דף ביאור
מסכת תמורה דף ל׳ עמוד א׳פרק 6 כל האסורין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת תמורה דף ל׳ עמוד א׳
מסכת תמורה דף ל׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־262 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא, דְּאָמַר: פָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִישׁוּת עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. אִי רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי אִירְיָא אַלְמָנָה? נִיתְנֵי פְּנוּיָה!
אַלְמָנָה אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבִנְיַן אָב הוּא — לָא נִיתַּסְרוּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״הֵא לָךְ טָלֶה זֶה״ כּוּ׳. וְהָא שִׁפְחָה לְעֶבֶד מִישְׁרָא שַׁרְיָא! אָמַר רַב הוּנָא: אֶצְלוֹ קָאָמַר, וְהָא דְּקָתָנֵי ״עֶבֶד״ — לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא קָאָמַר.
אִי הָכִי, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: לְעוֹלָם עַבְדִּי, וְכִי קָתָנֵי בְּעֶבֶד עִבְרִי.
אִי הָכִי, מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? שִׁפְחָה לְעֶבֶד עִבְרִי מִישְׁרָא שַׁרְיָא! הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן דְּלֵית לֵיהּ אִשָּׁה וּבָנִים, דְּתַנְיָא: אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים — אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים — רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית.
מַתְנִי׳ וְאֵיזֶהוּ ״מְחִיר כֶּלֶב״? הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״הֵולָיךְ טָלֶה זֶה תַּחַת כֶּלֶב״.
וְכֵן שְׁנֵי שׁוּתָּפִין שֶׁחָלְקוּ, אֶחָד נָטַל עֲשָׂרָה וְאֶחָד תִּשְׁעָה וָכֶלֶב, שֶׁכְּנֶגֶד הַכֶּלֶב אָסוּר, וְשֶׁעִם הַכֶּלֶב מוּתָּר.
אֶתְנַן הַכֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר ״שְׁנַיִם״ וְלֹא אַרְבָּעָה. וַלְדוֹתֵיהֶן מוּתָּרִין — ״הֵן״ וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶן.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״מְחִיר כֶּלֶב״ — זֶהוּ חֲלִיפֵי כֶלֶב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״תִּמְכֹּר עַמְּךָ בְלֹא הוֹן וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם״.
אֵימָא אֶתְנַן (זונה) [מַמָּשׁ], אִם כֵּן (לא קרב) הָווּ תְּלָתָא, ״גַּם שְׁנֵיהֶם״ — וְלֹא שְׁלֹשָׁה!
מִי קָאָמְרִינַן אֲנַן אֶתְנַן וּמְחִיר? אֶתְנַן וְלֹא מְחִיר קָאָמְרִינַן.
אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ״לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וָכֶלֶב״, מִדִּכְתִיב ״אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב״ — שְׁמַע מִינַּהּ.
הַשּׁוּתָּפִין שֶׁחָלְקוּ, אֶחָד נָטַל כּוּ׳. [אַמַּאי]? נִיפּוֹק חַדא לַהֲדֵי כַּלְבָּא, וְהָנָךְ כּוּלְּהוּ לִישְׁתְּרוֹ! הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דִּטְפֵי דְּמֵי כֶלֶב מֵחַד מִינַּיְיהוּ, (והאי) [וְהָהוּא] טוּפְיָינָא דְּכֶלֶב שְׁדֵי בְּכוּלְּהוּ.
אֶתְנַן כֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה מוּתָּר כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזַקְיָא לְרַב אָשֵׁי: