מסכת חגיגה דף כ׳ עמוד א׳פרק 2 אין דורשין

מִדְּלָא קָתָנֵי בְּהוּ מַעֲלָה.

וְדִלְמָא הַאי דְּלָא קָתָנֵי בְּהוּ מַעֲלָה, דְּאִי דָּמוּ לִתְרוּמָה — הָא תָּנֵי תְּרוּמָה, וְאִי דָּמוּ לְחוּלִּין — הָא תָּנֵי לְחוּלִּין. דִּתְנַן: חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ — הֲרֵי הֵן כְּחוּלִּין, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: הֲרֵי הֵן כִּתְרוּמָה.

אֶלָּא מִסֵּיפָא: יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר הָיָה חָסִיד שֶׁבַּכְּהוּנָּה, וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַקּוֹדֶשׁ. יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא הָיָה אוֹכֵל עַל טׇהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ כׇּל יָמָיו, וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַחַטָּאת.

לַחַטָּאת אִין, לַקּוֹדֶשׁ לָא. אַלְמָא קָסָבַר: חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת קוֹדֶשׁ כְּקוֹדֶשׁ דָּמוּ.

אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן אֶלְעָזָר: נָפְלָה מַעְפׇּרְתּוֹ הֵימֶנּוּ, אָמַר לַחֲבֵירוֹ: ״תְּנָהּ לִי״ וּנְתָנָהּ לוֹ — טְמֵאָה. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם: נִתְחַלְּפוּ לוֹ כֵּלִים שֶׁל שַׁבָּת בְּכֵלִים שֶׁל חוֹל וּלְבָשָׁן — נִטְמְאוּ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק: מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי נָשִׁים חֲבֵירוֹת שֶׁנִּתְחַלְּפוּ לָהֶן כְּלֵיהֶן בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְטִימְּאָן.

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, הוֹשִׁיט יָדוֹ לַסַּל לִיטּוֹל פַּת חִטִּין וְעָלְתָה בְּיָדוֹ פַּת שְׂעוֹרִים, הָכִי נָמֵי דְּנִטְמֵאת?

וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי — וְהָתַנְיָא: הַמְשַׁמֵּר אֶת הֶחָבִית בְּחֶזְקַת שֶׁל יַיִן וְנִמְצֵאת שֶׁל שֶׁמֶן — טְהוֹרָה מִלְּטַמֵּא! וּלְטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא: וַאֲסוּרָה מִלֶּאֱכוֹל. אַמַּאי?

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, בְּאוֹמֵר: שְׁמַרְתִּיהָ מִדָּבָר הַמְטַמְּאָהּ וְלֹא מִדָּבָר הַפּוֹסְלָהּ.

וּמִי אִיכָּא נְטִירוּתָא לְפַלְגָא? אִין, וְהָתַנְיָא: הוֹשִׁיט יָדוֹ בְּסַל, וְהַסַּל עַל כְּתֵיפוֹ, וְהַמַּגְרֵיפָה בְּתוֹךְ הַסַּל, וְהָיָה בְּלִבּוֹ עַל הַסַּל וְלֹא הָיָה בְּלִבּוֹ עַל הַמַּגְרֵיפָה — הַסַּל טָהוֹר וְהַמַּגְרֵיפָה טְמֵאָה.

הַסַּל טָהוֹר? תְּטַמֵּא הַמַּגְרֵיפָה לַסַּל! אֵין כְּלִי מְטַמֵּא כְּלִי. וְלִיטָּמֵא מַה שֶּׁבַּסַּל! אָמַר רָבִינָא, בְּאוֹמֵר: שְׁמַרְתִּיו מִדָּבָר שֶׁמְּטַמְּאוֹ וְלֹא מִדָּבָר הַפּוֹסְלוֹ.

מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא?

וְעוֹד מוֹתֵיב רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאָמְרָה לוֹ: רַבִּי, בֶּגֶד זֶה אֲרַגְתִּיו בְּטׇהֳרָה, וְלֹא הָיָה בְּלִבִּי לְשׁוֹמְרוֹ בְּטׇהֳרָה. וּמִתּוֹךְ בְּדִיקוֹת שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בּוֹדְקָהּ, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, נִדָּה מָשְׁכָה עִמִּי בַּחֶבֶל. אֲמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כַּמָּה גְּדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: בְּלִבּוֹ לְשׁוֹמְרוֹ — טָהוֹר, אֵין בְּלִבּוֹ לְשׁוֹמְרוֹ — טָמֵא.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, מַפָּה זוֹ אֲרַגְתִּיהָ בְּטָהֳרָה, וְלֹא הָיָה בְּלִבִּי לְשׁוֹמְרָהּ. וּמִתּוֹךְ בְּדִיקוֹת שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בּוֹדְקָהּ, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, נִימָא נִפְסְקָה לִי וּקְשַׁרְתִּיהָ בַּפֶּה.

אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כַּמָּה גְּדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: בְּלִבּוֹ לְשׁוֹמְרוֹ — טָהוֹר, אֵין בְּלִבּוֹ לְשׁוֹמְרוֹ — טָמֵא.

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק, כׇּל אַחַת וְאַחַת אוֹמֶרֶת: חֲבֶרְתִּי אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ, וּמַסְּחָה דַּעְתַּהּ מִינַּהּ.

לְרַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם נָמֵי, כֵּיוָן דְּכֵלִים דְּשַׁבָּת עָבֵיד לְהוּ שִׁימּוּר טְפֵי — מַסַּח דַּעְתֵּיהּ מִינַּיְיהוּ. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹנָתָן בֶּן אֶלְעָזָר, נַעֲבֵיד לְהוּ שִׁימּוּר בִּידֵיהּ דְּחַבְרֵיהּ?

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֲזָקָה, אֵין אָדָם מְשַׁמֵּר מַה שֶּׁבְּיַד חֲבֵרוֹ. וְלֹא?