דף ביאור
מסכת זבחים דף קי״א עמוד א׳פרק 13 השוחט והמעלה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף קי״א עמוד א׳
מסכת זבחים דף קי״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־317 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בְּקָרְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר פְּלִיגִי.
רָבִינָא אָמַר: בִּלְמֵדִין נִיסּוּךְ הַמַּיִם מִנִּיסּוּךְ הַיַּיִן פְּלִיגִי.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין יַיִן בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: וְהוּא שֶׁקִּדְּשָׁן בִּכְלִי.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב אַדָּא בַּר רַב יִצְחָק: בֵּירוּצֵי מִידּוֹת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה אָמַר: קָרְבוּ נְסָכִים בְּבָמָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי – דְּתַנְיָא: בָּמַת יָחִיד אֵינָהּ צְרִיכָה נְסָכִים. דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: טְעוּנָה נְסָכִים.
וְהָנֵי תַּנָּאֵי כְּהָנֵי תַּנָּאֵי – דְּתַנְיָא: ״כִּי תָבֹאוּ״ – לְהַטְעִינָהּ נְסָכִים לְבָמָה גְּדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר לְבָמָה גְּדוֹלָה; אוֹ אֵינוֹ אֲפִילּוּ בָּמָה קְטַנָּה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם״ – הֲרֵי בְּבָמָה הַנּוֹהֶגֶת לְכוּלְּכֶם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״כִּי תָבֹאוּ״ – לְהַטְעִינָהּ נְסָכִים (בְּבָמָה) [לְבָמָה] קְטַנָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר לְבָמָה קְטַנָּה; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְבָמָה גְּדוֹלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״ – הֲרֵי בְּבָמָה הַנּוֹהֶגֶת בְּכׇל מוֹשָׁבוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר; לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – לֹא קָרְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר, וּלְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא – קָרְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר.
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: [תַּנָּא] רַבִּי נְחֶמְיָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר שִׁירַיִים מְעַכְּבִין.
מֵיתִיבִי: רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא שְׁיָרֵי הַדָּם שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵם! אָמַר לוֹ: אֵיבָרִין וּפְדָרִין יוֹכִיחוּ – שֶׁהֵן שְׁיָרֵי מִצְוָה, וְהַמַּקְרִיבָן בַּחוּץ חַיָּיב! אָמַר לוֹ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּאֵיבָרִים וּפְדָרִים – שֶׁהֵן תְּחִלַּת עֲבוֹדָה, תֹּאמַר בִּשְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁאֵינָן תְּחִלַּת עֲבוֹדָה?!
וְאִם אִיתָא, לֵימָא לֵיהּ: הָנֵי נָמֵי מְעַכְּבִי! תְּיוּבְתָּא.
וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מַחְלוֹקֶת בְּשִׁירַיִים הַפְּנִימִיִּים, אֲבָל בְּשִׁירַיִים הַחִיצוֹנִים – דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מְעַכְּבִי; כִּי קָאָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה – בְּשִׁירַיִים הַפְּנִימִים, כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בְּשִׁירַיִים הַחִיצוֹנִים.
וְרַבִּי עֲקִיבָא לָא יָדַע מַאי קָאָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה; הוּא סָבַר: רַבִּי נְחֶמְיָה שִׁירַיִים חִיצוֹנִים אָמַר, וְקָא מַהְדַּר לֵיהּ שִׁירַיִים הַחִיצוֹנִים. וְרַבִּי נְחֶמְיָה – לִדְבָרָיו דְּרַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר.
מַתְנִי׳ הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב. מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר.