מסכת מנחות דף צ״ז עמוד ב׳

וחיק האמה כלומר באלו אמות אני אומר שיהו בנות חמש:

וחיק האמה דהיינו יסוד דעלה אמה וכנס אמה זהו יסוד ולקמן מפרש בהי אמות קאמר אי דגובהה אי דכניסה:

גבולה על שפתה סביב אלו הקרנות זרת חצי אמה האחד דמאמצעית האבן מודד והויא זרת לכל רוח דהיינו אמה על אמה זרת חצי אמה:

וזה גב המזבח כלומר ובאמה זו יהא נמי מזבח הזהב:

ר' מאיר סבר זה מזבח הזהב דהויא כלי יהא באמה בת חמשה והא שאר כלים באמה בת ששה:

קס"ד מיסוד ועד סובב אותה אמה של גובה היסוד ואותן האמה שבין יסוד וסובב באמה בת חמש מחיק האמה מן היסוד והיסוד בכלל ועד אמה רוחב דהיינו סובב באמה באמה בת חמש:

גובה מזבח העולה כמה הוי עשר אמות כדאמרינן בזבחים בפ' קדשי קדשים (זבחים דף נט:) על המשכן ועל המזבח מה משכן עשר אמות אורך הקרש אף מזבח עשר אמות ומה אני מקיים שלש אמות קומתו משפת סובב עד מקום הקרנות:

שית דמן הרצפה ועד הסובב בני חמשה חמשה כדקאמר:

וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד זרת חצי האמה וכשתמדוד מאמצע הקרן זרת סביב עד השפה אישתכח דהוי אמה:

ותנן חוט של סיקרא כו' משנה היא במסכת מדות (פ"ג מ"א):

אל חיק האמה בגובהה מכאן יש לקיים גירסת הספרים בזבחים פ' קדשי קדשים (זבחים דף סג. ושם ד"ה חוץ) דאמרינן התם כל כבשים שהיו במקדש שלש אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח שהיה שלש ומחצה וחצי טפח ואצבע ושליש אצבע בזכרות' ומחק שם בקונטרס חצי טפח דאז החשבון מכוון לט' אמות של מזבח ולדברי רבותיו שגורסין חצי טפח פי' בקונטרס שם דלאותו חשבון לא היה ראש הכבש שוה לראש המזבח אלא נמוך ממנו רביע אמה ולא דק בקונטרס דאינו נמוך אלא חומש אמה חסר משהו והקשה בקונטרס שהרי אמרה תורה לא תעלה במעלות על מזבחי ותירץ רבי נתן [מדודא] דאמה של יסוד באמה בת ה' כדאסיקנא הכא ולפירוש הקונטרס קשה דנמצא ראש הכבש גבוה מראשו של מזבח ומיהו אין לחוש בזה אי נמי לגירסת הקונטרס אמות של כבש לפי האמות של מזבח וכגירסתו גריס רבינו חננאל בעירובין בפ' חלון (עירובין דף עו.):

וגבולה אל שפתה סביב לא שנא הכי ולא שנא הכי, פי' לא שנא הגבהה לא שנא בכניסה הכל באמת בת ה', ל"ה. יש בספרים ולא איכפת לן, פי' אם נאמרד אמה דבמדה דקרנות באמת בת ה' אע"ג דישאר טפח יתר, ואיכא להקשות דאיכא טפי מעשרים וששה דחשיב במתני' בין קרן לקרן כדמקשי לעיל משום דכיון דלא הוי עולה לשיעור אמה דמעיקרא הוי סבר דבין כניסת היסוד ובין כניסת סובב ובין כניסת מקום הקרנות היה באמת בת ה' ועלה אמה בין שלשתן קשיא דלחשיב עשרים ושבע אבל כאן דלא הוי אלא ארבע טפחים יותר על כ"ו משום דכניסה דיסוד באמת ו' איכא למימר כיון דלא הוי אמה לא קא חשיב: וא"ת אמאי משני דיסוד באמת ו' והסובב באמת ה' נימא איפכא דיסוד באמת ה' והסובב באמת ו' משום דלא נפקא לן אלא שיהא אחת מהן באמת ו' כי היכי דלא נמעוט אמה כדפי': וי"ל לישב קרא מוקי לה הכי דהא קרא קאמר באמת ה' דהיינו יסוד ורוחב נמי דהיינו סובב באמת ה' והקרנות א"כ צריך דנשכח בא' מכולם אמת ו' או בכניסה או בעליה ואי מוקמת דיסוד בין בכניסה בין בעליה באמת ה' א"כ אצטר' בסובב באמת ו' כדפי' דצריך אחת מהכניסה באמת ו' כי היכי דלא לרווח בהו אמה א"כ לא משתכח קרא דקאמר דסובב באמת ה' לא בעליה ולא בכניסה הילכך צריך לאוקמי דכניס' דסובב באמת ה' כי היכי דלא לרווח אמה וקרא דקאמר דיסוד באמת ה' אאמה דעליה ודקרנות היינו יכולין לאוקמי קרא בעליה לבד ולא בכניסה ושיהיו נ' באמת ו' וכ"ש דניחא טפי דהשתא ליכא בין קרן לקרן אלא כ"ו אמה וב' טפחים אלא קאמר דלא איכפת לן דאף על גב דכניסה באמת ה' ונוקי לקרא בהו בין בעליה בין בכניסה לא קשי מדי משום דלא רווח אלא ד' טפחים כיון דלא הוה אמה לא חשיב אבל כ"ש אי נימא דלא הוי כניסה דידהו באמת ה' אלא באמת ו' דניחא טפי כדפי' דליכא אלא ב' טפחים יתרים: ומ"מ קשה דאמאי פשיטא ליה דכניסה יסוד באמת ו' ודקרנות אפשר באמת ה' לימא איפכא דקרנות דאמת ו' ודיסוד אפשר שתהיה באמת ה' כמו שפי': וי"ל דמחיק דייק כדקאמר בתר הכי כדשני קרא בדבורי' משמע דחיק לא קאי אלא אעליה ולא אכניסה אבל בקרנות לא משמע קרא דלהוי דוקא אעליה דאפשר דקאי גם אכניסה: ומ"מ הכרח הוא גבי קרנות דההיא דעליה באמת ה' דליכא לאוקמי קרא באמת ו' ונימא דתהוי דוקא דכניסה באמת ה' ודעליה אפשר באמת ו' משום דאי הויא באמת ו' לא משכחת לה דעשאה למטה מרגליו אמה כשרה משום דגובה המזבח חמשין ותשעה ועד סובב עשרין וארבע ופלגא דמזבח כמה הוי כ"ט וחצי וכמה בציר לפלגא דמזבח ה' וחצי והוי למטה מפלגיה חצי טפח הילכך צריך שהקרנות בעליה באמה בת ה' ואשתכח דעד סובב ליכא אלא כ"ג ופלגא כ"ט והוו פלגיה אמה למטה מרגליו ולא איכפת לן אי באמה בת ו' דקאמר תלמודא לא קאי אלא אכניסה ולא אעליה מפני שהוא הכרח שתהא באמת ה' כדפי':

ת"ר אלו נאמר כו', הפסוק הוא כך ואפית שתים עשרה חלות ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת ר"ל שבכל מערכה מהשתים יש שש לחמים וזהו שש המערכת שהמערכת תהיה משש ולכך קאמר אלו נאמר י"ב חלות שתי' מערכות ולא נאמר שש הייתי אומר אחת של ד' ואחת של ח' מפני שלא אמר הכתוב מכמה תעשה המערכת אלא שתים מערכות לבד ולכך נוכל לומר שאינם שוות אלא אחת תהיה מד' ואחת מז' לכך הוצרך לכתוב שש המערכת לומר שבכל מערכת מהשתים הנזכר תהיה משש ואלו נאמר שתים מערכות שש המערכת ולא נאמר שתים עשרה חלות הייתי אומר שלש של שש משום דשתים מערכות משמע תרין ושש המערכת משמע מערכת שלישית, כ"ל רש"י: וקשיא מעט דאי שש המערכת פירושא דשתים מערכות ר"ל שבמערכת יהיה שש א"כ מנ"ל ג' מערכות, ואם נאמר דאינו פי' אלא ר"ל שתים מערכות ועוד מערכת של שש מנ"ל דהשתים להוו של שש אימא דלא: וי"ל דלעולם לאו פי' הוא ומ"מ מדלא כתיב שתים מערכות ומערכת שש משמע דר"ל דגם השתים יהיו של שש ור"ל שש המערכת שכל המערכת יהיו של שש ומשמע נמי מערכת שלישית מדלא כתיב שתים מערכות של שש לכך נאמר שתים עשרה ומדקאמר שאין שם כי אם י"ב חלות שיעשה מהם ב' מערכות ושאחת מהם משש א"כ האחרת ג"כ משש אם נפרש שש המערכת דקאי לאחת וגם נוכל לפרש שכל אחת מהשתים תהיה משש: וא"ת השתא נמי דכתיב י"ב חלות אימא אכתי דאיכא ג' מערכות הואיל ואמרת דמפרש' שתים מערכות תרין ושש המערכת מערכת שלישית כדקאמר אי לא כתיב י"ב חלות השתא ג"כ דכתיב י"ב חלות נפרש לה הכי דר"ל שלש מערכות ומ"מ לא יהיו של שש אלא אחת כדכתיב שש המערכת וב' של שלש: וי"ל למאי דפרי' לעיל ניחא דמשמע דהשתים מערכות הוו של שש כמו אותה של שש המערכת אע"ג דנדרשי' לומר דבעי' שלש מערכות מדלא כתיב שתים מערכות ומערכת שש משמע דכולם משש וכיון דליכא שם אלא י"ב חלות א"כ ע"כ אין שם אלא ב' מערכות ויצטרך עכ"פ דשש המערכת יהי' פי' אל המערכות מכמה הם כדפי' ואלו נאמר שתים עשרה ושש המערכת הייתי אומר שלש מערכות אחת של שש ושתים של שלש פי' משום דלא נימא דבעיא שש אלא במערכה אחת דכתיב שש המערכת אבל בהנך מערכות לא בעינן ו' וגם לא פי' כמה מערכות יעשה לכך הייתי אומר דיעשה מערכה משש דכתיב שש המערכת ומו' חלות הנשארות מהי"ב יעשה ב' מערכות של ג' ג' לכך הוצרך לומר שתים מערכות לומר שלא יעשה רק שני מערכות וכיון דבאחת שש כדכתי' שש המערכת א"כ אידך של שש: גם בספרים כתיב או אחת של ארבע ושתים של שש. וקשיא דא"כ הוי י"ו והרי כתיב י"ב. ונ"ל הגירסא או אחת של ארבע ושתים ואחת של שש דהוו י"ב ויהיו המערכות נוספות כל אחת על חבירתה ב' חלות דראשונה ב' חלות ובשני' ד' הרי יתירה על חברתה ב' חלות ובשלישית ו' חלות ונוספת ב' חלות על של ב': וא"ת א"כ דלא פי' כמה מערכות נימא דיעשה אחת של שש כדכתיב ומו' הנשארות יעשה ג' מערכות של ב' ב', די"ל הכי אלו נאמר י"ב שש המערכת שיכתוב כן ואפית אותם י"ב חלות ושמת אותם מערכות שש המערכת שהרי הכי משמע דלא קאמר דלשתוק אלא משתים לבד ולא ממערכות הילכך קאמר דמיעוט מערכות שתים ואותם שתים ו' ו', לכך נאמר שתים כדפרש"י דאין שם רק שני מערכות ואלו נאמר י"ב ולא נאמר שנים ושש הייתי אומר שיעשה מהן ג' מערכות של ד' ד', וא"ת ואי לא כתיב אלא י"ב חלות לבד הייתי אומר שישים אותם על השלחן ביחד בלא מערכה והי"ל לומר כן, לכ"נ מפירש"י דר"ל אי שתיק לבד משתים מערכות ושש המערכת אבל מ"מ משאר הכתוב לא היה שותק אלא היה כותב ואפית י"ב חלות כדקאמר אלו נאמר י"ב וגם כתב ושמת אותם מערכות על השלחן וכן משמע דקאמר ולא נאמר שתים ושש משמע דר"ל דלא שתיק רק משתים ושש ולא משאר הפסוק דושמת אותם מערכות ולכך קאמר דהייתי אומר שיעשה ג' מערכות מד' ד' ונר' דה"ה דיכול לומר דיעשה ד' מג' ג':