דף ביאור
מסכת זבחים דף מ״ג עמוד א׳פרק 4 בית שמאי
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף מ״ג עמוד א׳
מסכת זבחים דף מ״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 9 קטעים ממוספרים, כ־233 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְהַדָּם, וְהַנְּסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַבָּאִין עִם הַבְּהֵמָה.
לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל; שֶׁדַּם הָאָשָׁם מַתִּירוֹ, וְכׇל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל.
הָעוֹלָה – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. עוֹלַת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לְמִזְבֵּחַ. חַטַּאת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – דָּמָן מַתִּיר אֶת אֵימוּרֵיהֶן לִיקָרֵב.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים, אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל.
גְּמָ׳ אָמַר עוּלָּא: קוֹמֶץ פִּיגּוּל שֶׁהֶעֱלוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – פָּקַע פִּיגּוּלוֹ מִמֶּנּוּ; אִם אֲחֵרִים מֵבִיא לִידֵי פִּיגּוּל, הוּא עַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: אִם אֵינוֹ מִתְקַבֵּל, הֵיאַךְ מֵבִיא אֲחֵרִים לִידֵי פִּיגּוּל?
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? אִי דְּאֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל – תְּנֵינָא, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל: הַקּוֹמֶץ, וְהַקְּטֹרֶת, וְהַלְּבוֹנָה, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים, וְהַדָּם!
אֶלָּא דְּאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ – תְּנֵינָא: הַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ – אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ!
וְאֶלָּא דְּאִם יֵרְדוּ יַעֲלוּ – הָא נָמֵי תְּנֵינָא: כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, כָּךְ אִם יֵרְדוּ לֹא יַעֲלוּ! לָא צְרִיכָא, שֶׁמָּשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר.
הָא נָמֵי אַמְרַהּ עוּלָּא חֲדָא זִימְנָא, דְּאָמַר עוּלָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר, אֲבָל מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר – יַעֲלוּ!