דף ביאור
מסכת מנחות דף ע״א עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף ע״א עמוד א׳
מסכת מנחות דף ע״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־365 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
לרבי יאשיה דדריה שהיה בדורו ובן גילו לאפוקי רבי יאשיה הגדול שהיה תנא:
שמתיר בהשרשה שאם השריש קודם לעומר עומר מתיר ואע"ג דלא גדל כלום:
מנלן בתמיה:
דכתיב אביב קלוי באש (ויקרא ב׳:י״ד) מדקאמר מן האביב הבא העומר:
מכלל דאיכא דלאו אביב וקשרי ליה עומר דהא לא ממעטיה קרא אלא מהבאת העומר לחודיה:
וקפריך דלמא דלאו אביב שרי ולעולם שהביא שליש אבל תבואה שלא הביאה שליש לא שרי לה עומר אביב מבושל כל צרכו:
מכלל דאיכא דלאו בר חרמש והיינו שלא הביא שליש דאי הביא שליש בר חרמש הוא ושרי ליה עומר דהא לא מעטיה אלא מחרמש:
וקפריך דלמא דלאו בר חרמש שרי ולעולם דהוא כבר שחת וראוי למאכל בהמה אבל השרשה לא שרי:
ועוד 29 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Menachot 71a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
תוספות
קוצרין בית השלחין פירשתי לעיל:
מרכיבין דקלים כל היום בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נו.) מפרש דמנחי כופרא דיכרא בגו נקובתא ותימה דהתם לעיל (מנחות דף נג.) אמרינן גבי רבי אילעי קץ כפנייתא בשביעית בדניסחני קץ ופירש בקונטרס שם דקלים זכרים שאין נושאין פירות לכך נראה איפכא דניסחני הם הנקבות אבל הזכרים עושים פירות ובערוך פי' בערך ניסחן דניסחני הם התמרים קטנים שבקטנותן הם מתוקין וכשגדילין נעשין מרים כעין שקדים מרים דסוף פ"ק דחולין (דף כה:) ולכך מותר לקוצצן פן יופסדו ומרכיבין דקלים פי' בערוך שהם דקלים נקבות שמתאוים לזכר ומשיר פירותיו עד שמביאין זכר וכורכין בו ומשתמרין פירותיו ושמא דוקא דקלים דנוחים ליאבד יותר דאמר במדרש מה תמר זו יש לה תאוה אף ישראל יש להם תאוה לעשות רצון אביהם שבשמים ואמר בדקל יריחו מעשה באחד שראה דקל אחד אמר להם לדקלים שביריחו מתאוה והביא ייחור מדקל אחד מיריחו והרכיב בו וטען פירות כבתחילה:
וכורכין את שמע בפרק מקום שנהגו (פסחים נו.) מפרש היכי עבדי אמר רב יהודה אמר שמואל ולא היו מפסיקים ונראה לפרש דלא היו מפסיקין בין ישראל לשם שלא יהא נראה כאומר לישראל שישמע את השם ופשטיה דקרא היינו שמע ישראל כי ה' אלהינו ה' אחד ובירושלמי אמרינן שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה ויש מי שאומר שלא היו מפסיקין בין אחד לברוך:...
וקוצרין לפני העומר יש ספרים שכתוב בהן בדברי רבי מאיר קוצרין וגודשין וכן בתוספתא ובשלא ברצון חכמים תנתא ונותנין פאה לירק ולא יתכן כלל חדא מדלא פריך עלה ששה שבעה הוו ועוד כי דייק מאן שמעת ליה דאמר מיחו ולא מיחו הוה ליה למידק מאן שמעת ליה דאמר גודשין לפני העומר שלא ברצון חכמים רבי יהודה:
Tosafot on Menachot 71a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ע״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־365 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 115 מילים
נפתחת ב״לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּדָרֵיהּ: לָא תֵּיתֵב אַכַּרְעָיךָ עַד…״
- קטע 28 מילים
נפתחת ב״מְנָלַן? דִּכְתִיב ״אָבִיב״, לָאו מִכְּלָל דְּאִיכָּא דְּלָאו…״
- קטע 35 מילים
נפתחת ב״דְּלָאו ״אָבִיב״, וּלְעוֹלָם דְּעַיֵּיל שְׁלִישׁ.…״
- קטע 416 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: ״מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ״, לָאו מִכְּלָל…״
- קטע 515 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״קָמָה״ – לָאו מִכְּלָל…״
- קטע 626 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רָבָא: ״אֲשֶׁר תִּזְרַע״ – מִשְּׁעַת…״
- קטע 742 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ קוֹצְרִין בֵּית הַשְּׁלָחִין שֶׁבָּעֲמָקִים, אֲבָל לֹא…״
- קטע 817 מילים
נפתחת ב״וְקוֹצְרִין מִפְּנֵי נְטִיעוֹת, מִפְּנֵי בֵּית הָאֵבֶל, מִפְּנֵי…״
- קטע 930 מילים
נפתחת ב״מִצְוַת הָעוֹמֶר לָבֹא מִן הַקָּמָה. לֹא מָצָא…״
- קטע 1019 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ תַּנְיָא: רַבִּי בִּנְיָמִין אוֹמֵר, כָּתוּב אֶחָד…״
- קטע 1116 מילים
נפתחת ב״הָא כֵּיצַד? מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מֵבִיא – אִי…״
- קטע 1221 מילים
נפתחת ב״אֵימָא: מִמִּין שֶׁאַתָּה מֵבִיא – אִי אַתָּה…״
- קטע 1319 מילים
נפתחת ב״אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְגוֹדְשִׁין שֶׁלֹּא…״
- קטע 1423 מילים
נפתחת ב״וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה קְצִירָה דְּאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ בִּרְצוֹן…״
- קטע 1546 מילים
נפתחת ב״וְאֵלּוּ שֶׁבִּרְצוֹן חֲכָמִים: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם,…״
- קטע 1629 מילים
נפתחת ב״אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: אִם בִּרְצוֹן חֲכָמִים…״
- קטע 1718 מילים
נפתחת ב״וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא מִיחוּ בְּיָדָם: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל…״
חכמים הנזכרים בדף
- שמואל · דור ראשון לאמוראים
שמו: שמואל הכהן בריה דאבא בר אבא.
מקור: מסכת מנחות דף ע״א עמוד א׳ · קטע 4 — “אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: ״מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ״, לָאו מִכְּלָל דְּאִיכָּא דְּלָאו…”
לשון המקור
לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּדָרֵיהּ: לָא תֵּיתֵב אַכַּרְעָיךָ עַד דִּמְפָרְשַׁתְּ לֵיהּ לְהָא מַתְנִיתִין, מִנַּיִן לָעוֹמֶר שֶׁמַּתִּיר בְּהַשְׁרָשָׁה?
מְנָלַן? דִּכְתִיב ״אָבִיב״, לָאו מִכְּלָל דְּאִיכָּא דְּלָאו ״אָבִיב״?
דְּלָאו ״אָבִיב״, וּלְעוֹלָם דְּעַיֵּיל שְׁלִישׁ.
אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: ״מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ״, לָאו מִכְּלָל דְּאִיכָּא דְּלָאו בַּר חֶרְמֵשׁ? דְּלָאו בַּר חֶרְמֵשׁ, וּלְעוֹלָם שַׁחַת.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״קָמָה״ – לָאו מִכְּלָל דְּלָאו בַּר קָמָה? דְּלָאו בַּר קָמָה, וּלְעוֹלָם אֲגַם.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: ״אֲשֶׁר תִּזְרַע״ – מִשְּׁעַת זְרִיעָה. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: אִי הָכִי, אַף עַל גַּב דְּלֹא הִשְׁרִישׁ נָמֵי? אֲמַר לֵיהּ: סוּדָנִי, ״בַּשָּׂדֶה״ כְּתִיב.
מַתְנִי׳ קוֹצְרִין בֵּית הַשְּׁלָחִין שֶׁבָּעֲמָקִים, אֲבָל לֹא גּוֹדְשִׁין. אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְגוֹדְשִׁין שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְלֹא מִיחוּ בְּיָדָם. קוֹצֵר לְשַׁחַת, מַאֲכִיל לַבְּהֵמָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁמַּתְחִיל עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יִקְצוֹר וְיַאֲכִיל אַף מִשֶּׁהֵבִיא שְׁלִישׁ.
וְקוֹצְרִין מִפְּנֵי נְטִיעוֹת, מִפְּנֵי בֵּית הָאֵבֶל, מִפְּנֵי בִּיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָן כְּרִיכוֹת, אֲבָל מַנִּיחִין צְבָתִים.
מִצְוַת הָעוֹמֶר לָבֹא מִן הַקָּמָה. לֹא מָצָא – יָבִיא מִן הָעֳמָרִים. מִצְוָתוֹ לָבֹא מִן הַלַּח, לֹא מָצָא – יָבִיא יָבֵשׁ. מִצְוָתוֹ לִקְצוֹר בַּלַּיְלָה, נִקְצַר בַּיּוֹם – כָּשֵׁר. וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
גְּמָ׳ תַּנְיָא: רַבִּי בִּנְיָמִין אוֹמֵר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר״, וּכְתִיב: ״רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן״.
הָא כֵּיצַד? מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מֵבִיא – אִי אַתָּה קוֹצֵר, מִמָּקוֹם שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא – אַתָּה קוֹצֵר.
אֵימָא: מִמִּין שֶׁאַתָּה מֵבִיא – אִי אַתָּה קוֹצֵר, מִמִּין שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא – אַתָּה קוֹצֵר? הָהוּא לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן.
אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְגוֹדְשִׁין שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְכוּ׳. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר ״מִיחוּ״ וְ״לֹא מִיחוּ״? רַבִּי יְהוּדָה.
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה קְצִירָה דְּאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ בִּרְצוֹן חֲכָמִים הֲוַאי? וְהָא תַּנְיָא: שִׁשָּׁה דְּבָרִים עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ, שְׁלֹשָׁה בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים.
וְאֵלּוּ שֶׁבִּרְצוֹן חֲכָמִים: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת ״שְׁמַע״, וְקוֹצְרִין לִפְנֵי הָעוֹמֶר – בִּרְצוֹן חֲכָמִים. וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים: גּוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר, וּמַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה, וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת בְּגַנּוֹתֵיהֶן ובְפַרְדְּסוֹתֵיהֶן לְהַאֲכִיל נֶשֶׁר לַעֲנִיִּים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: אִם בִּרְצוֹן חֲכָמִים הֵן עוֹשִׂין, יְהוּ כׇּל אָדָם עוֹשִׂין כֵּן! אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְעַל שְׁלֹשָׁה מִיחוּ בְּיָדָם, וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא מִיחוּ בְּיָדָם.
וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא מִיחוּ בְּיָדָם: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת ״שְׁמַע״, וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר. וְאֵלּוּ שֶׁמִּיחוּ בְּיָדָם: