בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף נ״ח עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף נ״ח עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף נ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־295 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    רבי יוסי היא דתניא רבי יוסי אומר זה סימן בידך כל הניטל מבפנים לינתן בחוץ ולקמיה מפרש מאי ניהו:

    אינו נותן אלא בסמוך שאין לפנים אינו ניתן בחוץ על המזבח החיצון אלא בסמוך לצד פנים שאין במזבח החיצון מקום הסמוך לפנים יותר ממנו:

    וכל הניטל מעל מזבח החיצון ליתן בפנים אינו ניטל אלא ממקום שהוא סמוך לפנים - שאין מקום בכל מזבח החיצון סמוך ממנו:

    כל הניטל בפנים לינתן בחוץ מאי ניהו אי נימא שירי הדם דחטאות הפנימיות ל"ל לרבי יוסי לשוייה בהו כללא:

    הא בהדיא כתיב בהו דניתנין ביסוד שכנגד הפתח דכתיב ישפך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח:

    ותו כל הניטל בחוץ לינתן בפנים מאי ניהו אי נימא גחלים של יום הכיפורים - שמכניסין במחתה לפני ולפנים להקטיר בהן מלא חפניו קטרת סמים דקה דאף הם ניטלין ממזבח החיצון כדכתיב מעל המזבח מלפני ה' מצד המערב ודרשינן ביומא (דף מה:) איזהו מזבח שמקצתו לפני ה' ואין כולו לפני ה' זהו מזבח החיצון ויהיב לו בה רבי יוסי כללא וסימנא דאין ניטל אלא ממקום שאין סמוך הימנו ולפנים:

    בהדיא כתיב בהו מלפני ה' דהיינו לצד פנים:

    אלא כל הניטל בפנים לינתן בחוץ שני בזיכי לבונה הניטלין בשבת מן השלחן לינתן על מזבח החיצון ואשמעינן ר' יוסי שניתנין כנגד הפתח דגמרי משירים הפנימיים:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 58b · Sefaria

    תוספות

    קדושת היכל ואולם חדא היא וש"ס מסופק בכל מקום לעיל ספ"ק (דף יד.) וביומא פ' טרף בקלפי (יומא דף מד:) ובריש עירובין (דף ב.):

    הא מני ר' יוסי הגלילי היא הוה מצי למימר רבי אלעזר היא דאמר לקמן בפירקין (זבחים דף סג:) דקסבר כוליה מזבח בצפון קאי וא"ת דמשמע הכא דמאן דלית ליה כוליה מזבח בצפון קאי הוי כיור בין אהל מועד ובין המזבח ובתוספתא פרק קמא דכלים נכנסים בין האולם ולמזבח שלא רחוץ ידים ורגלים וחכמים אומרים אין נכנסין ושמא סבר לה כרבי מאיר דאמר נכנסין:

    Tosafot on Zevachim 58b · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה הא וכו' ושמא ס"ל כר"מ כו' ק"ל הא ר' יוסי ס"ל בשמעתין דכוליה מזבח בצפון ואפ"ה ס"ל במתני' ספ"א דכלים דאין נכנסין שלא רחוץ בין אולם ולמזבח וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Zevachim 58b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף נ״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־295 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: זֶה סִימָן – כׇּל…״

    2. קטע 211 מילים

      נפתחת ב״וְכׇל הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן לִפְנִים, אֵינוֹ נִיטָּל…״

    3. קטע 321 מילים

      נפתחת ב״כָּל הַנִּיטָּל בִּפְנִים לִינָּתֵן בַּחוּץ – מַאי…״

    4. קטע 423 מילים

      נפתחת ב״וְתוּ, כֹּל הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן בִּפְנִים –…״

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא כׇּל הַנִּיטָּל בִּפְנִים לִינָּתֵן בַּחוּץ –…״

    6. קטע 614 מילים

      נפתחת ב״הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן בִּפְנִים – גֶּחָלִים דְּכֹל…״

    7. קטע 712 מילים

      נפתחת ב״וּמַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּדָרוֹם…״

    8. קטע 812 מילים

      נפתחת ב״וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא…״

    9. קטע 921 מילים

      נפתחת ב״וְאִי קָסָבַר חֶצְיוֹ בַּצָּפוֹן וְחֶצְיוֹ בַּדָּרוֹם, חַד…״

    10. קטע 108 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּצָפוֹן…״

    11. קטע 1123 מילים

      נפתחת ב״וְהָנֵי אַרְבַּע אַמּוֹת – אַמָּה יְסוֹד, וְאַמָּה…״

    12. קטע 1245 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָא מַנִּי…״

    13. קטע 1319 מילים

      נפתחת ב״סוֹף סוֹף, לְרַבִּי יְהוּדָה חַד סְרֵי בָּעֵי…״

    14. קטע 1418 מילים

      נפתחת ב״מִי סָבְרַתְּ הָנֵי אַרְבַּע אַמּוֹת – בַּהֲדֵי…״

    15. קטע 1511 מילים

      נפתחת ב״וְנוֹקְמַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, וּבִמְמוּצָּע! מִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוּדָה…״

    16. קטע 1625 מילים

      נפתחת ב״וְרַב שֵׁרֵבְיָא אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: זֶה סִימָן – כׇּל הַנִּיטָּל בִּפְנִים לִינָּתֵן בַּחוּץ, אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא בְּסָמוּךְ שֶׁאֵין לִפְנִים;

    וְכׇל הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן לִפְנִים, אֵינוֹ נִיטָּל אֶלָּא בְּסָמוּךְ שֶׁאֵין לִפְנִים.

    כָּל הַנִּיטָּל בִּפְנִים לִינָּתֵן בַּחוּץ – מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא שִׁירַיִם, בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״!

    וְתוּ, כֹּל הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן בִּפְנִים – מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא גֶּחָלִים שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים, בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ: ״וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ וְגוֹ׳״!

    אֶלָּא כׇּל הַנִּיטָּל בִּפְנִים לִינָּתֵן בַּחוּץ – שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים, דְּגָמְרִי מִשִּׁירַיִם.

    הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן בִּפְנִים – גֶּחָלִים דְּכֹל יוֹמָא וְיוֹמָא, דְּגָמְרָן מִגֶּחָלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים.

    וּמַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּדָרוֹם קָאֵי, עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע בָּעֵי לְמֵיתֵי!

    וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא הִיא, עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּי בָּעֵי מֵיתֵי!

    וְאִי קָסָבַר חֶצְיוֹ בַּצָּפוֹן וְחֶצְיוֹ בַּדָּרוֹם, חַד סְרֵי בָּעֵי לְמֵיתֵי! וְאֶלָּא קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא מִילְּתָא הִיא? שֵׁית בָּעֵי לְמֵיתֵי!

    אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּצָפוֹן קָאֵי?

    וְהָנֵי אַרְבַּע אַמּוֹת – אַמָּה יְסוֹד, וְאַמָּה סוֹבֵב, וְאַמָּה מָקוֹם קְרָנוֹת, וְאַמָּה מְקוֹם רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים; דְּכִי מְסַגּוּ לְקַמֵּיהּ טְפֵי – תּוּ לֵיכָּא פֶּתַח.

    אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִזְבֵּחַ מְמוּצָּע וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה; ושְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת הָיוּ לוֹ – עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה מִיכָּן, וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה מִיכָּן; נִמְצָא מִזְבֵּחַ מְכוָּּון כְּנֶגֶד הֵיכָל.

    סוֹף סוֹף, לְרַבִּי יְהוּדָה חַד סְרֵי בָּעֵי לְמֵיתֵי; וְאִי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא מִילְּתָא הִיא, שֵׁית בָּעֵי לְמֵיתֵי!

    מִי סָבְרַתְּ הָנֵי אַרְבַּע אַמּוֹת – בַּהֲדֵי אַמָּה יְסוֹד וְאַמָּה סוֹבֵב?! אַרְבַּע אַמּוֹת בַּר מֵאַמָּה יְסוֹד וְאַמָּה סוֹבֵב.

    וְנוֹקְמַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, וּבִמְמוּצָּע! מִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוּדָה שְׁמַעְנָא לֵיהּ מְמוּצָּע בְּהֶדְיָא.

    וְרַב שֵׁרֵבְיָא אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַתָּ אֶת הַכִּיּוֹר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד״ וְגוֹמֵר, ״וְאֶת