דף ביאור
מסכת זבחים דף ח׳ עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ח׳ עמוד ב׳
מסכת זבחים דף ח׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־245 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
חטאת דעבודת כוכבים דכתיב בפ' שלח לך ולא כתיב בהאי עניינא וכן חטאת דשמיעת הקול לא כתיב בההוא עניינא דההוא עניינא בחטאת דשגגת כרת קיימא כדילפינן בהוריות (דף ב.):
שמיעת הקול שבועת העדות ושמעה קול אלה (שמיעת הקול) ושבועת ביטוי וטומאת מקדש וקדשיו בחד עניינא כתיבי בקרבן עולה ויורד ושמעה קול אלה או נפש כי תשבע לבטא או נפש אשר תגע וגו' ומוקמא לה במסכת שבועות בטומאת מקדש וקדשיו:
אתיין במה הצד מחטאת חלב וחטאת נזיר ומצורע דכי פרכת מה לחטאת חלב שכן כרת חטאת נזיר ומצורע יוכיחו מה לחטאת נזיר ומצורע שכן יש עמהן דמים אחרים חטאת חלב תוכיח הצד השוה שבהן כו' אף אני אביא חטאת דשמיעת הקול ומחטאת חלב וחדא מהני לא אתיא דאי מחטאת חלב וחטאת נזיר איכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן אינן באין בדלות תאמר בשבועת ביטוי שהיא בעולה ויורד אי מחטאת חלב וחטאת מצורע איכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן אינן בשאלה תאמר בשבועה שישנה בשאלה:
שלא לשמו פסול כדאמרי' (לעיל זבחים דף ז:):
בשאר ימות השנה לשמו פסול כדאמרי' במס' פסחים (דף סא.) שחטו קודם חצות פסול דכתיב בין הערבים וכמה פעמים שנה הכתוב בקביעות זמנו בי"ד בין הערבים:
שלא לשמו כשר כדמפרש ואזיל:
מנהני מילי דבשאר ימות השנה שלא לשמו כשר:
ואם מן הצאן קרבנו כו' לאו קרא יתירא קא דריש אלא משמעותא דקרא משמע ליה הכי ואם דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח שאינו בא אלא מן הצאן היה קרבנו הרי הוא לזבח שלמים ועל כרחך שלא בזמנו קאמר דאי בזמנו הא ילפינן ליה לעיל דפסול:
ועוד 10 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 8b · Sefaria
תוספות
חטאת דעבודת כוכבים אתיא מחטאת חלב שכן כרת כמותה יש ספרים שכתוב בהן חטאת דעבודת כוכבים וטומאת מקדש וקדשיו ואינו נראה דאע"ג דכרת כמותה מכל מקום איכא למיפרך מה לחטאת חלב שכן אינה באה בדלות כדפרכינן לעיל גבי חטאת מצורע:
שמיעת קול דלא כתיב לחטאתו גבי עבודה מנלן עכובא אבל כתיב לחטאת על דברים אחרים ואין בכך כלום:
(ה"ג) הנך כולהו אתיין במה הצד הקשה רבינו תם מה להנך שכן אין באין בדלי דלות תאמר בהנך ותירץ כיון דדלי דלות גופיה פסולה שלא לשמה היינו מנחת חוטא דפסולה שלא לשמה כדתנן בריש מנחות (דף ב.) ומפיק לן מדכתיב כי חטאת היא אין סברא שמה שבאין בדלי דלות יגרום להם בעשירות להיות כשירין שלא לשמן כיון שהדלי דלות עצמן פסול וקשה א"כ לעיל דפריך גבי מצורע מה להנך שכן אינן באין בדלות תאמר במצורע מאי קושיא והלא דלות היינו חטאת העוף וחטאת העוף פסולה שלא לשמה כדתנן בפרק קדשי קדשים (לקמן זבחים דף סד:) ומפיק ליה בתורת כהנים מחטאת היא וכיון דפסולה בדלות היאך יש לה לגרום בעשירות הכשר שלא לשמה ואם תאמר והא בחטאת חלב למדה משלמים בהיקש למצוה והיכי ילפי' שאר חטאות במה הצד הא בעיא היא לקמן פרק איזהו מקומן (זבחים דף נ.) אי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בבנין אב לאו פירכא היא כלל דכולהו חטאות נמי ילפי' למצוה משלמים ולעכב הוא דילפינן בשאר חטאות מהנך דכתיב עכובא בגופייהו ואם תאמר וחטאות הצבור כגון שעירי ראשי חדשים ומועדות מנלן הא לא אתו במה הצד דמה להנך שכן שנוי בעלים פוסל בהן מה שאין כן בקרבן צבור כדאמר לעיל (זבחים דף ד.) דשנוי בעלים ליתא בצבור כביחיד אע"ג דלא שייך שנוי בעלים בצבור מ"מ פירכא טובה היא כדאשכחן בפ"ק דקדושין (דף ה:) מה לכסף שכן פודין בו הקדשות ומעשר שני תאמר בחופה וכן פרק החובל (ב"ק דף פח.) מה לאשה שאינה במילה ועוד קשה חטאות פנימיות לרבי שמעון דאמר כל שאינו על מזבח החיצון אין בו משום פיגול איכא למיפרך מה להנך שכן פיגול פוסל בהן תאמר בחטאות הפנימיות ויש לומר דבפר העלם דבר של צבור כתיב חטאת הקהל היא ודריש מינה בת"כ שפסול שלא לשמו אם כן אשכחן צבור וגם פנימי לעכב ולמצוה ילפינן משלמים:
הגה"ה בשאר ימות השנה לשמו פסול היינו קודם הפסח דבעי עקירה או כגון דנדחו בעלים לפסח שני אבל אח"כ לא דפסח בשאר ימות השנה שלמים ושלמים לשם פסח קשחיט כדאמר בפ' תמיד נשחט (פסחים דף סד.) ובפ' שני דחולין (דף ל.) ומיהו איכא למ"ד בסוף אלו דברים (פסחים דף עג:) דבעי עקירה:
לשמו פסול (כתוב) בקונטרס דלא חזו למילתייהו ורבינו ש"י הגיה כדאמר בפסחים (דף סא.) שחטו קודם חצות פסול שנאמר בין הערבים וכמה פעמים שנה הכתוב בקביעות זמנו בארבעה עשר בין הערבים וסוגיא דהש"ס נמי משמע לקמן בגמרא הפסח ששחטו שחרית דמבין הערבים נפיק ואין לומר דנפיק מדדרשינן הכא לזבח שלמים שצריך שיעקרנו לזבח שלמים דדילמא הני מילי למצוה אבל לעכב לא:
ואם מן הצאן קרבנו פי' בקונטרס לאו קרא יתירא דריש אלא ממשמעות דקרא משמע ליה הכי וזהו תימה דאי לא מייתי קרא יתירא מנא ליה לאוקומי בפסח ונראה דמייתורא דריש דלא הוה צריך למכתב לזבח השלמים דאשלמים קאי [ועי"ל] דבסמוך דריש כשב לרבות פסח לאליה ופירש רבינו ש"י דמיותר דמדכתיב בתר הכי בשלמים ואם מן העז קרבנו מכלל דעד השתא איירי בכשב וה"נ י"ל מדכתיב לעיל אם מן הבקר קרבנו מכלל דהכא בצאן מיירי אם כן הצאן מיותר הוא למותר פסח. ברוך:
אי הוה כתב לזבח השלמים כדקאמרת הוה ליה למימר אי הוה כתב לזבח כדקאמרת דשלמים לא צריך כלל:
אלא לזבח רבויא הוא משמע ליה לגמרא שהוא רבויא כדאמר (ב"ק דף סג.) בכל כללא כל רבויא דמשמע ליה לחלק בין כל לבכל הילכך לא דרשינן ליה בכללא ופרטא אלא בריבה ומיעט ובקונטרס האריך בפירושו:
Tosafot on Zevachim 8b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ח׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־245 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 115 מילים
נפתחת ב״חַטָּאת דַּעֲבוֹדָה זָרָה, דִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל, וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם,…״
- קטע 216 מילים
נפתחת ב״חַטָּאת דַּעֲבוֹדָה זָרָה – אָתְיָא מֵחַטַּאת חֵלֶב,…״
- קטע 319 מילים
נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ – לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר,…״
- קטע 46 מילים
נפתחת ב״(של״ו קבאיצ״ן ממה״ר בצ״א ב״א סִימָן)…״
- קטע 523 מילים
נפתחת ב״מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר…״
- קטע 617 מילים
נפתחת ב״אֵימָא שְׁלָמִים אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא! אָמַר…״
- קטע 76 מילים
נפתחת ב״אֵימָא כֹּל דְּשָׁחֵיט – לֶהֱוֵי כְּמוֹתָהּ!…״
- קטע 817 מילים
נפתחת ב״אִי הֲוָה כְּתִיב ״לִשְׁלָמִים וְזֶבַח״ – כִּדְקָאָמְרַתְּ;…״
- קטע 920 מילים
נפתחת ב״אֵימָא: ״לְזֶבַח״ – כָּלַל, ״שְׁלָמִים״ – פָּרַט;…״
- קטע 104 מילים
נפתחת ב״״לַה׳״ – הָדַר וְכָלַל.…״
- קטע 1130 מילים
נפתחת ב״מַתְקֵיף לַהּ רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד: הָא…״
- קטע 1211 מילים
נפתחת ב״הָא תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בִּכְלָלֵי וּפְרָטֵי…״
- קטע 1325 מילים
נפתחת ב״כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן…״
- קטע 1421 מילים
נפתחת ב״אִי – מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ, דָּבָר הַבָּא…״
- קטע 155 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא ״לְזֶבַח״ – רִבּוּיָא הוּא.…״
- קטע 167 מילים
נפתחת ב״אֵימָא לְכֹל דְּשָׁחֵיט לֵיהּ – לֶהֱוֵי כְּוָותֵיהּ!…״
- קטע 173 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי אָבִין:…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי ישמעאל · דור שני לתנאים
סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
מקור: מסכת זבחים דף ח׳ עמוד ב׳ · קטע 12 — “הָא תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בִּכְלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ כִּי…”
לשון המקור
חַטָּאת דַּעֲבוֹדָה זָרָה, דִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל, וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם, וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ; מְנָלַן?
חַטָּאת דַּעֲבוֹדָה זָרָה – אָתְיָא מֵחַטַּאת חֵלֶב, שֶׁכֵּן כָּרֵת כְּמוֹתָהּ; וְהָנָךְ כּוּלְּהִי – אָתְיָין בְּמָה הַצַּד.
תָּנוּ רַבָּנַן: פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ – לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל; וּבִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה – לִשְׁמוֹ פָּסוּל, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר.
(של״ו קבאיצ״ן ממה״ר בצ״א ב״א סִימָן)
מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר קְרָא: ״וְאִם מִן הַצֹּאן קׇרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים לַה׳״ – דָּבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן יְהֵא לְזֶבַח שְׁלָמִים.
אֵימָא שְׁלָמִים אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא! אָמַר רַבִּי אִילָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״לְזֶבַח״ – לְרַבּוֹת כׇּל זֶבַח.
אֵימָא כֹּל דְּשָׁחֵיט – לֶהֱוֵי כְּמוֹתָהּ!
אִי הֲוָה כְּתִיב ״לִשְׁלָמִים וְזֶבַח״ – כִּדְקָאָמְרַתְּ; הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״לְזֶבַח שְׁלָמִים״ – לְכֹל דְּשָׁחֵיט לֵיהּ, שְׁלָמִים לֶהֱוֵי.
אֵימָא: ״לְזֶבַח״ – כָּלַל, ״שְׁלָמִים״ – פָּרַט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט; שְׁלָמִים אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא!
״לַה׳״ – הָדַר וְכָלַל.
מַתְקֵיף לַהּ רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד: הָא לָא דָּמֵי כְּלָלָא בָּתְרָא לִכְלָלָא קַמָּא; כְּלָלָא קַמָּא – מְרַבֵּי זְבָחִים וְתוּ לָא; כְּלָלָא בָּתְרָא – ״לַה׳״ כֹּל דְּלַה׳, וַאֲפִילּוּ לְעוֹפוֹת וַאֲפִילּוּ לִמְנָחוֹת!
הָא תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בִּכְלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ כִּי הַאי גַוְונָא:
כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – שֶׁהוּא שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר; אַף כֹּל – שֶׁהוּא שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר.
אִי – מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ, דָּבָר הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה; אַף כׇּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה – עוֹלָה וּשְׁלָמִים אִין, חַטָּאת וְאָשָׁם לֹא!
אֶלָּא ״לְזֶבַח״ – רִבּוּיָא הוּא.
אֵימָא לְכֹל דְּשָׁחֵיט לֵיהּ – לֶהֱוֵי כְּוָותֵיהּ!
אָמַר רַבִּי אָבִין: