דף ביאור
מסכת זבחים דף נ״א עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף נ״א עמוד א׳
מסכת זבחים דף נ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־256 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
הכי גרסי' ולא היא התם תיהוי משחיטה דחולין קאתיא הכי פירושו התם עיקר טעמא דר"מ לא יליף בבנין אב אלא מהיקש דזאת תורת הבהמה והעוף כדלקמן בפרק חטאת העוף (זבחים דף סט:) אמרינן ר"מ קרא אשכח ודרש ואי נמי תיהוי דגמר לה בבנין אב כדקתני במתני' לא מיפשטא בעיין דהא ר"מ מליקה בקדשים משחיטה דחולין גמר הוה ליה מלמד דחולין ולמאן דלית ליה דרב פפא אף על גב דלמד קדש לאו ראייה היא:
פשוט מהא מתני' חדא מהנך בעיא:
מפני מה אמרו לקמן היא בפ' המזבח [מקדש] (דף פד:) לרבי יהודה דדריש זאת היא העולה הרי אלו מיעוטין פרט לנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים ופריך מה ראה להוציא את אלו ולהכשיר את השאר:
מפני מה אמרו לן בדם כשר שאם עלה לא ירד שהרי כשר באימורין אם לנו אימורין ועלו למזבח לא ירדו:
ולן באימורין למה כשר שהרי לן בבשר כשר גמור מן התורה שזמן אכילת שלמים שני ימים אלמא אימורין גמרי בבנין אב על הדם:
טמא איברי עולה טמאין מפני מה אם עלו לא ירדו:
הואיל ומרצה לפיגולו הואיל וחשובה הרצאת דמו לחייב עליו משום פיגול כמו שקרבו מתיריו בהכשר לפיכך אימורי פיגול שעלו לא ירדו:
שקבלו פסולין אם זרקו את דמו מפני מה אם עלו הדם או האימורין לא ירדו:
ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 51a · Sefaria
תוספות
פשוט מהא חדא תימה דתרתי תפשוט דכיון דמלמד בבנין אב חבירו אם כן מלמד בק"ו ומה היקש שאינו מלמד בהיקש אי מדרבינא מלמד בק"ו מדתנא דבי רבי ישמעאל בנין אב המלמד בבנין אב חבירו אינו דין שילמד בק"ו וכה"ג עביד ק"ו לעיל:
מפני מה אמרו לן בדם כשר תימה היכי דייק מהכא דבנין אב חוזר ומלמד בבנין אב דילמא לן הדם לאחר שקיעת החמה יליף מלן דאימורין דלא פסילי בשקיעת החמה אלא בעמוד השחר והדר יליף לן דאימורין הנפסלים בעמוד השחר דאם עלו לא ירדו מלן בשר ויש לומר דפשיטא ליה דאע"ג דיליף באימורים שלא הכשירו מהכשירו דבשר דם המתיר עדיף ולא ילפינן דם שלא בהכשירו מהכשירו תדע מדלא ילפינן מעיקרא לן דם מלן בשר:
אשר פתח אהל מועד יסוד שכנגד הפתח וזהו מערבו של מזבח שיהו כנגד פתח ההיכל כך פי' בקונטרס ולא גריס מה שכתוב בספרים ההוא דפגע ברישא משום דמשמע מטעם שאין מעבירין על המצות ולא מן הפסוק פתח אהל מועד והלא גבי חטאת אית דאמרי שירי הדם על יסוד מערבי לקמן (זבחים דף נג.) ואמר טעמא ילמוד סתום מן המפורש מחטאת פנימי משמע דמפורש בהדיא ועוד דאית דאמרי על יסוד דרומי וקאמר ילמוד ירידתו מן הכבש בסמוך לו ליציאתו מן ההיכל בסמוך לו מהיכן פשוט לו זה יותר מזה והלא בתרוייהו שייך טעמא דאין מעבירין על המצות ועוד אמרינן לקמן (זבחים דף נח:) על קדשי קדשים שירים בהדיא כתיב בהו אשר פתח אהל מועד ומיהו הא גופא קשיא דלמה לי קרא דפתח אהל מועד תיפוק לי דאין מעבירין על המצות כדאשכחן טעם זה בפ"ק דיומא (דף טו:) דפריך מאי שנא דיהיב מזרחה צפונה ברישא וגבי דישון מזבח פנימי והמנורה אמר דישון מזבח קודם משום דאין מעבירין וכן עבורי דרעא אטוטפתא אסור ויש לומר דלא שייך אין מעבירין על המצות אלא כשיש שתי מצות לפניו כגון דישון מזבח פנימית ומנורה או כגון מצות קרנות שאינו יודע מהיכן יתחיל אבל לקבוע מקום אשפיכת שירים לא קבעינן מהאי טעמא אי לאו דגלי קרא בהדיא:
הכי גרסינן מאשר פתח אהל מועד נפקא ואף על גב דדרשינן ליה ליסוד מערבי תרתי שמע מינה:
Tosafot on Zevachim 51a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף נ״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־256 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 111 מילים
נפתחת ב״מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; אַף מְלִיקָה, שֶׁמַּכְשַׁרְתָּהּ בַּאֲכִילָה…״
- קטע 212 מילים
נפתחת ב״רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: דַּיָּהּ כְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה…״
- קטע 38 מילים
נפתחת ב״וְלָא הִיא; הָתָם תֶּיהְוֵי הִיא, מִשְּׁחִיטָה דְּחוּלִּין…״
- קטע 413 מילים
נפתחת ב״דָּבָר הַלָּמֵד בְּבִנְיַן אָב, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ…״
- קטע 523 מילים
נפתחת ב״פְּשׁוֹט מִיהָא חֲדָא – מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ:…״
- קטע 66 מילים
נפתחת ב״יוֹצֵא – הוֹאִיל וְיוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה.…״
- קטע 76 מילים
נפתחת ב״טָמֵא – הוֹאִיל וְהוּתַּר בַּעֲבוֹדַת צִיבּוּר.…״
- קטע 86 מילים
נפתחת ב״חוּץ לִזְמַנּוֹ – הוֹאִיל וּמְרַצֶּה לְפִיגּוּלוֹ.…״
- קטע 97 מילים
נפתחת ב״חוּץ לִמְקוֹמוֹ – הוֹאִיל וְהוּקַּשׁ לְחוּץ לִזְמַנּוֹ.…״
- קטע 1010 מילים
נפתחת ב״שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ דָּמָן – בְּהָנָךְ פְּסוּלִין…״
- קטע 117 מילים
נפתחת ב״וְכִי דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁירוֹ, מִדָּבָר שֶׁבְּהֶכְשֵׁירוֹ?!…״
- קטע 127 מילים
נפתחת ב״תַּנָּא מִ״זֹּאת תּוֹרַת הָעוֹלָה״ רִיבָּה סָמֵיךְ לֵיהּ.…״
- קטע 1319 מילים
נפתחת ב״שְׁיָרֵי הַדָּם כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא:…״
- קטע 1411 מילים
נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ –…״
- קטע 1510 מילים
נפתחת ב״״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ – אֵין לוֹ…״
- קטע 1610 מילים
נפתחת ב״״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ – תֵּן יְסוֹד…״
- קטע 1729 מילים
נפתחת ב״אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִזְבְּחָהּ שֶׁל עוֹלָה –…״
- קטע 1823 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מָה שִׁירַיִים, שֶׁאֵין מְכַפְּרִין…״
- קטע 1914 מילים
נפתחת ב״אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶל יְסוֹד…״
- קטע 2019 מילים
נפתחת ב״אָמַר מָר: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח״ – וְלֹא…״
- קטע 215 מילים
נפתחת ב״״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה״ –…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי ישמעאל · דור שני לתנאים
סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
מקור: מסכת זבחים דף נ״א עמוד א׳ · קטע 17 — “…יְהֵא לַיְסוֹד? אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר; מָה שִׁירַיִים,…”
- רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות
ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…
מקור: מסכת זבחים דף נ״א עמוד א׳ · קטע 18 — “אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מָה שִׁירַיִים, שֶׁאֵין מְכַפְּרִין וְאֵין בָּאִין…”
לשון המקור
מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; אַף מְלִיקָה, שֶׁמַּכְשַׁרְתָּהּ בַּאֲכִילָה – תְּטַהֵר טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: דַּיָּהּ כְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה – שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ, וְלֹא מְלִיקָתָהּ.
וְלָא הִיא; הָתָם תֶּיהְוֵי הִיא, מִשְּׁחִיטָה דְּחוּלִּין קָאָתְיָין.
דָּבָר הַלָּמֵד בְּבִנְיַן אָב, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ וּבִגְזֵירָה שָׁוָה וּבְקַל וָחוֹמֶר וּבְבִנְיַן אָב?
פְּשׁוֹט מִיהָא חֲדָא – מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ: לָן בַּדָּם – כָּשֵׁר? שֶׁהֲרֵי לָן בָּאֵימוּרִין כָּשֵׁר. לָן בְּאֵימוּרִין כָּשֵׁר – שֶׁהֲרֵי לָן בַּבָּשָׂר כָּשֵׁר.
יוֹצֵא – הוֹאִיל וְיוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה.
טָמֵא – הוֹאִיל וְהוּתַּר בַּעֲבוֹדַת צִיבּוּר.
חוּץ לִזְמַנּוֹ – הוֹאִיל וּמְרַצֶּה לְפִיגּוּלוֹ.
חוּץ לִמְקוֹמוֹ – הוֹאִיל וְהוּקַּשׁ לְחוּץ לִזְמַנּוֹ.
שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ דָּמָן – בְּהָנָךְ פְּסוּלִין דַּחֲזוּ לַעֲבוֹדַת צִיבּוּר.
וְכִי דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁירוֹ, מִדָּבָר שֶׁבְּהֶכְשֵׁירוֹ?!
תַּנָּא מִ״זֹּאת תּוֹרַת הָעוֹלָה״ רִיבָּה סָמֵיךְ לֵיהּ.
שְׁיָרֵי הַדָּם כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – הַהוּא דְּפָגַע בְּרֵישָׁא.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ – וְלֹא יְסוֹד מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ – אֵין לוֹ יְסוֹד לַפְּנִימִי עַצְמוֹ.
״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ – תֵּן יְסוֹד לַמִּזְבֵּחַ שֶׁל עוֹלָה.
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִזְבְּחָהּ שֶׁל עוֹלָה – יְהֵא לַיְסוֹד? אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר; מָה שִׁירַיִים, שֶׁאֵין מְכַפְּרִין – טְעוּנִין יְסוֹד; תְּחִלַּת עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֶּרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה יְסוֹד?!
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מָה שִׁירַיִים, שֶׁאֵין מְכַפְּרִין וְאֵין בָּאִין לְכַפָּרָה – טְעוּנָה יְסוֹד; תְּחִלַּת עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֶּרֶת וּבָאָה לְכַפָּרָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה יְסוֹד?
אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״? תֵּן יְסוֹד לְמִזְבְּחָהּ שֶׁל עוֹלָה.
אָמַר מָר: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח״ – וְלֹא יְסוֹד מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! מֵ״אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ נָפְקָא.
״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה״ –