בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף פ״ז עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף פ״ז עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף פ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 12 קטעים ממוספרים, כ־187 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    מאי לאו שקיבלו פסולין והדר זרקו פסולין ולמה לי זרקו מקבלה איפסלה לה אי לאו לאשמועינן טעמא דזרקו פסולין הוא דהוו איברים בתורת אם עלו לא ירדו ולכתחלה לא יעלו דתפסל בשר בזריקת פסולין הא זרקו כשרין לכתחלה נמי יעלו האיברים דזריקה מעליא הוא ואע"ג דקיבלו פסולין משום דקדשיה כלי שרת ליזרוק לכתחלה:

    אי נמי שזרקו פסולין ומשום היא גופא איצטריך לאשמועינן אם עלו איברים לא ירדו ואף על פי שנפסלו בזריקה:

    אויר המזבח אם תלה איברים פסולים באויר ראש המזבח כמזבח דמי ולא ירדו:

    או לאו כמזבח דמי וירדו:

    היכי מסיק לה מכבש למזבח הא כי מגבה ליה באויר הכבש הוה ליה ירוד ותנן כך אם ירדו לא יעלו:

    ומשני דנגד ליה גוררן עד המזבח ואינו מגביהן:

    ופרכינן אויר יש בין כבש למזבח כדאמרן בפרק קדשי קדשים (לעיל זבחים דף סב:) וכי מטי כנגד אותו אויר הוה ליה ירוד:

    ומשני רובו לכבש ככבש כו' מה שכנגד אויר שדינן ליה בתר רובא אם רוב האבר בכבש שדינן ליה בתר כבש ואי רובן במזבח שדינן ליה בתר מזבח:

    ועוד 10 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 87b · Sefaria

    תוספות

    אויר יש בין כבש למזבח אבל אי אויר מזבח כמזבח דמו לא קשיא ליה מכי מטי כנגד אויר (לא) הוה ליה ירוד דכנגד אותו אויר יש אמה סובב וסובב חשיב מזבח דאפילו להקטיר עליו איכא מאן דאמר פרק קדשי קדשים (לעיל זבחים דף סב:) דמקטירין מיהו אין נראה לרבינו חיים שהרי יש אויר מפסיק יותר מכדי אמה סובב כדי שיהא אויר קרקע מפסיקו כדאמרינן לעיל מה דם אויר קרקע מפסיקו אף בשר אויר קרקע מפסיקו וא"כ אכתי מכי מטי כנגד אויר קרקע ה"ל ירוד:

    עולת העוף דפסלה בה מחשבה תימה מאי קשיא ליה הא אמרינן בפרק קדשי קדשים (לעיל זבחים דף סה.) שאם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשרה וא"כ אין כאן אויר מזבח ולפירוש הקונטרס שפירש למעלה שהיתה שם בליטה ניחא אי נמי פריך לרבי נחמיה דאמר (לעיל זבחים דף סה.) היא עצמה אינה נעשת אלא בגופו של קרן:

    Tosafot on Zevachim 87b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' הא לא קשיא תפשוט שבת דף ג ע"ב:

    Gilyon HaShas on Zevachim 87b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף פ״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־187 מילים ב־12 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 12 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ; מַאי, לָאו…״

    2. קטע 27 מילים

      נפתחת ב״לֹא, שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין. אִי נָמֵי שֶׁזָּרְקוּ פְּסוּלִין.…״

    3. קטע 315 מילים

      נפתחת ב״אֲוִיר מִזְבֵּחַ – כְּמִזְבֵּחַ דָּמֵי, אוֹ לָא?…״

    4. קטע 422 מילים

      נפתחת ב״וְאִי אָמְרַתְּ אֲוִיר מִזְבֵּחַ לָאו כַּמִּזְבֵּחַ דָּמֵי…״

    5. קטע 516 מילים

      נפתחת ב״דְּנָגֵד לֵיהּ. וְהָא אֲוִיר יֵשׁ בֵּין כֶּבֶשׁ…״

    6. קטע 620 מילים

      נפתחת ב״תִּפְשׁוֹט מֵהָא – הָא דְּבָעֵי רָמֵי בַּר…״

    7. קטע 719 מילים

      נפתחת ב״מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן: וְאִי…״

    8. קטע 83 מילים

      נפתחת ב״הָא קַלְטַהּ מִזְבֵּחַ!…״

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״מַתְקֵיף לַהּ רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: אַלְּמָה…״

    10. קטע 1018 מילים

      נפתחת ב״הָנִיחָא לְרָבָא, דְּאָמַר: לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ;…״

    11. קטע 1119 מילים

      נפתחת ב״לְרַבָּה נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – כְּגוֹן דְּאָמַר:…״

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״לְהָךְ גִּיסָא מִיהָא תִּיפְשׁוֹט – דַּאֲוִיר מִזְבֵּחַ…״

    לשון המקור

    שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ; מַאי, לָאו שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ פְּסוּלִין?

    לֹא, שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין. אִי נָמֵי שֶׁזָּרְקוּ פְּסוּלִין.

    אֲוִיר מִזְבֵּחַ – כְּמִזְבֵּחַ דָּמֵי, אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע: כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ, כָּךְ כֶּבֶשׁ מְקַדֵּשׁ.

    וְאִי אָמְרַתְּ אֲוִיר מִזְבֵּחַ לָאו כַּמִּזְבֵּחַ דָּמֵי – אֲוִיר כֶּבֶשׁ נָמֵי לָאו כְּכֶבֶשׂ דָּמֵי; הֵיכִי מַסֵּיק לֵיהּ מִכֶּבֶשׁ לְמִזְבֵּחַ? הָוֵה לֵיהּ יָרוּד!

    דְּנָגֵד לֵיהּ. וְהָא אֲוִיר יֵשׁ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ! רוּבּוֹ לַכֶּבֶשׁ – כַּכֶּבֶשׁ, רוּבּוֹ לַמִּזְבֵּחַ – כַּמִּזְבֵּחַ.

    תִּפְשׁוֹט מֵהָא – הָא דְּבָעֵי רָמֵי בַּר חָמָא יֵשׁ חִיבּוּר לְעוֹלִין אוֹ לָא, תִּיפְשׁוֹט דְּיֵשׁ חִיבּוּר! הָא לָא קַשְׁיָא, תִּיפְשׁוֹט.

    מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן: וְאִי אָמְרַתְּ אֲוִיר מִזְבֵּחַ כַּמִּזְבֵּחַ דָּמֵי, עוֹלַת הָעוֹף דְּפָסְלָה בְּמַחְשָׁבָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

    הָא קַלְטַהּ מִזְבֵּחַ!

    מַתְקֵיף לַהּ רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: אַלְּמָה לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כְּגוֹן דְּאָמַר: הֲרֵינִי מוֹלְקָהּ עַל מְנָת לְהוֹרִידָהּ לְמָחָר וּלְהַעֲלוֹתָהּ וּלְהַקְטִירָהּ.

    הָנִיחָא לְרָבָא, דְּאָמַר: לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ; אֶלָּא לְרַבָּה, דְּאָמַר: אֵין לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – לֵיתָא לְמַחְשַׁבְתּוֹ!

    לְרַבָּה נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – כְּגוֹן דְּאָמַר: הֲרֵינִי מוֹלְקָהּ עַל מְנָת לְהוֹרִידָהּ קוֹדֵם עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּלְהַעֲלוֹתָהּ לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר.

    לְהָךְ גִּיסָא מִיהָא תִּיפְשׁוֹט – דַּאֲוִיר מִזְבֵּחַ כְּמִזְבֵּחַ דָּמֵי; דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲוִיר מִזְבֵּחַ לָאו כְּמִזְבֵּחַ דָּמֵי,