דף ביאור
מסכת זבחים דף ט״ו עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ט״ו עמוד א׳
מסכת זבחים דף ט״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־303 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
אפשר לתקנה בין שעשאה זר בין שעשאה כהן אמרינן דאין הולכה ופסולה דהא נעשית שלא כהלכתה מיהו יש לה תקנה להחזירה לאחוריה ולחזור להוליך ברגל או אין לה תקנה:
יחזיר לכשר אלמא אפשר לתקנה:
ונהי נמי כו' כלומר ואי נמי מפרשת לה דבכשר ראשון [שיוליך] לצד המזבח קאמר וכל שכן דשמעת דהולכת כשר קמא דהואי שלא ברגל כשרה היא מכל מקום ש"מ דכשרה ע"י תקנה:
איפסלא בהולכת כשר ראשונה:
מי סברת דקאי זר גואי לצד המזבח שהקריב הראשון בהושטתו לצד המזבח:
דקאי זר בראי וכשר שהושיטה לו הרחיקה מן המזבח הלכך לאו הולכה הואי לפסול וכי פשטינן יחזור כשר ויטלנו וזר מעשה איצטבא הוא דעבד דליכא הושטת יד המקרבתו למזבח:
פסלה ואפילו עשאה כהן פוסלת הדם וההיא דפסחים בדניידי וכדשנינן:
נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר הואיל ונתקבל בכלי משנה היא בפ' שלישי בכל הפסולים קס"ד כשנשפך ונתפשט ברצפה נתקרב לצד המזבח וקתני כשר ונהי נמי דאמרת דצריך להחזירו לאחוריו ולחזור ולהוליך ברגל מ"מ בתקנתא סגי לה:
ועוד 31 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 15a · Sefaria
תוספות
הולכה שלא ברגל מחלוקת ר"ש ורבנן יש מפרש פירוש אחר אבל פירוש הקונטרס עיקר:
חטאת העוף דפסלה [הזאה] היכי משכחת לה כיון דמכשיר ר"ש בהולכה שלא ברגל אלא ודאי אפכא מסתברא ותלוי הדבר באפשר לבטלה דרחוק מן המזבח הולכה זו [אפשר לבטלה] דאי בעי הוה שחיט בצד המזבח ולא פסלה בה מחשב' אבל שחט קרוב למזבח דהולכה זו של הושטת יד לא אפשר לבטלה פסלה בה מחשבה ולהכי בחטאת העוף פסלה מחשבה בהזאה מכי נפיק עד דמטא למזבח דלא אפשר לבטל דבר זה אבל לאידך דלא תליא באפשר ולא אפשר אלא הולכה שלא ברגל לא חשיבא והוי כאילו איתעביד אם כן בחטאת העוף נמי כאילו אתעביד מצותו ומשני דרחמנא מחשבה זו מחשבה שלימה ברו"ך:
אלא חטאת העוף דפסלה בה מחשבה היכי משכחת לה אי אמרת בשלמא בהולכה (שלא ברגל) פליגי אבל בזוטרתי דלא אפשר לבטלה פסלה מחשבה משכחת לה מיקמי דתיפוק דם משום דדם הנתון בצואר כנתון בכלי שרת ולא דמי לבעיא דרבי אבין בריש דם חטאת (לקמן זבחים דף צב:) דאיבעיא ליה אי צואר ככלי שרת אי לא אבל אי בזוטרתי לא פסלה לר' שמעון היכי משכחת לה אבל מכל זריקה דעלמא לא קשיא ליה אי מיקמי דליפוק דם מן הכלי לאו כלום הוא ואי בתר דנפק הא איתעביד ליה מצותו משום [דמדמפריש] ליה עד דמטא לא איתעביד מצותו אבל בהזאה סד"א דלא צריך מזבח מידי דהוה אהזאה דפרוכת ובין הבדים דהויא הזאה אע"פ שלא נגע. הגה"ה:
Tosafot on Zevachim 15a · Sefaria
גליון הש"ס
גמ' ואיכפל תנא שבת ה ע"א:
Gilyon HaShas on Zevachim 15a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ט״ו, עמוד א׳, בהיקף של כ־303 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 16 מילים
נפתחת ב״אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ אוֹ לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ?…״
- קטע 29 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: קִבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל –…״
- קטע 314 מילים
נפתחת ב״וּנְהִי נָמֵי דְּיַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבְּלֶנּוּ, אִי סָלְקָא…״
- קטע 49 מילים
נפתחת ב״מִי סָבְרַתְּ דְּקָאֵי זָר גַּוַּאי?! לָא; דְּקָאֵי…״
- קטע 515 מילים
נפתחת ב״אִיתְּמַר, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹלָכָה…״
- קטע 612 מילים
נפתחת ב״אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא: נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי…״
- קטע 76 מילים
נפתחת ב״הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ.…״
- קטע 813 מילים
נפתחת ב״לְבָרַאי נָפֵיק לְגַוַּאי לָא עָיֵיל?! בִּמְקוֹם מִדְרוֹן.…״
- קטע 929 מילים
נפתחת ב״וְאִיכְּפַל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן כֹּל הָנֵי?! וְעוֹד, אַדְּתָנֵי…״
- קטע 1022 מילים
נפתחת ב״אִתְּמַר: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – מַחְלוֹקֶת רַבִּי…״
- קטע 1133 מילים
נפתחת ב״מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא: אֶלָּא חַטַּאת הָעוֹף, דִּפְסוּלָה…״
- קטע 128 מילים
נפתחת ב״מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא מִדְּפָרֵישׁ וְעַד דִּמְטָא לְמִזְבֵּחַ…״
- קטע 1328 מילים
נפתחת ב״דְּהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא:…״
- קטע 1425 מילים
נפתחת ב״כִּי אֲתוֹ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ…״
- קטע 1515 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא בְּהוֹלָכָה זוּטַרְתִּי – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא…״
- קטע 1629 מילים
נפתחת ב״הוֹלִיכוֹ זָר, וְהֶחְזִירוֹ כֹּהֵן וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ –…״
- קטע 1720 מילים
נפתחת ב״הוֹלִיכוֹ כֹּהֵן וְהֶחְזִירוֹ, וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ זָר –…״
- קטע 1810 מילים
נפתחת ב״רָבָא אָמַר: אַף לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל פָּסוּל; מַאי…״
חכמים הנזכרים בדף
- עולא · אמוראים · דור שני לאמוראים
נקרא עולא רבה, תלמידו של ר' יוחנן וחבירו של רבה בר בר חנה.
מקור: מסכת זבחים דף ט״ו עמוד א׳ · קטע 5 — “אִיתְּמַר, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל…”
לשון המקור
אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ אוֹ לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ?
תָּא שְׁמַע: קִבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל – יַחְזִיר לַכָּשֵׁר;
וּנְהִי נָמֵי דְּיַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבְּלֶנּוּ, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ – אִיפְּסַלָא לַהּ!
מִי סָבְרַתְּ דְּקָאֵי זָר גַּוַּאי?! לָא; דְּקָאֵי זָר בָּרַאי.
אִיתְּמַר, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – פְּסוּלָה. אַלְמָא לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ.
אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא: נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ – כָּשֵׁר!
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ.
לְבָרַאי נָפֵיק לְגַוַּאי לָא עָיֵיל?! בִּמְקוֹם מִדְרוֹן. אִיבָּעֵית אֵימָא: בְּגוּמָּא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּסְמִיכָא.
וְאִיכְּפַל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן כֹּל הָנֵי?! וְעוֹד, אַדְּתָנֵי בְּאִידַּךְ פִּירְקִין: נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ – פָּסוּל; לִיפְלוֹג בְּדִידֵיהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ, אֲבָל נִכְנַס לִפְנִים – פָּסוּל! תְּיוּבְתָּא.
אִתְּמַר: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן. בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּפְסוּלָה, כִּי פְּלִיגִי – בְּהוֹלָכָה זוּטַרְתִּי.
מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא: אֶלָּא חַטַּאת הָעוֹף, דִּפְסוּלָה בָּהּ מַחְשָׁבָה – לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אִי דְּחַשֵּׁיב עֲלַהּ מִקַּמֵּי דְּלִיפּוֹק דָּם – לָא כְּלוּם הִיא; וְאִי בָּתַר דִּנְפַק דָּם – אִיתְעֲבִידָא לֵיהּ מִצְוָתוֹ!
מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא מִדְּפָרֵישׁ וְעַד דִּמְטָא לְמִזְבֵּחַ –
דְּהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הָיָה מַזֶּה, וְנִקְטְעָה יָדוֹ שֶׁל מַזֶּה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ דָּם לַאֲוִיר הַמִּזְבֵּחַ, מַהוּ? וַאֲמַר לֵיהּ: פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא? ״וְהִזָּה... וְנָתַן״ בָּעֵינַן.
כִּי אֲתוֹ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִבֵּי רַב, אָמְרִי, הַיְינוּ חוּכָא: וּבְהוֹלָכָה רַבָּתִי לָא פְּלִיגִי?! וְהָא כִּי פְּלִיגִי – בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי פְּלִיגִי!
אֶלָּא בְּהוֹלָכָה זוּטַרְתִּי – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא פָּסְלָה; כִּי פְּלִיגִי – בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי.
הוֹלִיכוֹ זָר, וְהֶחְזִירוֹ כֹּהֵן וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ – פְּלִיגִי בַּהּ בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יַנַּאי; חַד אָמַר כָּשֵׁר, וְחַד אָמַר פָּסוּל. מָר סָבַר: אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ, וּמָר סָבַר: לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ.
הוֹלִיכוֹ כֹּהֵן וְהֶחְזִירוֹ, וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ זָר – אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר – פָּסוּל, לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל – מַכְשִׁיר.
רָבָא אָמַר: אַף לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל פָּסוּל; מַאי טַעְמָא? דְּהָא צָרִיךְ