דף ביאור
מסכת זבחים דף מ׳ עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף מ׳ עמוד ב׳
מסכת זבחים דף מ׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 11 קטעים ממוספרים, כ־216 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
[להכשר אמין ] תמן תנינן (חולין נה:) היא האם היא טרפחת היא שלפוחית וכל שלפוחית היא וושיא"ה כעין אותה של דג כדאמרינן במסכת ע"ז בשליפוחה גבי עוברי דגים ואם של בהמה כולה עשויה אבעבועות תשובת מורי:
את להכשיר אמין שבאצבע שאם עלתה לו אם באצבע שקורין וושיא"ה כמו ניטלה האם דאלו טריפות (חולין ד' נד.) לא הויא חציצה דאיתרבי מאת אצבעו את הטפל לאצבעו:
בדם שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא גרסינן משעת קבלה ראשונה למעוטי קבל פחות מכדי טבילה בכלי זה ופחות מכדי טבילה בכלי זה ועירבן והכי מפרש לה במנחות (דף ז:) ולקמן בפרק דם חטאת (זבחים דף צג:) ויליף מבדם מדקרינן וטבל בדם ולא קרינן בדם משמע בדם שהיה כבר משעה ראשונה:
מספג מקנח בדופני הכלי כן שמעתי במנחות:
הכי גרסינן הוה אמינא אף על גב דליכא שיעור טבילה מעיקרא אלא שיהא בו עכשיו:
אפילו מספג דאשיעורא בעלמא הוא דקפיד קרא:
מזבח קטרת הסמים למה לי השתא דדרשת אשר באהל מועד על כל האמור כו' מזבח קטרת הסמים מאי דרשת ביה דהאי יתירא דהא כתיב אשר לפני ה':
שאם לא נתחנך כו' אם אירע פר העלם בעוד המזבח חדש שלא הקטירו עליו קטרת מעולם:
ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 40b · Sefaria
תוספות
תניא כוותיה דרב פפא כו' משמע ליה דהא דקתני בברייתא לכל מה שאמור בענין דלאת בדם וטבילה קאמר דאי לא אתיא אלא לעכב לא הוה ליה למימר לכל מה שאמור בענין וליותרת ושתי הכליות ליכא למימר דהא בעבודת דם הוקשו ולשירים נמי לא קאמר דרבי נפקא ליה מקרא אחרינא לקמן בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נב.) ועוד ק"ו דרבי ישמעאל ומה במקום שלא הושוו לא שייך אלא גבי את בדם וטבילה:
ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן כו' ולקמן בפרק איזהו מקומן (גם זה שם) יליף רבי ישמעאל מתן דם ליסוד בפר יום הכפורים מקל וחומר ומה אם מי שאין נכנס דמו לפנים חובה טעון יסוד ההוא ק"ו לא הוה מצי למימר הכא משום את דהוי קולא להכשיר אמין שבאצבע והאי ק"ו דהכא לא מצי למימר התם דלא ילפינן מהאי ק"ו דבר חדש ליתן האמור של זה בזה דהא חזינן דחלוקין בכמה דברים ולא ילפינן מהאי דינא אלא דלמאי דכתב בהו צריך שיהא זה כזה דבאותו ענין שיעשה הזאות של זה יעשה הזאות של זה והיינו לאת בדם וטבילה תדע מדלא פליג רבי ישמעאל אלפר זה פר כהן משיח לעכב דלמה לי תיפוק לי מהאי קל וחומר ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן בפר העלם ושעירי עבודת כוכבים הושוו מעשים למעשים דמעכבי מקום שהושוה קרבן לקרבן לא כל שכן דמעכבי ומיהו יש לדחות דמה להנך שכן הושוו בציבור:
Tosafot on Zevachim 40b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף מ׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־216 מילים ב־11 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 11 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 113 מילים
נפתחת ב״אַמִּין שֶׁבָּאֶצְבַּע. ״בַּדָּם״ – שֶׁיְּהֵא בַּדָּם שִׁיעוּר…״
- קטע 220 מילים
נפתחת ב״וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״בַּדָּם״, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְטָבַל״…״
- קטע 312 מילים
נפתחת ב״וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּדָּם״ – הֲוָה אָמֵינָא:…״
- קטע 415 מילים
נפתחת ב״״מִזְבַּח קְטֹרֶת סַמִּים״ לְמָה לִי? שֶׁאִם לֹא…״
- קטע 522 מילים
נפתחת ב״תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: ״וְעָשָׂה... כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״…״
- קטע 625 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר! וּמָה בְּמָקוֹם…״
- קטע 718 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַפָּר״ – זֶה…״
- קטע 813 מילים
נפתחת ב״אָמַר מָר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁוָה קׇרְבָּן…״
- קטע 917 מילים
נפתחת ב״אִילֵּימָא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וּשְׂעִיר יוֹם הַכִּפּוּרִים…״
- קטע 1020 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי…״
- קטע 1141 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וְשָׂעִיר…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי ישמעאל · דור שני לתנאים
סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
מקור: מסכת זבחים דף מ׳ עמוד ב׳ · קטע 6 — “אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר! וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁוָה…”
לשון המקור
אַמִּין שֶׁבָּאֶצְבַּע. ״בַּדָּם״ – שֶׁיְּהֵא בַּדָּם שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרָא. ״וְטָבַל״ – וְלֹא מְסַפֵּג.
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״בַּדָּם״, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְטָבַל״ – הֲוָה אָמֵינָא: אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרָא; כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּדָּם״.
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּדָּם״ – הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ מְסַפֵּג; כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְטָבַל״.
״מִזְבַּח קְטֹרֶת סַמִּים״ לְמָה לִי? שֶׁאִם לֹא נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ בִּקְטוֹרֶת הַסַּמִּים – לֹא הָיָה מַזֶּה.
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: ״וְעָשָׂה... כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַפָּר״? לְרַבּוֹת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים לְכׇל מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן. דִּבְרֵי רַבִּי.
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר! וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – הִשְׁוָה מַעֲשִׂים לְמַעֲשִׂים; מָקוֹם שֶׁהִשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּשְׁוֶה מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה?!
אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַפָּר״ – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר. ״לְפַר״ – זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ.
אָמַר מָר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן. מַאי לֹא הוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן?
אִילֵּימָא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וּשְׂעִיר יוֹם הַכִּפּוּרִים – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן נִכְנָס דָּמָם לִפְנַיי וְלִפְנִים!
אֶלָּא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן מְכַפְּרִין עַל עֲבֵירוֹת מִצְוָה יְדוּעָה!
אֶלָּא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהָכִי קָאָמַר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁווּ קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – דְּהַאי פַּר וְהַאי שָׂעִיר, הוּשְׁווּ מַעֲשִׂים לְמַעֲשִׂים – לְמַאי דִּכְתַב בְּהוּ; מָקוֹם שֶׁהוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – דְּהַאי פַּר וְהַאי פַּר, אֵינוֹ דִּין