דף ביאור
מסכת זבחים דף צ״ד עמוד א׳פרק 11 דם חטאת
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף צ״ד עמוד א׳
מסכת זבחים דף צ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־356 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וְכׇל מִינֵי בְגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר עָלֶיהָ תְּכַבֵּס״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה עוֹר מִשֶּׁהוּפְשַׁט? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בֶּגֶד״ – מָה בֶּגֶד דָּבָר הַמְקַבֵּל טוּמְאָה, אַף כֹּל דָּבָר הַמְקַבֵּל טוּמְאָה.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: מַטְלֵית פְּחוּתָה מִשָּׁלֹשׁ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ; מַאן דְּאָמַר רָאוּי – הָא נָמֵי רָאוּי, דְּאִי בָּעֵי חַשֵּׁיב עֲלֵיהּ. מַאן דְּאָמַר דָּבָר הַמְקַבֵּל טוּמְאָה – הָא מִיהָא לָאו בַּת קַבּוֹלֵי טוּמְאָה הִיא.
רָבָא אָמַר: בֶּגֶד שֶׁחִישֵּׁב עָלֶיהָ לְצוּרָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ; מַאן דְּאָמַר רָאוּי – הָא נָמֵי רָאוּי, דְּאִי בָּעֵי מְבַטֵּיל לֵיהּ לְמַחְשַׁבְתֵּיהּ. מַאן דְּאָמַר דָּבָר הַמְקַבֵּל טוּמְאָה – הַשְׁתָּא מִיהָא לָאו בַּת קַבּוֹלֵי טוּמְאָה הִיא.
רָבָא אָמַר: עוּצְבָּא דְּחַשֵּׁיב עֲלַהּ לְקַצְּעָהּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ; מַאן דְּאָמַר רָאוּי – הָא נָמֵי רְאוּיָה; מַאן דְּאָמַר דָּבָר הַמְקַבֵּל טוּמְאָה – הָא לָאו מְקַבְּלָה טוּמְאָה עַד דִּמְקַצַּע לַהּ. וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: עוּצְבָּא שֶׁחִשֵּׁב עָלֶיהָ לְקַצְּעָהּ – טְהוֹרָה עַד שֶׁיְּקַצְּעֶנָּה.
אֵין טָעוּן כִּיבּוּס כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל נִתַּז עַל מִקְצָת בֶּגֶד – יְהֵא כׇּל הַבֶּגֶד טָעוּן כִּיבּוּס? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִזֶּה״ – לֹא אָמַרְתִּי לְךָ אֶלָּא מְקוֹם דָּם בִּלְבַד.
דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לְקַבֵּל טוּמְאָה [וְכוּ׳]. סְתָמָא כְּרַבִּי יְהוּדָה.
רָאוּי לְכִיבּוּס. לְמַעוֹטֵי כְּלִי, דְּבַר גְּרִידָה הוּא.
אֶחָד הַבֶּגֶד וְאֶחָד הַשַּׂק כּוּ׳. לְמֵימְרָא דְּעוֹר בַּר כִּיבּוּס הוּא?! וּרְמִינְהוּ: הָיְתָה עָלָיו לַשְׁלֶשֶׁת – מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט. הָיְתָה עַל שֶׁל עוֹר – נוֹתֵן עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה!
אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבָּנַן הָא אֲחֵרִים. דְּתַנְיָא: הַבֶּגֶד וְהַשַּׂק – מְכַבְּסוֹ, הַכְּלִי וְהָעוֹר – מְגָרְרוֹ. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: הַבֶּגֶד וְהַשַּׂק וְהָעוֹר – מְכַבְּסוֹ, וְהַכְּלִי – מְגָרְרוֹ.
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי: זִימְנִין סַגִּיאִין הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב, וְשַׁכְשֵׁיכִי לֵיהּ מְסָאנֵיהּ בְּמַיָּא? כְּמַאן – כְּרַבָּנַן.
אָמַר רָבָא: וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר, עוֹר לָאו בַּר כִּיבּוּס הוּא?! וְהָכְתִיב: ״וְהַבֶּגֶד אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כׇל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר תְּכַבֵּס״! אֶלָּא אָמַר רָבָא: קְרָא וּמַתְנִיתִין – בְּרַכִּין, כִּי פְּלִיגִי – בְּקָשִׁין.
וְהָאָמַר רַב חִיָּיא: זִימְנִין סַגִּיאִין הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב, וְשַׁכְשֵׁיכִי לֵיהּ מְסָאנֵיהּ בְּמַיָּא! בְּקָשִׁין, וּכְרַבָּנַן.
הֲדַר אָמַר רָבָא: לָאו מִילְּתָא הִיא דַּאֲמַרִי; נֵיקוּ נֵימָא לֵיהּ לִקְרָא דְּכִי כְתִיבָן בְּרַכִּין כְּתִיבָן?! מִי לָא עָסְקִינַן בִּכְלֵי אֶכְּסָלְגְיָא הַבָּאִים מִמְּדִינַת הַיָּם, וְקָאָמַר רַחֲמָנָא נִיבְעֵי כִּיבּוּס?
אֶלָּא אָמַר רָבָא: צָרַעַת – כֵּיוָן דְּמִגּוּפֵיהּ קָא פָרְחָה, מְחַלְחֲלָא לֵיהּ וּמְשַׁוְּיָא לַהּ רַךְ. אָמַר רָבָא: אִי קַשְׁיָא לִי, הָא קַשְׁיָא לִי: