דף ביאור
מסכת עירובין דף צ״ט עמוד א׳פרק 10 המוצא תפילין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת עירובין דף צ״ט עמוד א׳
מסכת עירובין דף צ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־349 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
הוּא סָבַר: מִדְּסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי מֵאִיר. וְלָא הִיא: סֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, וְרֵישָׁא רַבָּנַן.
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ. הָא הוֹצִיא חַיָּיב חַטָּאת. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: הַמַּעֲבִיר חֵפֶץ מִתְּחִילַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע, וְהֶעֱבִירוֹ דֶּרֶךְ עָלָיו — חַיָּיב.
מִי קָתָנֵי: אִם הוֹצִיא חַיָּיב חַטָּאת? דִּילְמָא אִם הוֹצִיא — פָּטוּר אֲבָל אָסוּר.
אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא הוֹצִיא פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: הַמַּעֲבִיר מִתְּחִילַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע וְהֶעֱבִירוֹ דֶּרֶךְ עָלָיו חַיָּיב! מִי קָתָנֵי ״הוֹצִיא פָּטוּר אֲבָל אָסוּר״? דִּילְמָא: אִם הוֹצִיא — חַיָּיב חַטָּאת.
לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְכוּ׳. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִשְׁתִּין וְרָק — חַיָּיב חַטָּאת.
וְהָא בָּעִינַן עֲקִירָה וְהַנָּחָה מֵעַל גַּבֵּי מְקוֹם אַרְבָּעָה, וְלֵיכָּא!
מַחְשַׁבְתּוֹ מְשַׁוְּיָא לֵיהּ מָקוֹם. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּאָמַר רָבָא: זָרַק וְנָח בְּפִי הַכֶּלֶב אוֹ בְּפִי הַכִּבְשָׁן חַיָּיב חַטָּאת, וְהָא בָּעִינַן הַנָּחָה עַל גַּבֵּי מְקוֹם אַרְבָּעָה, וְלֵיכָּא!
אֶלָּא: מַחְשַׁבְתּוֹ מְשַׁוְּיָא לֵיהּ מָקוֹם, הָכִי נָמֵי מַחְשָׁבָה מְשַׁוְּיָא לָהּ מָקוֹם.
בָּעֵי רָבָא: הוּא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפִי אַמָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מַהוּ? בָּתַר עֲקִירָה אָזְלִינַן, אוֹ בָּתַר יְצִיאָה אָזְלִינַן? תֵּיקוּ.
וְכֵן לֹא יָרוֹק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְכוּ׳. אַף עַל גַּב דְּלָא הַפֵּיךְ בָּהּ?
וְהָתְנַן: הָיָה אוֹכֵל דְּבֵילָה בְּיָדַיִם מְסוֹאָבוֹת, וְהִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו לִיטּוֹל צְרוֹר — רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הִיפֵּךְ בָּהּ — טָמֵא. לֹא הִיפֵּךְ בָּהּ — טָהוֹר!
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה.
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לְעוֹלָם לָא תַּחְלֵיף, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּכִיחוֹ.
וְהַתַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּיחוֹ וְנִתְלַשׁ, מַאי לָאו — רוֹק וְנִתְלַשׁ! לָא, כִּיחוֹ וְנִתְלַשׁ. וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּיחוֹ שֶׁנִּתְלַשׁ, וְכֵן רוּקּוֹ שֶׁנִּתְלַשׁ, לֹא יְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עַד שֶׁיָּרוֹק! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִדְשַׁנִּינַן מֵעִיקָּרָא.
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כִּיַּח בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״כׇּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת״ — אַל תִּקְרֵי ״לִמְשַׂנְאַי״, אֶלָּא ״לְמַשְׂנִיאַי״.
וְהָא מֵינָס אֲנִיס? כִּיַּח וְרָק קָאָמְרִינַן.
מַתְנִי׳ לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיִשְׁתֶּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁתֶּה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ לִמְקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה. וְכֵן בַּגַּת.
גְּמָ׳ רֵישָׁא רַבָּנַן, וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר!
אָמַר רַב יוֹסֵף: בַּחֲפֵיצִין שֶׁצְּרִיכִין לוֹ, וְדִבְרֵי הַכֹּל.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: כַּרְמְלִית, מַאי? אָמַר אַבָּיֵי: הִיא הִיא. אָמַר רָבָא: הִיא גּוּפָא גְּזֵירָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִגְזוֹר גְּזֵירָה לִגְזֵירָה?!
אָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, מִדְּקָתָנֵי