דף ביאור
מסכת זבחים דף ח׳ עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ח׳ עמוד א׳
מסכת זבחים דף ח׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־348 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
ולקח הכהן לשון קבלה הוא:
וכפר היינו בזריקה הולכה לא אצטריך קרא דבכלל קבלה היא מתרביא ליה:
אשכחן למצוה כו' ואי קשיא מצוה מהיקשא דזאת התורה משלמים אתיא כשאר כל הזבחים אין הכי נמי ומסקנא מהתם יליף לה לקמיה ומעיקרא הוא דמהדרינן דנכתבו כולהו בגופיה:
כדאמר רב הונא כו' לקמן בשמעתין:
חטאתו וכפר עליו הכהן מחטאתו (כשזרק דמו לשמו חטאת חטאתו) מדהוה ליה למכתב מחטאת וכתיב וי"ו יתירא למדרש בה לשם בעלים:
אשכחן מצוה בשנוי קדש בכל עבודות וזריקה אשכחן בה מצוה ועכוב בשנוי בעלים דהאי מחטאתו נמי בזריקה כתיב שהיא הכפרה:
לעכב בכל עבודות בשנוי קדש שלא למדנו לאחד מהן ושאר עבודות לבד מזריקה בשנוי בעלים בין למצוה בין לעכב מנלן:
שיהו כל עשיותיו לשם חטאת ולמצוה לא אצטריך קרא דהא נפקא לן משאר חטאות והאי לעכובא:
ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 8a · Sefaria
תוספות
זריקה מנלן מוכפר עליו הכהן מחטאתו הרבה יש תימה דהני קראי דשחיטה וקבלה ושחט אותה לחטאת ולקח הכהן כתיבי בסתם חטאת כגון חטאת חלב בפרשת ויקרא גבי כשבה והאי קרא דוכפר עליו הכהן מחטאתו כתיב בחטאת דשמיעת קול וביטוי שפתים אבל בחטאת חלב לא כתיב מחטאתו אלא על חטאתו כתיב ובתורת כהנים באותה פרשה עצמה דחטאת חלב דריש מקרא דמחטאתו אע"ג דלא כתיב בההיא פרשתא וזהו תימה דשביק קרא דעל חטאתו דכתיב בההיא פרשתא ושמא משום דעל חטאתו לאחר הקטרת אימורים הוא דכתיב אבל תימה דלקמן משמע דכל הני קראי דהכא בחטאת חלב כתיבי דקאמר אשכחנא חטאת חלב אבל חטאת דשמיעת קול וביטוי שפתים מנא לן וי"ל דהכי קאמר לקמן אשכחנא חטאת חלב עכובא שחיטה וקבלה בשנוי קדש ושאר עבודות נילף כדאמר לעיל מה שלמים לא חלקת בין זביחה לשאר עבודות למצוה אף כאן לא תחלוק לעכב וקבלה נמי לא הוצרך לכתוב אבל שמיעת קול מנא לן דאע"ג דכתיב ביה וכפר עליו מחטאתו ודרשינן לעיל לשם חטאת היינו שנוי קדש בזריקה ולא חלקת לא נימא בזריקה לפי שהיא עיקר כפרה ושנוי בעלים בחטאת חלב נגמר משמיעת קול דליכא פירכא וי"מ דמחטאתו דקאמר היינו בשעיר נשיא דכתיב ביה נמי מחטאתו וקאי גם אחטאת חלב וקשה דכתיב לאחר הקטרת אימורים נראה לי ברו"ך. ועוד נ"ל דלא הוה מצי למדרש מוכפר על חטאתו אשר חטא דכתיב בחטאת חלב משום דהכי קאמר על פשעו אשר חטא (ולא בשמיעת קול מיירי בחטאת קרבנו) ולא משעיר נשיא דכתיב מחטאתו ונסלח לו והיינו מפשעו וחטאתו שלו ונסלח לו אבל בשמיעת קול לא כתיב זה ולא זו אלא מחטאתו היינו מקרבנו. ברו"ך:
וזריקה בשנוי בעלים בין למצוה בין לעכב תימה דמהאי קרא וכפר עליו הכהן מחטאתו דרשינן תרווייהו זריקה בשנוי קדש ושנוי בעלים ואם כן מחטאת חטאתו תיפוק ליה נמי עכובא בשנוי קדש כמו בשנוי בעלים דאתרווייהו קאי:
ועשה את חטאתו שיהו כל עשיותיו לשם חטאת אשכחנא שנוי קדש שנוי בעלים מנ"ל אמר רב הונא בריה דרב יהושע חטאת חטאתו - כך גירסת הקונטרס ולגירסא זו מוקי ברישא לעכב בשנוי קדש קודם שנעמיד למצוה בשנוי בעלים באם אינו ענין ואינו משמע כן בכולי פירקא לעיל גבי שלמים ופסח דקאמר אשכחנא שנוי קדש שנוי בעלים מנא לן ומוקי ברישא בשנוי בעלים באם אינו ענין קודם שיעמיד קרא לעכב ומיהו י"ל דשאני הכא דכבר אשכחנא קרא לזריקה בשנוי בעלים ואית ספרים דגרסי אם אינו ענין לשנוי קדש דנפקא ליה מהתם תניהו ענין לשנוי בעלים אשכחנא למצוה לעכב מנא לן אמר רב הונא בריה דרב יהושע חטאת חטאתו ולגירסא זו לא צריכינן תו לקרא דלעיל בזריקה וניחא נמי הא דגרסינן לעיל כדאמר רב הונא בריה דרב יהושע חטאת חטאתו דמשמע דעיקר מילתא לא אתמר אההיא והיינו משום דלבסוף לא קיימא:
מנחתם ונסכיהם בלילה מנחתם ונסכיהם אפי' למחר לאו מהאי קרא [קדריש]:
הילכך מצוה משלמים והנך קראי לעכב וא"ת למה לי למכתב בכולהו לכתוב בהך ואינך כולהו אתו מדכתיב זאת תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות כדלקמן בשמעתא דמבוג ויש לומר דבמסקנא לא קאי ואע"ג דבפרק דם חטאת (לקמן זבחים דף צב.) תנן תורה אחת לכל החטאות היינו במילתא דכתיבא התם אשר יזה מדמה על הבגד ומיהו איכא דאית ליה הך סברא לר' שמעון בריש מסכת מנחות (דף ג:) וא"ת למה לי למכתב בחטאת חלב עכובא בכל עבודות לכתוב בחדא ונימא מה שלמים לא חלקת למצוה אף חטאת לא תחלוק כדקאמר לעיל וי"ל דכי האי גוונא זמנין דטרח ליה קרא וכתב א"נ אתי לדרשא אחרינא וא"ת מנא לן בחטאת נזיר עכובא בשנוי בעלים ויש לומר מחטאת חטאתו אע"ג דלעיל לא קאי עיקר פירכא סמיך אותו מי גמירי מהדדי:
Tosafot on Zevachim 8a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ח׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־348 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 19 מילים
נפתחת ב״״וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת״ – שֶׁתְּהֵא קַבָּלָה…״
- קטע 216 מילים
נפתחת ב״וְאַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה, זְרִיקָה מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא:…״
- קטע 314 מילים
נפתחת ב״אַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלַן? אָמַר…״
- קטע 414 מילים
נפתחת ב״אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָלַן? כִּדְאָמַר רַב הוּנָא…״
- קטע 529 מילים
נפתחת ב״אַשְׁכְּחַן מִצְוָה – בְּשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, וּזְרִיקָה בְּשִׁנּוּי…״
- קטע 622 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יוֹנָה: אָתְיָא מֵחַטַּאת נָזִיר, דִּכְתִיב:…״
- קטע 719 מילים
נפתחת ב״אַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלַן? (אִם…״
- קטע 87 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״.…״
- קטע 99 מילים
נפתחת ב״מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, ״עוֹלַת״–״עוֹלָתוֹ״ מַאי…״
- קטע 106 מילים
נפתחת ב״וּלְרָבִינָא, ״מִנְחָת״–״מִנְחָתוֹ״, ״נֶסֶךְ״–״נִסְכּוֹ״, מַאי דָּרְשַׁתְּ בְּהוּ?…״
- קטע 1117 מילים
נפתחת ב״הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ: ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ – בַּלַּיְלָה,…״
- קטע 1225 מילים
נפתחת ב״וְתוּ, מִי גָּמְרִי מֵהֲדָדֵי?! חַטַּאת חֵלֶב מֵחַטַּאת…״
- קטע 1317 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רָבָא: אָתְיָא מֵחַטַּאת מְצוֹרָע, דִּכְתִיב:…״
- קטע 1420 מילים
נפתחת ב״וְאַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלֵיהּ? אָמַר…״
- קטע 1525 מילים
נפתחת ב״וְאַכַּתִּי, מִי יָלְפָא מֵהֲדָדֵי?! חַטַּאת חֵלֶב מֵחַטַּאת…״
- קטע 166 מילים
נפתחת ב״מֵחֲדָא לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי.…״
- קטע 1717 מילים
נפתחת ב״בְּהֵי לָא לִכְתּוֹב? [לָא לִכְתּוֹב] רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת…״
- קטע 1813 מילים
נפתחת ב״לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת נָזִיר, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ?!…״
- קטע 1913 מילים
נפתחת ב״לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת מְצוֹרָע, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ?!…״
- קטע 2036 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה וְלַמִּנְחָה…״
- קטע 218 מילים
נפתחת ב״הִילְכָּךְ, מִצְוָה – מִשְּׁלָמִים, וְהָנָךְ קְרָאֵי –…״
- קטע 226 מילים
נפתחת ב״וְאַשְׁכְּחַן חַטַּאת חֵלֶב, דִּכְתִיב בָּהּ ״לַחַטָּאת״;…״
חכמים הנזכרים בדף
- רב הונא בריה דרב יהושע · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
הוא וחבירו רב פפא שניהם תלמידי אביי ורבא, מנעוריהם עד זיקנותם לא נפרדו.
מקור: מסכת זבחים דף ח׳ עמוד א׳ · קטע 4 — “…לְעַכֵּב מְנָלַן? כִּדְאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״;…”
- רבינא [האחרון] · אמוראים · דור שישי לאמוראים
לבריאה 4260 דור שישי לאמוראים, תלמיד חבר של רב אשי.
מקור: מסכת זבחים דף ח׳ עמוד א׳ · קטע 9 — “מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, ״עוֹלַת״–״עוֹלָתוֹ״ מַאי דָּרְשַׁתְּ בֵּיהּ?”
לשון המקור
״וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת״ – שֶׁתְּהֵא קַבָּלָה לְשֵׁם חַטָּאת.
וְאַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה, זְרִיקָה מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ״ – שֶׁתְּהֵא כַּפָּרָה לְשֵׁם חַטָּאת.
אַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״עָלָיו״ – עָלָיו וְלֹא עַל חֲבֵירוֹ.
אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָלַן? כִּדְאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״; הָכָא נָמֵי: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״.
אַשְׁכְּחַן מִצְוָה – בְּשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, וּזְרִיקָה בְּשִׁנּוּי בְּעָלִים – בֵּין לְמִצְוָה בֵּין לְעַכֵּב. לְעַכֵּב – בְּכׇל עֲבוֹדוֹת בְּשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, וּבִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת בְּשִׁנּוּי בְּעָלִים – בֵּין לְמִצְוָה בֵּין לְעַכֵּב, מְנָלַן?
אָמַר רַבִּי יוֹנָה: אָתְיָא מֵחַטַּאת נָזִיר, דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה׳ וְעָשָׂה אֶת חַטָּאתוֹ וְאֶת עֹלָתוֹ״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו לְשֵׁם חַטָּאת.
אַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלַן? (אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְשִׁנּוּי בְּעָלִים. אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָלַן?)
אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״.
מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, ״עוֹלַת״–״עוֹלָתוֹ״ מַאי דָּרְשַׁתְּ בֵּיהּ?
וּלְרָבִינָא, ״מִנְחָת״–״מִנְחָתוֹ״, ״נֶסֶךְ״–״נִסְכּוֹ״, מַאי דָּרְשַׁתְּ בְּהוּ?
הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ: ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ – בַּלַּיְלָה, ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ – אֲפִילּוּ לְמָחָר. אֶלָּא ״עוֹלַת״–״עוֹלָתוֹ״, מַאי דָּרְשַׁתְּ בְּהוּ?
וְתוּ, מִי גָּמְרִי מֵהֲדָדֵי?! חַטַּאת חֵלֶב מֵחַטַּאת נָזִיר לָא גָּמְרָה – שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמָּהּ דָּמִים אֲחֵרִים; חַטַּאת נָזִיר מֵחַטַּאת חֵלֶב לָא גָּמְרָה – שֶׁכֵּן כָּרֵת!
אֶלָּא אָמַר רָבָא: אָתְיָא מֵחַטַּאת מְצוֹרָע, דִּכְתִיב: ״וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הַחַטָּאת״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו לְשֵׁם חַטָּאת.
וְאַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלֵיהּ? אָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר עַל הַמִּטַּהֵר וְגוֹ׳״ – עַל הַמִּטַּהֵר זֶה, וְלֹא עַל הַמִּטַּהֵר חֲבֵירוֹ.
וְאַכַּתִּי, מִי יָלְפָא מֵהֲדָדֵי?! חַטַּאת חֵלֶב מֵחַטַּאת מְצוֹרָע לָא יָלְפָא – שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמָּהּ דָּמִים אֲחֵרִים; חַטָּאת מְצוֹרָע מֵחַטַּאת חֵלֶב לָא גָּמְרָה – שֶׁכֵּן כָּרֵת!
מֵחֲדָא לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי.
בְּהֵי לָא לִכְתּוֹב? [לָא לִכְתּוֹב] רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת חֵלֶב, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ?! מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמָּהֶם דָּמִים אֲחֵרִים!
לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת נָזִיר, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ?! מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן אֵין לָהֶן שְׁאֵלָה!
לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת מְצוֹרָע, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ?! מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן אֵין בָּאִין בְּדַלּוּת!
אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה וְלַמִּנְחָה וְגוֹ׳״ – הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לִשְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – בֵּין שִׁנּוּי קֹדֶשׁ בֵּין שִׁנּוּי בְּעָלִים, בָּעֵינַן לִשְׁמָן לְמִצְוָה; אַף חַטָּאת – בֵּין שִׁנּוּי קֹדֶשׁ בֵּין שִׁנּוּי בְּעָלִים, בָּעֵינַן לִשְׁמָן לְמִצְוָה.
הִילְכָּךְ, מִצְוָה – מִשְּׁלָמִים, וְהָנָךְ קְרָאֵי – לְעַכֵּב.
וְאַשְׁכְּחַן חַטַּאת חֵלֶב, דִּכְתִיב בָּהּ ״לַחַטָּאת״;