בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף ע׳ עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ע׳ עמוד א׳

    מסכת זבחים דף ע׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־346 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    האי נמי תיפוק ליה כו' חלב טמאה תיפוק ליה נמי דמטמא דמהיכא תיתי לטהרה מהאי קרא דיעשה לכל מלאכה האי לאו בטמאה כתיב דהא כתיב [ואכל] לא תאכלוהו לחלב:

    מי שאיסורו משום אכילת חלב ובשרה מותר טיהרתי לך יצאת זו שכולה אסורה משום בל תאכל טמא ואכתי אימא טריפה למה נאמרה כו':

    אלא האי טריפה מיבעי לאיתויי חיה דס"ד מי שחלבה אסור כו' קמ"ל ה"ג ושינויא הוא לאיתויי חיה טהורה שמתה שחלבה טהור דס"ד ואכל לא תאכלוהו כתיב בהאי קרא מי שחלבו אסור ובשרו מותר טיהרתי לך חלבה מכלל נבילה אבל חיה שחלבה מותר כבשרה לענין נבילה נמי יטמא כבשרה קמ"ל טריפה כל שיש במינו טריפה ואפילו חיה:

    ופרכינן מ"ש טמאה דלא נפקא לן לטהר חלבה מהאי קרא דאין חלבה חלוק מבשרה ולא קרינא ואכל לא תאכלוהו לחלב לחודיה שהרי הכל איסור:

    חיה נמי אין חלבה חלוק מבשרה לאיסורו ולא קרינא ביה ואכל לא תאכלוהו:

    ועוד ממשמעותא דקרא נמי תיקשה לן דלא בחלב חיה קאי דהא כתיב ואכל לא תאכלוהו ולקמן ילפינן מינה בברייתא בשמעתין בחלב חיה נבילה לא טיהר מכלל טומאה:

    טריפה לגופיה איצטריך לטהר חלב טריפה שמתה ולעולם טריפה חיה ודקאמרת הרי נבילה אמורה איצטריך סד"א הואיל וטמאה אסורה מחיים וטריפה מחיים אסורה כו':

    אי הכי טריפה דכתיב גבי עוף נמי איצטריך לגופיה ולומר עוף שמתה מטמא בבית הבליעה שלא תאמר כו':

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 70a · Sefaria

    תוספות

    אלא לאתויי חיה כך גרס הקונטרס וקשה דמאי קפריך מ"ש טמאה כו' אדרבה משום דדמי לטמאה איצטריך קרא לאתויי ומאי פריך נמי ואכל לא תאכלוהו אדרבה משום הכי איצטריך קרא טריפה דמשמע כל שיש במינו טריפה חלבה טהור ואפי' חיה ור"ת גרס אלא למעוטי חיה מאי טעמא מי שחלבה אסור וכו' ול"ג סד"א ופריך אמאי איצטריך קרא לומר דחלב חיה טמא מאי שנא טמאה כו' ומיהו קשה דטריפה לא משמע למעוטי אלא לרבויי כל שיש במינה טריפה:

    יצתה חיה שחלבה ובשרה מותר הא דדחיק בפרק בהמה המקשה (חולין דף ע:) לאשכוחי דנבלת חיה טהורה מטמאה ולא מצי למידרש מהכא דהא חלבה טמא דאי לאו דאשכחן במקום אחר דנבלת חיה מטמאה לא הוה דרשי' הכי:

    מה טמאה חלבה טמא וכי תימא מה לטמאה שכן אין שחיטתה מטהרתה תאמר לטריפה חיה תוכיח:

    יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב תימה למאן דאית ליה איסור מוסיף למה ליה קראי וכי תימא מהכא יליף בעלמא שאני הכא דאיסור חלב קל הוא דהותר מכללו ולכך אתי איסור נבילה וחייל עליה:

    ואי אשמעינן טריפה משום דאיסורא מחיים כו' תימה דבפ"ב דחולין (דף לז:) עביד ק"ו איפכא ומה מחיים אתי איסור טריפה וחייל אאיסור חלב נבילה דלאחר מיתה מבעיא ושם פירשתי:

    ורבי מאיר האי נבילה מאי עביד ליה וא"ת על כרחיך צריך לכתוב נבילה דאי הוה כתיב טריפה לא יאכל לטמאה בה ולא כתב נבילה אם כן הוה אמינא דטריפה בלא נבילה מטמאה וי"ל כיון דכתיב (ויקרא יז) (והנפש) [וכל נפש] אשר תאכל נבילה וטריפה מה התם נבילה עמה אף כאן נבילה עמה:

    וחד למעוטי עוף טמא הא דלא נפקא ליה לרבי מאיר מהיכא דנפקא ליה לרבי יהודה משום דר' מאיר לטעמיה דאית ליה איסור חל על איסור:

    לשיעור אכילה בכזית איפשר דרבי יהודה נמי אית ליה ואע"ג דלא מיותר:

    Tosafot on Zevachim 70a · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה יבא וכו' למאן דאית ליה איסור מוסיף תמוה לי מה מוסיף יש בנבילה על חלב דהוא רק כולל. ואי דנאסר לגבוה הא בבהמה בע"מ דלא חזי לגבוה הוי רק כולל:

    ד"ה וחד כו' דר"מ לטעמיה תמוה לי הא מצינו רק לר"מ בכריתות דס"ל איסור כולל ומוסיף ואיסור ב"א משא"כ בנבילה על עוף טמא:

    Gilyon HaShas on Zevachim 70a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ע׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־346 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״הַאי נָמֵי תִּיפּוֹק לִי מִ״וְּחֵלֶב נְבֵלָה״ –…״

    2. קטע 219 מילים

      נפתחת ב״מִי שֶׁאִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל חֵלֶב נְבֵלָה;…״

    3. קטע 323 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא הַאי טְרֵיפָה מִיבְּעֵי לְאֵיתוֹיֵי חַיָּה –…״

    4. קטע 422 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: מַאי שְׁנָא טְמֵאָה – דְּאֵין…״

    5. קטע 524 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: טְרֵיפָה לְגוּפֵיהּ אִיצְטְרִיךְ; שֶׁלֹּא…״

    6. קטע 625 מילים

      נפתחת ב״אִי הָכִי, הַאי נָמֵי מִיבְּעֵי; שֶׁלֹּא תֹּאמַר:…״

    7. קטע 727 מילים

      נפתחת ב״וְעוֹד, מִי אִיכָּא לְמֵילַף טְרֵפָה מִטְּמֵאָה?! טְמֵאָה…״

    8. קטע 819 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רָבָא, הַתּוֹרָה אָמְרָה: יָבֹא אִיסּוּר…״

    9. קטע 923 מילים

      נפתחת ב״וּצְרִיכִי; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן נְבֵילָה – מִשּׁוּם דִּמְטַמְּיָא,…״

    10. קטע 1013 מילים

      נפתחת ב״וְרַבִּי מֵאִיר, הַאי ״טְרֵפָה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ?…״

    11. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״וְרַבִּי יְהוּדָה – ״טְרֵפָה״ אַחֲרִינָא כְּתִיב.…״

    12. קטע 1212 מילים

      נפתחת ב״וְרַבִּי מֵאִיר – חַד לְמַעוֹטֵי שְׁחִיטָה שֶׁהִיא…״

    13. קטע 136 מילים

      נפתחת ב״וְרַבִּי יְהוּדָה – מִ״נְּבֵלָה״ נָפְקָא לֵיהּ.…״

    14. קטע 1411 מילים

      נפתחת ב״וְרַבִּי מֵאִיר – הַאי ״נְבֵלָה״ מַאי עָבֵיד…״

    15. קטע 158 מילים

      נפתחת ב״וְתִיפּוֹק לִי מִקְּרָא קַמָּא, מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן…״

    16. קטע 1610 מילים

      נפתחת ב״חַד לְשִׁיעוּר אֲכִילָה בִּכְזַיִת, וְחַד לְשִׁיעוּר אֲכִילָה…״

    17. קטע 1716 מילים

      נפתחת ב״סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְחִידּוּשׁ הוּא –…״

    18. קטע 1812 מילים

      נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה״ –…״

    19. קטע 1913 מילים

      נפתחת ב״אַתָּה אוֹמֵר בְּחֵלֶב בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר;…״

    20. קטע 2023 מילים

      נפתחת ב״אָמַרְתָּ: טִיהֵר מִכְּלַל שְׁחוּטָה, וְטִיהֵר מִכְּלַל חֵלֶב;…״

    21. קטע 2126 מילים

      נפתחת ב״אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: טִיהֵר מִכְּלַל נְבֵילָה,…״

    22. קטע 221 מילים

      נפתחת ב״אָמְרַתְּ:…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים

      דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.

      מקור: מסכת זבחים דף ע׳ עמוד א׳ · קטע 5 — “אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: טְרֵיפָה לְגוּפֵיהּ אִיצְטְרִיךְ; שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הוֹאִיל…

    לשון המקור

    הַאי נָמֵי תִּיפּוֹק לִי מִ״וְּחֵלֶב נְבֵלָה״ –

    מִי שֶׁאִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל חֵלֶב נְבֵלָה; יָצָאתָה זוֹ שֶׁאֵין אִיסּוּרָהּ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל [חֵלֶב נְבֵלָה], אֶלָּא מִשּׁוּם טָמֵא!

    אֶלָּא הַאי טְרֵיפָה מִיבְּעֵי לְאֵיתוֹיֵי חַיָּה – סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִי שֶׁחֶלְבָּהּ אָסוּר וּבְשָׂרָהּ מוּתָּר, יָצָאת זוֹ שֶׁחֶלְבָּהּ וּבְשָׂרָהּ מוּתָּר; קָא מַשְׁמַע לַן.

    אֲמַר לֵיהּ: מַאי שְׁנָא טְמֵאָה – דְּאֵין חֶלְבָּהּ חָלוּק מִבְּשָׂרָהּ; חַיָּה נָמֵי – אֵין חֶלְבָּהּ חָלוּק מִבְּשָׂרָהּ! וְעוֹד, הָכְתִיב: ״וְאָכֹל לֹא תֹאכְלוּהוּ״!

    אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: טְרֵיפָה לְגוּפֵיהּ אִיצְטְרִיךְ; שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הוֹאִיל וּטְמֵאָה אֲסוּרָה מֵחַיִּים, וּטְרֵיפָה אֲסוּרָה מֵחַיִּים – מָה טְמֵאָה חֶלְבָּהּ טָמֵא, אַף טְרֵיפָה חֶלְבָּהּ טָמֵא.

    אִי הָכִי, הַאי נָמֵי מִיבְּעֵי; שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְעוֹף טָמֵא אָסוּר בַּאֲכִילָה, וּטְרֵיפָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה – מָה עוֹף טָמֵא אֵינוֹ מְטַמֵּא, אַף טְרֵיפָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה!

    וְעוֹד, מִי אִיכָּא לְמֵילַף טְרֵפָה מִטְּמֵאָה?! טְמֵאָה לֹא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר, טְרֵיפָה הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר! וְכִי תֵּימָא: טְרֵיפָה מִבֶּטֶן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? בְּמִינַהּ מִיהָא אִיכָּא!

    אֶלָּא אָמַר רָבָא, הַתּוֹרָה אָמְרָה: יָבֹא אִיסּוּר נְבֵילָה וְיָחוּל עַל אִיסּוּר חֵלֶב, יָבֹא אִיסּוּר טְרֵיפָה וְיָחוּל עַל אִיסּוּר חֵלֶב.

    וּצְרִיכִי; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן נְבֵילָה – מִשּׁוּם דִּמְטַמְּיָא, אֲבָל טְרֵיפָה אֵימָא לָא; וְאִי אַשְׁמְעִינַן טְרֵיפָה – מִשּׁוּם דְּאִיסּוּרָהּ מֵחַיִּים, אֲבָל נְבֵילָה אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

    וְרַבִּי מֵאִיר, הַאי ״טְרֵפָה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי שְׁחִיטָה שֶׁהִיא לִפְנִים.

    וְרַבִּי יְהוּדָה – ״טְרֵפָה״ אַחֲרִינָא כְּתִיב.

    וְרַבִּי מֵאִיר – חַד לְמַעוֹטֵי שְׁחִיטָה שֶׁהִיא לִפְנִים, וְחַד לְמַעוֹטֵי עוֹף טָמֵא.

    וְרַבִּי יְהוּדָה – מִ״נְּבֵלָה״ נָפְקָא לֵיהּ.

    וְרַבִּי מֵאִיר – הַאי ״נְבֵלָה״ מַאי עָבֵיד לֵהּ? לְשִׁיעוּר אֲכִילָה בִּכְזַיִת.

    וְתִיפּוֹק לִי מִקְּרָא קַמָּא, מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה!

    חַד לְשִׁיעוּר אֲכִילָה בִּכְזַיִת, וְחַד לְשִׁיעוּר אֲכִילָה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס.

    סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְחִידּוּשׁ הוּא – יוֹתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס נָמֵי לִיטַמֵּא; קָא מַשְׁמַע לַן.

    תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה״ – בְּחֵלֶב בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

    אַתָּה אוֹמֵר בְּחֵלֶב בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּחֵלֶב בְּהֵמָה טְמֵאָה?

    אָמַרְתָּ: טִיהֵר מִכְּלַל שְׁחוּטָה, וְטִיהֵר מִכְּלַל חֵלֶב; מָה כְּשֶׁטִּיהֵר מִכְּלַל שְׁחוּטָה – בִּטְהוֹרָה וְלֹא בִּטְמֵאָה, אַף כְּשֶׁטִּיהֵר מִכְּלַל חֵלֶב – בִּטְהוֹרָה וְלֹא בִּטְמֵאָה.

    אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: טִיהֵר מִכְּלַל נְבֵילָה, וְטִיהֵר מִכְּלַל חֵלֶב; מָה כְּשֶׁטִּיהֵר מִכְּלַל נְבֵילָה – בִּטְמֵאָה וְלֹא בִּטְהוֹרָה, אַף כְּשֶׁטִּיהֵר מִכְּלַל חֵלֶב – בִּטְמֵאָה וְלֹא בִּטְהוֹרָה!

    אָמְרַתְּ: