דף ביאור
מסכת זבחים דף מ״א עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף מ״א עמוד ב׳
מסכת זבחים דף מ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־329 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
קמ"ל דחטאתם על שגגתם דלענין אשה לה' נמי איתקוש:
והא תנא לרבות פר יוה"כ לכל הענין קאמר אלמא כולה מילתא יליף מינה ואפילו עיכובא ואת אמרת לאת בדם וטבילה:
תנאי היא תנא דבי רב מרבי הכי כל ת"ר קרי תנא דבי רב ההיא מתני' קמייתא לא מרבי ליה אלא לאת בדם וטבילה ועיכובא נפקא ליה מחוקה ולרבי יהודה מאם כלה כפר:
ותנא דבי רבי ישמעאל הך תנא בתרא דאמר לכל האמור בענין מתניתין דבי רבי ישמעאל היא שנשנית ונסדרה בבית מדרשו של ר' ישמעאל וסידרו בה תנאים הרבה כמו שסידרו רבי חייא ור' אושעיא:
על אוהבו ציבור:
מיעט בסרחונו קיצר בדברים:
מפני מה נאמרה פרכת הקדש גרס בפר כהן משיח כתיב את פני פרכת הקדש ובפר העדה כתיב את פני הפרכת:
פמליא שלו כניסת חבורת עצתו ומהמסכימים לדעתו אשר דברי סתרו אליהם ואם רובה סרחה אין פמליא שלו קיימת הרי הוא מסולק מחיבתם ומכניסתם במקצת ואין לבו גס בהן כבראשונה ה"נ כיון דרוב ציבור [סרחה] כביכול אין כאן קדושה:
ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 41b · Sefaria
תוספות
אבל יותרת ושתי הכליות דלא כתיבן בגופיה אימא לא תימה הא אמרת לפר מייתי להכי למיהוי כמאן דכתב בגופיה לאגמורי לשעירי עבודת כוכבים ושמא אי לאו הך היקשא דחטאתם על שגגתם לא הוה דרישנא ליה הכי:
והא תנא לרבות פר יוה"כ לכל האמור בענין קאמר פירש בקונטרס אלמא כולה מילתא יליף מיניה ואפילו עיכובא ואת אמרת לאת בדם וטבילה גרידא וקשה לרב פפא דלעיל דלא פי' דאתא לעיכובא ומשני תנאי היא וא"ת ולהאי תנא דיליף עיכובא בהיקשא שבע על טהרו ביוה"כ מנא ליה עיכובא דליתנהו בפר העלם ובפר כהן משיח וי"ל דהיא גופיה ילפינן בהיקש מה התם לא חלקת בהזאותיה אף ביוה"כ לא תחלוק (תוספת) ותימה דלעיל הביא הברייתא לסיועיה לרב פפא והשתא פריך מינה ותו מאי פריך על רב פפא דלא מוקי לה לעיכובא אלא עיכובא ביוה"כ מחוקה נפקא או מוכלה מכפר כדפריך לעיל וי"ל דפריך הכי לכל האמור בענין משמע אפי' ליותרת ושתי הכליות משום דכתיב כאשר יורם בפר כהן משיח דאם אינו ענין לגופיה תנהו ענין בפר העלם כדדרשינן בפרק איזהו מקומן (לקמן זבחים דף מט:) ודרשינן לפר זה פר של יוה"כ בין לאת בדם וטבילה בין ליותרת ושתי הכליות מחד היקשא הוא הדין לרבי ישמעאל דדריש לפר זה פר העלם ליותרת [ושתי] כליות ולא דריש כאשר יורם דלא צריך אלא חד היקשא דחטאת לרבות שעירי עבודת כוכבים וא"כ חטאתם על שגגתם למה לי וגבי שעירי עבודת כוכבים אמאי מצרכי תרי היקישי ומשני תנאי היא והשתא להאי תנא אתא ליה יותרת ושתי הכליות בפר יוה"כ מדתניא בתורת כהנים כל חלב פר החטאת פר לרבות פר יום הכפורים ליותרת ושתי הכליות יש לתמוה דבכוליה הש"ס נקיט שעירי עבודת כוכבים בלשון רבים ופר העלם בלשון יחיד דמאי שנא והא מאן דאית ליה בהוריות (דף ה.) שעיר לכל שבט ושבט אית ליה נמי פר לכל שבט ושבט:
ממאי מדקתני כו' בכוליה שמעתא משמע דאע"ג דאין מפגלין בחצי מתיר פסול מיהא הוי ותימה דבפ' תמיד נשחט (פסחים דף סא.) גבי שחטו למולים ולערלים כו' ומוקי לה (שם סג.) בשוחט סימן ראשון למולים כו' ור"מ לטעמיה דאמר מפגלין בחצי מתיר משמע התם דלרבנן הוי כשר גמור ויש לומר דהא דפסלי הכא היינו משום דאיכא למיגזר כדאי' בפ"ב דמנחות (דף יד:) דרבנן גזרי קומץ אטו קומץ דמנחת חוטא לבונה אטו לבונה הבאה בבזיכין אבל התם לא שייך למיגזר סימן א' אטו שני סימנין:
Tosafot on Zevachim 41b · Sefaria
גליון הש"ס
גמ' כל העושה ע"ד הראשונה לעיל דף ב ע"ב שבת דף צ"א:
Gilyon HaShas on Zevachim 41b · Sefaria
בן יהוידע
וְאִם רֻבָּהּ סָרְחָה, אֵין פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַיֶּמֶת (ויקרא ד, ו) אף על גב דקרי לצבור אוהבו של מלך הנה סילוק הקדושה מן הפרוכת גם זה הוא שבחו של צבור משל למלך שגזר שכל מי שעובר על דבר פלונית יביא כך וכך קנס לבית המלך החדרה וכאשר עבר אוהבו על אותו דבר והוכרח להביא הקנס לפנים החדרה יצא המלך מן החדר כדי שלא יתבייש אוהבו ממנו כשמביאו לפניו ועיין מהרש"א ז"ל.
Ben Yehoyada on Zevachim 41b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף מ״א, עמוד ב׳, בהיקף של כ־329 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 113 מילים
נפתחת ב״אֲבָל יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת – דְּלָא כְּתִיבָן…״
- קטע 234 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן…״
- קטע 331 מילים
נפתחת ב״תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה נֶאֶמְרוּ…״
- קטע 441 מילים
נפתחת ב״וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה נֶאֶמְרָה…״
- קטע 523 מילים
נפתחת ב״לְפִיכָךְ אִם נָתַן כּוּלָּן כְּתִיקְנָן כּוּ׳. תְּנַן…״
- קטע 69 מילים
נפתחת ב״וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בּוֹ כָּרֵת עַד שֶׁיְּפַגֵּל…״
- קטע 735 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לָא תֵּימָא…״
- קטע 823 מילים
נפתחת ב״מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: לְפִיכָךְ אִם נָתַן כּוּלָּן כְּתִיקְנָן…״
- קטע 914 מילים
נפתחת ב״מַנִּי? אִילֵּימָא רַבָּנַן – הָא אָמְרִי רַבָּנַן:…״
- קטע 1024 מילים
נפתחת ב״וְאִי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם דִּמְפַגְּלִין בַּחֲצִי…״
- קטע 1113 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: לְעוֹלָם רַבָּנַן…״
- קטע 1221 מילים
נפתחת ב״וְהָא מִדְּקָתָנֵי: לְפִיכָךְ אִם נָתַן כּוּלָּן כְּתִיקְנָן…״
- קטע 1313 מילים
נפתחת ב״אָמַר רָבָא: מַאי שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – חוּץ…״
- קטע 1411 מילים
נפתחת ב״מִכְּלָל דְּכִי לָא עָבֵיד לַהּ חוּץ לִמְקוֹמוֹ…״
- קטע 1514 מילים
נפתחת ב״אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת,…״
- קטע 1610 מילים
נפתחת ב״מֵיתִיבִי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּדָמִים הַנִּיתָּנִין…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי ישמעאל · דור שני לתנאים
סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
מקור: מסכת זבחים דף מ״א עמוד ב׳ · קטע 2 — “…הָכִי, תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא מְרַבֵּי הָכִי.”
- שמואל · דור ראשון לאמוראים
שמו: שמואל הכהן בריה דאבא בר אבא.
מקור: מסכת זבחים דף מ״א עמוד ב׳ · קטע 11 — “אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא; וּמַאי…”
לשון המקור
אֲבָל יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת – דְּלָא כְּתִיבָן בְּגוּפֵיהּ, אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן.
אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: וְהָא תַּנָּא – פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים לְכׇל מַה שֶּׁאָמַר בְּעִנְיָן קָאָמַר! תַּנָּאֵי הִיא; תַּנָּא דְּבֵי רַב מְרַבֵּי הָכִי, תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא מְרַבֵּי הָכִי.
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה נֶאֶמְרוּ יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת בְּפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְלֹא נֶאֶמְרוּ בְּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר? מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁזָּעַם עַל אוֹהֲבוֹ, וּמִיעֵט בְּסִרְחוֹנוֹ מִפְּנֵי חִיבָּתוֹ.
וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה נֶאֶמְרָה ״פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ״ בְּפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְלֹא נֶאֱמַר בְּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר? מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מְדִינָה; אִם מִיעוּטָהּ סָרְחָה – פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַיֶּימֶת, אִם רוּבָּהּ סָרְחָה – אֵין פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַיֶּימֶת.
לְפִיכָךְ אִם נָתַן כּוּלָּן כְּתִיקְנָן כּוּ׳. תְּנַן הָתָם: פִּיגֵּל בַּקּוֹמֶץ וְלֹא בַּלְּבוֹנָה; בַּלְּבוֹנָה וְלֹא בַּקּוֹמֶץ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בּוֹ כָּרֵת עַד שֶׁיְּפַגֵּל בְּכׇל הַמַּתִּיר.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לָא תֵּימָא טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּקָסָבַר מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר; אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנָּתַן אֶת הַקּוֹמֶץ בְּמַחְשָׁבָה, וְהַלְּבוֹנָה בִּשְׁתִיקָה; קָסָבַר: כׇּל הָעוֹשֶׂה – עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה הוּא עוֹשֶׂה.
מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: לְפִיכָךְ אִם נָתַן כּוּלָּן כְּתִיקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. הָא אַחַת שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ וְכוּלָּן כְּתִיקְנָן – פִּיגּוּל;
מַנִּי? אִילֵּימָא רַבָּנַן – הָא אָמְרִי רַבָּנַן: אֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר! אֶלָּא רַבִּי מֵאִיר.
וְאִי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם דִּמְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר הוּא – אֲפִילּוּ כִּדְקָתָנֵי נָמֵי! לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: כׇּל הָעוֹשֶׂה – עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה הוּא עוֹשֶׂה?
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא; וּמַאי כְּתִיקְנָן – כְּתִיקְנָן לְפִיגּוּל.
וְהָא מִדְּקָתָנֵי: לְפִיכָךְ אִם נָתַן כּוּלָּן כְּתִיקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָן – פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת; מִכְּלָל דְּתִיקְנָהּ – לְהֶכְשֵׁירָה הוּא דַּאֲתָא!
אָמַר רָבָא: מַאי שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – חוּץ לִמְקוֹמוֹ. רַב אָשֵׁי אָמַר: שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ.
מִכְּלָל דְּכִי לָא עָבֵיד לַהּ חוּץ לִמְקוֹמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – מִחַיַּיב!
אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת, תְּנָא נָמֵי סֵיפָא פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת.
מֵיתִיבִי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּדָמִים הַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן;