דף ביאור
מסכת זבחים דף ה׳ עמוד ב׳פרק 1 כל הזבחים
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ה׳ עמוד ב׳
מסכת זבחים דף ה׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־338 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מָה לְתוֹדָה, שֶׁכֵּן טְעוּנָה לֶחֶם!
עוֹלָה וּשְׁלָמִים יוֹכִיחוּ. וְחָזַר הַדִּין. לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁהֵן קֳדָשִׁים, וּשְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כָּשֵׁר וְאֵינוֹ מְרַצֶּה; אַף אֲנִי אָבִיא אָשָׁם – שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, וּשְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר וְאֵינוֹ מְרַצֶּה.
מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה!
אֶלָּא אָמַר רָבָא: ״זֹאת הַתּוֹרָה וְגוֹ׳״ – הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לִשְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים שֶׁהֵן קֳדָשִׁים, וּשְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים וְאֵין מְרַצִּין; אַף אֲנִי אָבִיא אָשָׁם שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ כּוּ׳.
מַאי חָזֵית דְּאַקֵּשְׁתְּ לִשְׁלָמִים? אַקֵּישׁ לְחַטָּאת!
הָא מַיעֵט רַחֲמָנָא ״אוֹתָהּ״.
(סִימָן: הנ״ש בש״ר)
יָתֵיב רַב הוּנָא וְרַב נַחְמָן, וְיָתֵיב רַב שֵׁשֶׁת גַּבַּיְיהוּ, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: קַשְׁיָא לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ – אָשָׁם דְּלָא אָתֵי לְאַחַר מִיתָה; לֵימָא לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: אָשָׁם נָמֵי אָתֵי לְאַחַר מִיתָה!
אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת: אָשָׁם לְמַאי קָרֵב – לְמוֹתָרוֹ; חַטָּאת נָמֵי מִיקְרָב קָרְבָה מוֹתָרַהּ!
חַטָּאת – אַף עַל גַּב דְּקָרְבָה מוֹתָרַהּ, מִיעֵט רַחֲמָנָא ״הוּא״.
אָשָׁם נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ ״הוּא״!
הַהוּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִים הוּא דִּכְתִיב, כִּדְתַנְיָא; אֲבָל אָשָׁם לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ אֶלָּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִין, וְהוּא עַצְמוֹ – אִם לֹא הַקְטִירוּ אֵימוּרִין כָּשֵׁר.
וְאֶלָּא ״הוּא״ לְמָה לִי? לְכִדְרַב הוּנָא אָמַר רַב – דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָשָׁם שֶׁנִּיתַּק לִרְעִיָּה, וּשְׁחָטוֹ סְתָם – כָּשֵׁר.
נִיתַּק – אִין, לֹא נִיתַּק – לָא; מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״הוּא״ – בַּהֲוָויָיתוֹ יְהֵא.
יָתְבִי רַב נַחְמָן וְרַב שֵׁשֶׁת, וְיָתֵיב רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה גַּבַּיְיהוּ, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: הָא דְּקָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָצִינוּ בְּבָאִין לְאַחַר מִיתָה שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין – לֵימָא לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: הָנְהוּ נָמֵי לֵייתוֹ וְלִירַצּוֹ!
אָמַר לָהֶן רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: יוֹלֶדֶת – אִם הִיא יָלְדָה, בָּנֶיהָ מִי יָלְדוּ?!
מַתְקֵיף לַהּ רַב אַסִּי: וּמַאן לֵימָא לַן דְּאִי אִיכָּא כַּמָּה עֲשֵׂה גַּבַּהּ לָא מִיתְכַּפְּרָא? וְכֵיוָן דְּכִי אִיכָּא כַּמָּה עֲשֵׂה גַּבַּהּ מִיכַּפְּרָא, יוֹרְשֶׁיהָ נָמֵי מִיכַּפַּר.
לְמֵימְרָא דְּקַנְיָא לְהוּ?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִנִּיחַ מִנְחָה לִשְׁנֵי בָנָיו וָמֵת – קְרֵיבָה, וְאֵין בּוֹ שׁוּתָּפוּת. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קַנְיָא לְהוּ, ״נֶפֶשׁ״ אָמַר רַחֲמָנָא!
וְלָא קַנְיָא לְהוּ?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִנִּיחַ בְּהֵמָה לִשְׁנֵי בָנָיו וָמֵת – קְרֵיבָה, וְאֵין מְמִירִין בָּהּ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קַנְיָא לְהוּ – הַיְינוּ דְּאֵין מְמִירִין בָּהּ, דְּהָוְיָא לְהוּ כְּשׁוּתָּפִין,