה אדומה כדאמר רב חמא בר חנינא לעיל דהיכא דחל ראש חדש ניסן בשבת קורין פרשה שלישית בשבת הסמוכה לר"ח ניסן כדי שתקרא פרשת החודש בשבת של ראש חודש ופרשת פרה בשבת שלפניה והוא יום כ"ג לחדש. דרך קצרה סימן ימי קביעת ר"ח אדר זבד"ו וסימן ההפסקות זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו חל ר"ח אדר בשבת ביום ז' ההפסקה בט"ו עשר לחודש ולא יותר חל ר"ח אדר ביום ב' הפסקה בו' לחודש ולא יותר חל ראש חדש אדר ביום ד' הפסקה ביום ד' ולא יותר חל ראש חודש אדר ביום ששי הפסקה ביום ב' לחדש וביום י"ו לחדש:
לסדר פרשיות שבשבתות הללו הפסיקו סדר פרשיות דלא קראו אלא ארבע פרשיות הללו:
לסדר הפטרות הוא חוזר שעד הנה מפטירין מעין ארבע פרשיות הללו השנויות לעיל בברייתא:
לתעניות ולמעמדות על כרחך הני בשבת לא הוו וקתני מפסיקין ובחול ליכא הפטרה:
הא כדאיתא כו' ודאי מפסיקין בחול פרשת היום אבל בשבת שיש הפטרה מפסיקין בהפטרות וקורין בהפטרה מעין המאורע:
ובתעניות למה לי הפסקת פרשיות לרבי ירמיה פריך דאמר היכא דאפשר לא מפסקינן תעניות כיון דאיכא קריאה במנחה למה יפסקו שחרית:
מצפרא כינופיא מאספין בני אדם ובודקין ומזהירין אם יש בידם עבירה ויחדלו כדי שיתקבל התענית לפיכך אין פנאי בשחרית לקרות בתורה:
במילי דמתא בודקים אם תהיה עבירה בידם:
ועוד 8 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Megillah 30b · Sefaria
תוספות
ושאר ימות החג קורין בקרבנות החג והא שאנו מעמידין ספר תורה שניה במועדות וקורין בקרבנות היום לא מצינו סמך בתלמוד אך בסדר רב עמרם ישנו וקצת יש סמך לדבר מהא דאמר לקמן (מגילה דף לא:) אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע וכו' אמר לו הקב"ה כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקורין בהן:
Tosafot on Megillah 30b · Sefaria
רבנו חננאל
לסדרן מאי ר' ירמיה אמר לסדר הפטרות וקי"ל כוותיה ואקשינן לר' ירמיה ממשנתנו דתני לכל מפסיקין לתעניות ולמעמדות כלומר מניחין ענינו של יום וקורין [בענין] תעניות ובענין המעמדו' ענין מעמדות כדתנן במעמדו' במעשה בראשית. ומפורש בפ' בשלשה פרקים הכהנים כו' תעניות כדתנן ברכות וקללות ואי אמרת לסדר ההפטרות הפטרה בחול מי איכא דפסיק לה ואמר הפטרה דתעניות והפטרה דמעמדות. ופריק במקום שיש הפטרה כגון אלו השבתות שפירשנו מפסיקין להפטרה וקורין בהפטרה של זה הענין ובמקום שאין הפטרה בחול כגון שני וחמישי מפסיקין לסדר פרשיות ולא קשיא הא כדאיתא והא כדאיתא:
ירושלמי ר' בא בשם ר' חייא בר אשי אין מפסיקין בין פורים לפרה. ר' לוי אמר אין מפסיקין בין פרה להחודש. וסימניהן של פרשיות הללו בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה. ובדין הוא שיקדום החדש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני ימים בניסן נשרפה הפרה. ולמה הקדימוה. מפני שהיא טהרתו של כל ישראל.
ואקשינן בתעניות למה לי הפסקה ליקרו בצפרא בענינא דיומא כו' ואוקימנא מצפרא כנופיא ועד פלגיה דיומא מעייני במילי דמתא.
ומפלגיה דיומא רבעא דיומ' קרו ומפטרי ורבעא דיומא בעו רחמי שנאמר ויקראו בספר תורת האלהים רביעית היום [ורביעית] מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם.
וכתיב ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ש"מ דתפלה דתענית' במנחת הערב:
Rabbeinu Chananel on Megillah 30b · Sefaria
מאירי
מנהג חכמים בתעניותיהם שהיו מתפללין שחרית כדרכן ואח"כ מפשפשין במעשי העיר עד חצות היום מחצי היום ואילך רביעית היום קורין ומפטירין ורביעית הנשאר מאריכין בתפלה עד הערב:
המשנה הה' בפסח וכו' כוונת המשנה לבאר מה שכיון בשלפניה ואמר שבפסח קורין בפ' מועדות שבתורת כהנים ר"ל שור או כשב בעצרת שבעה שבועות בכל הבכור בר"ה בחודש השביעי ואין זו הלכה ביה"כ אחרי מות ביום ראשון של חג בפרשת מועדות שבתורת כהנים והוא שור או כשב ושאר ימות החג בקרבנות החג שבפרשת פנחס בחנוכה בנשיאים שבפרשת נשא בפורים ויבא עמלק ואע"פ שאין בה אלא תשעה פסוקים הואיל וסליק עניינא מותר כמו שהתבאר בראשי חדשים ובראשי חדשיכם במעמדות במעשה בראשית על הדרך שבארנו במסכת תענית בתעניות ברכות וקללות פירוש שבתורת כהנים ופרשוה בתענית צבור של גשמים ואינו אלא בא"י כמו שהתבאר במסכת תענית והוא שנוהגין עכשו לקרות בויחל משה:
Meiri on Megillah 30b · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
בד"ה ואי זו היא שבת רביעי כו' איזהו שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בע"ש ומתני' כו' עכ"ל כצ"ל:
Chidushei Halachot on Megillah 30b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת מגילה, דף ל׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־219 מילים ב־10 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 10 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 115 מילים
נפתחת ב״וְאֵיזוֹ הִיא שַׁבָּת רְבִיעִית — כֹּל שֶׁחָל…״
- קטע 220 מילים
נפתחת ב״בַּחֲמִישִׁית חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן וְכוּ׳. לְסֵדֶר מַאי? רַבִּי…״
- קטע 317 מילים
נפתחת ב״אָמַר אַבָּיֵי: כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן:…״
- קטע 424 מילים
נפתחת ב״בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: לְסֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת הוּא חוֹזֵר…״
- קטע 56 מילים
נפתחת ב״וְאִידַּךְ — הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.…״
- קטע 619 מילים
נפתחת ב״וּבְתַעֲנִיּוֹת לְמָה לִי הַפְסָקָה? לִיקְרֵי מִצַּפְרָא בְּעִנְיָנָא…״
- קטע 733 מילים
נפתחת ב״הֵיכִי עָבְדִינַן? אָמַר אַבָּיֵי: מִצַּפְרָא לְפַלְגֵיהּ דְּיוֹמָא…״
- קטע 827 מילים
נפתחת ב״וְאֵיפוֹךְ אֲנָא? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְאֵלַי…״
- קטע 940 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ בַּפֶּסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁל תּוֹרַת…״
- קטע 1018 מילים
נפתחת ב״בַּחֲנוּכָּה — בַּנְּשִׂיאִים. בַּפּוּרִים — ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק״.…״
חכמים הנזכרים בדף
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת מגילה דף ל׳ עמוד ב׳ · קטע 3 — “אָמַר אַבָּיֵי: כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: לַכֹּל מַפְסִיקִין,…”
לשון המקור
וְאֵיזוֹ הִיא שַׁבָּת רְבִיעִית — כֹּל שֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, וַאֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
בַּחֲמִישִׁית חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן וְכוּ׳. לְסֵדֶר מַאי? רַבִּי אַמֵּי אָמַר: לְסֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת הוּא חוֹזֵר. רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר: לְסֵדֶר הַפְטָרוֹת הוּא חוֹזֵר.
אָמַר אַבָּיֵי: כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: לַכֹּל מַפְסִיקִין, לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, לַחֲנוּכָּה, וּלְפוּרִים, לְתַעֲנִיּוֹת, וּלְמַעֲמָדוֹת, וּלְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: לְסֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת הוּא חוֹזֵר — הַיְינוּ דְּאִיכָּא פָּרָשָׁה בְּחוֹל. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: לְסֵדֶר הַפְטָרוֹת הוּא חוֹזֵר — הַפְטָרָה בְּחוֹל מִי אִיכָּא?
וְאִידַּךְ — הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.
וּבְתַעֲנִיּוֹת לְמָה לִי הַפְסָקָה? לִיקְרֵי מִצַּפְרָא בְּעִנְיָנָא דְיוֹמָא, וּבְמִנְחָה בְּתַעֲנִיתָא! מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: מִצַּפְרָא כִּינּוּפְיָא.
הֵיכִי עָבְדִינַן? אָמַר אַבָּיֵי: מִצַּפְרָא לְפַלְגֵיהּ דְּיוֹמָא מְעַיְּינִינַן בְּמִילֵּי דְמָתָא. מִפַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא לְפַנְיָא, רִיבְעָא דְיוֹמָא קָרוּ וּמַפְטְרִי, וְרִיבְעָא דְיוֹמָא בָּעוּ רַחֲמֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה׳ אֱלֹהֵיהֶם רְבִיעִית הַיּוֹם וּרְבִיעִית (הַיּוֹם) מִתְוַודִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים״.
וְאֵיפוֹךְ אֲנָא? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגּוֹלָה וַאֲנִי יוֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב״, וּכְתִיב: ״וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי״.
מַתְנִי׳ בַּפֶּסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים. בָּעֲצֶרֶת — ״שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת״. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה — ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — ״אַחֲרֵי מוֹת״. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וּבִשְׁאָר כׇּל יְמוֹת הַחַג בְּקׇרְבְּנוֹת הַחַג.
בַּחֲנוּכָּה — בַּנְּשִׂיאִים. בַּפּוּרִים — ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק״. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים — ״וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם״. בְּמַעֲמָדוֹת — בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בְּתַעֲנִיּוֹת —