דף ביאור
מסכת מנחות דף ל׳ עמוד א׳פרק 3 הקומץ רבה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף ל׳ עמוד א׳
מסכת מנחות דף ל׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־429 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אֲבָל יְתֵרוֹת לֵית לַן בַּהּ.
אִידַּךְ, דְּאָמַר רַב: הַכּוֹתֵב סֵפֶר תּוֹרָה וּבָא לִגְמוֹר – גּוֹמֵר, וַאֲפִילּוּ בְּאֶמְצַע הַדַּף. מֵיתִיבִי: הַכּוֹתֵב סֵפֶר תּוֹרָה, בָּא לוֹ לִגְמוֹר – לֹא יִגְמוֹר בָּאֶמְצַע הַדַּף כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹמֵר בַּחוּמָּשִׁין, אֶלָּא מְקַצֵּר וְהוֹלֵךְ עַד סוֹף הַדַּף! כִּי קָא אָמַר רַב – בְּחוּמָּשִׁין.
וְהָא סֵפֶר תּוֹרָה קָאָמַר? בְּחוּמָּשִׁין שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה. אִינִי? וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: ״לְעֵינֵי כׇּל יִשְׂרָאֵל״ בְּאֶמְצַע הַדַּף? הָהִיא בְּאֶמְצַע שִׁיטָה אִיתְּמַר.
רַבָּנַן אָמְרִי: אַף בְּאֶמְצַע שִׁיטָה, רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּאֶמְצַע שִׁיטָה דַּוְוקָא, וְהִלְכְתָא: בְּאֶמְצַע שִׁיטָה דַּוְוקָא.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא, אָמַר רַב גִּידֵּל, אָמַר רַב: שְׁמֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה, יָחִיד קוֹרֵא אוֹתָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
דְּתַנְיָא: ״וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳״, אֶפְשָׁר מֹשֶׁה חַי וְכָתַב ״וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה״? אֶלָּא עַד כָּאן כָּתַב מֹשֶׁה, מִכָּאן וְאֵילָךְ כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי נְחֶמְיָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֶפְשָׁר סֵפֶר תּוֹרָה חָסֵר אוֹת אַחַת? וּכְתִיב ״לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ וְגוֹ׳״.
אֶלָּא, עַד כָּאן – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב וְאוֹמֵר, מִכָּאן וְאֵילָךְ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב בְּדֶמַע, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: ״וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ״.
לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי – אִישְׁתַּנִּי.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא, אָמַר רַב גִּידֵּל, אָמַר רַב: הַלּוֹקֵחַ סֵפֶר תּוֹרָה מִן הַשּׁוּק – כְּחוֹטֵף מִצְוָה מִן הַשּׁוּק, כְּתָבוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ קִיבְּלוֹ מֵהַר סִינַי. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אִם הִגִּיהַּ אֲפִילּוּ אוֹת אַחַת – מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִילּוּ כְּתָבוֹ.
(סִימָן סגל״ם) תָּנוּ רַבָּנַן: עוֹשֶׂה אָדָם יְרִיעָה מִבַּת שָׁלֹשׁ דַּפִּין וְעַד בַּת שְׁמֹנָה דַּפִּין, פָּחוֹת מִיכֵּן וְיָתֵר עַל כֵּן לֹא יַעֲשֶׂה.
וְלֹא יַרְבֶּה בְּדַפִּין, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה אִגֶּרֶת, וְלֹא יְמַעֵט בְּדַפִּין, מִפְּנֵי שֶׁעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת, אֶלָּא כְּגוֹן ״לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.
נִזְדַּמְּנָה לוֹ יְרִיעָה בַּת תֵּשַׁע דַּפִּים, לֹא יַחְלוֹק שָׁלֹשׁ לְכָאן וְשֵׁשׁ לְכָאן, אֶלָּא אַרְבַּע לְכָאן וְחָמֵשׁ לְכָאן.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר, אֲבָל בְּסוֹף הַסֵּפֶר – אֲפִילּוּ פָּסוּק אֶחָד וַאֲפִילּוּ דַּף אֶחָד. פָּסוּק אֶחָד סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: פָּסוּק אֶחָד בְּדַף אֶחָד.
שִׁיעוּר גִּלָּיוֹן מִלְּמַטָּה – טֶפַח, מִלְּמַעְלָה – שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וּבֵין דַּף לְדַף – כִּמְלֹא רֶיוַח רוֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, וּבַחוּמָּשִׁין מִלְּמַטָּה – שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, מִלְּמַעְלָה – שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, וּבֵין דַּף לְדַף – כִּמְלֹא רֶיוַח רוֹחַב גּוּדָל.
וּבֵין שִׁיטָה לְשִׁיטָה כִּמְלֹא שִׁיטָה, וּבֵין תֵּיבָה לְתֵיבָה כִּמְלֹא אוֹת קְטַנָּה, וּבֵין אוֹת לְאוֹת כִּמְלֹא חוּט הַשַּׂעֲרָה.
אַל יְמַעֵט אָדָם אֶת הַכְּתָב, לֹא מִפְּנֵי רֶיוַח שֶׁל מַטָּה, וְלֹא מִפְּנֵי רֶיוַח שֶׁל מַעְלָה, וְלֹא מִפְּנֵי רֶיוַח שֶׁבֵּין שִׁיטָה לְשִׁיטָה, וְלֹא מִפְּנֵי רֶיוַח שֶׁבֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה.
נִזְדַּמְּנָה לוֹ תֵּיבָה בַּת חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת – לֹא יִכְתּוֹב שְׁתַּיִם בְּתוֹךְ הַדַּף וְשָׁלֹשׁ חוּץ לַדַּף,