דף ביאור
מסכת מנחות דף ג׳ עמוד ב׳פרק 1 כל המנחות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף ג׳ עמוד ב׳
מסכת מנחות דף ג׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־358 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וּמַאי זְבָחִים? רוֹב זְבָחִים.
רָבָא אָמַר, לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּקוֹמֵץ מִנְחָה לְשׁוּם מִנְחָה, כָּאן – בְּקוֹמֵץ מִנְחָה לְשׁוּם זֶבַח.
מִנְחָה לְשׁוּם מִנְחָה – ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה״, תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַמְּנָחוֹת; מִנְחָה לְשׁוּם זֶבַח – ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה וְזֶבַח״ לָא כְּתִיב.
וְהָא תַּנָּא ״מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ״ קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: אַף עַל גַּב דְּמַחְשָׁבָה דְּלָא מִינַּכְרָא הִיא, וְתִיפְּסֵל, ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה״ – תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַמְּנָחוֹת.
וּמַאי אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵן?
אַף עַל גַּב דִּשְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן, ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה וְזֶבַח״ לָא כְּתִיב.
אֶלָּא מֵעַתָּה, חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת דָּם, לְשׁוּם חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה, לְשׁוּם חַטַּאת נָזִיר, לְשׁוּם חַטַּאת מְצוֹרָע – תְּהֵא כְּשֵׁירָה וּתְרַצֶּה, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: ״וְזֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת״, תּוֹרָה אַחַת לְכׇל חַטָּאוֹת!
לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי נָמֵי, לְרַבָּנַן הָא אָמַר: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת דָּם, לְשׁוּם חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה – כְּשֵׁירָה, לְשֵׁם חַטַּאת נָזִיר מְצוֹרָע – פְּסוּלָה, דְּהָנֵי עוֹלוֹת בַּהֲדַיְיהוּ נִינְהוּ.
רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי לֵיהּ לְכוּלְּהוּ לִפְסוּלָא, ״וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְחַטָּאת״ – לְשֵׁם אוֹתוֹ חַטָּאת.
רַב אָשֵׁי אָמַר, לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּקוֹמֵץ מִנְחַת מַחֲבַת לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת, כָּאן – בְּקוֹמֵץ מִנְחַת מַחֲבַת לְשׁוּם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת.
מִנְחַת מַחֲבַת לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת – בְּמָנָא קָא מְחַשֵּׁב, וּמַחְשָׁבָה בְּמָנָא לָא פָּסְלָה; מִנְחַת מַחֲבַת לְשׁוּם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת – בְּמִנְחָה דְּפָסְלָה בָּהּ מַחְשָׁבָה קָא מְחַשֵּׁב.
וְהָא תַּנָּא ״מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ״ קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: אַף עַל גַּב דְּמַחְשָׁבָה מִינְּכַר הִיא, תִּיפְּסֵל.
וּמַאי אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵן? אַף עַל גַּב דִּשְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן, זְרִיקָה אַחַת לְכוּלָּן, קַבָּלָה אַחַת לְכוּלָּן – בִּזְבִיחָה דְּפָסְלָה בֵּיהּ מַחְשָׁבָה קָא מְחַשֵּׁב.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: חֲרֵבָה מִשּׁוּם בְּלוּלָה, אַמַּאי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן? אֲמַר לֵיהּ: לְשׁוּם בִּילָּה בְּעָלְמָא.
אִי הָכִי, לְשׁוּם שְׁלָמִים נָמֵי, לְשׁוּם שְׁלָמִים בְּעָלְמָא?
הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם זֶבַח גּוּפֵהּ אִיקְּרִי שְׁלָמִים, דִּכְתִיב: ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״, ״הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״. הָכָא מִנְחָה גּוּפַהּ מִי אִיקְּרַי בְּלוּלָה? ״וְכׇל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן״ כְּתִיב, ״בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן״ אִיקְּרַי, ״בְּלוּלָה״ סְתָמָא לָא אִיקְּרַי.
כּוּלְּהוּ כְּרַבָּה לָא אָמְרִי, דְּאַדְּרַבָּה, מַחְשָׁבָה דְּמִנַּכְרָא פְּסַל רַחֲמָנָא.
כְּרָבָא לָא אָמְרִי, ״וְזֹאת תּוֹרַת״ לָא מַשְׁמַע לְהוּ.
כְּרַב אָשֵׁי לָא אָמְרִי, מִשּׁוּם קוּשְׁיָא דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא.
מִילְּתָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבָּה לְהַאי גִּיסָא, וּלְרָבָא לְהַאי גִּיסָא, מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרַב הוֹשַׁעְיָא. דְּבָעֵי רַב הוֹשַׁעְיָא, וְאָמְרִי לַהּ: בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוֹשַׁעְיָא מֵרַבִּי אַסִּי: מִנְחָה לְשׁוּם זֶבַח