בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת כריתות דף י״ז עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כריתות דף י״ז עמוד ב׳

    מסכת כריתות דף י״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־481 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    אכל אחד מהן וכסבור שומן הוא ואחר כך נודע שהאחד היה חלב וזה לא ידע איזו אכל מביא אשם תלוי אבל אם בשעת אכילה היתה לו ספק והזיד ואכלה מספק מזיד הוא ופטור:

    שגג באחת מהן כסבור זו היא אשתו ואחר כך נסתפק איזו היתה מביא אשם תלוי ואם נודע לו שאחותו היתה מביא חטאת:

    כך על לא הודע שלהן כגון אכל שתי חתיכות כסבור שומן הן ואחר כך נודע שהן ספק אינו מביא אלא אשם תלוי אחד הואיל ולא נודע בין אכילה לאכילה שספק חלב אכל:

    ואם היתה ידיעה בינתים ידיעת ספק:

    כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת אם היתה ידיעה ודאי בינתים:

    כך בידיעת ספק מביא שני אשמות תלויין:

    גמ' חתיכה אחת שנינו אכל חתיכה אחת כסבור שומן הוא ואחר כך נודע לו שספק הוא היינו הא דקתני מתני' ספק אכל חלב וכו':

    חתיכה משתי חתיכות כדמפרש בסיפא חלב ושומן לפניו כו' אבל חתיכה אחת פטור:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Keritot 17b · Sefaria

    תוספות

    מדסיפא בשתי חתיכות רישא נמי בשתי חתיכות וההיא נמי אפי' אכל ספק יש בו כשיעור כו' כמו כן צריך לומר דמיירי שיש שתי חתיכות לפניו ובשתיהן כשיעור וכך צ"ל על כרחין שהרי אמרינן לקמן איכא בינייהו כזית ומחצה דלמאן דאמר איקבע איסורא ליכא אם כן שמע מינה דיש שתי חתיכות ומכל מקום האי זית אכל ואפילו אכל מן האיסור מסופק הוא אם אכל כזית ואשמעינן דאפילו בספק ספיקא מייתי אשם תלוי וגבי שבת ויום חול נמי מצינו למשכח שתי חתיכות כגון שעשה מלאכה בין השמשות דספק יום או לילה וגם איקבע איסורא שעשה מלאכה בבין השמשות קרוב למוצאי שבת דאיקבע איסורא כל היום וגם אפשר לברר איסורא שיוכל לראות לפי ענין המלאכה שפעל בשבת לפי מה שיש כמה עבר מן הלילה ולא עבר ממנה רק מעט ופעל מלאכה רבה א"כ פעל קצת מן היום:

    אמר רב יהודה אמר רב כו' חתיכה אחת פטור כו' ואם תאמר דהא אמרינן פרק שני דכתובות (דף כב:) גבי שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת כו' ופריך עלה הבא עליה באשם תלוי קאי ומאי פריך הא בעינן מצוות יש לומר דהתם פריך למאן דאמר הכא דלא בעינן חתיכה משתי חתיכות אבל קשה דרב אדרב שהרי קאמר הכא רב יהודה אמר רב ובפרק האשה רבה (יבמות פח.) קאמר אמר רבה אמר רב לא שנו אלא שנשאת בעד אחד כו' ופריך הש"ס הבא עליה באשם תלוי קאי ומאי פריך ותירץ דהכי פריך הבא עליה באיסור אשם תלוי קאי ועוד יש לומר דפריך התם לרב נחמן דמתרץ הכא טעמא דרב משום איקבע איסורא והיכא דאכל עובד כוכבים הראשונה משום השניה חייב משום דאיקבע איסורא וניחא התם דפריך שפיר שהרי כבר איקבע איסורא שהיתה אשת איש:

    איתיביה אביי כל הנך פירכי מצי למיפרך לעיל לחייא בר רב:

    ותני עלה וחייבים באשם תלוי וקשה שהרי הכא משמע דבריית' מפרשא למתני' והתם פרק כל היד (נדה יד:) לא משמע הכי דאמר על מתני' ופטורין מן הקרבן תנא וחייבין באשם תלוי ותנא דידן סבר בעינן חתיכה משתי חתיכות ועוד קצת קשה אמאי לא קאמר מהא (הוריות דף ח:) ומביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבנדה ואע"ג דליכא שתי חתיכות:

    Tosafot on Keritot 17b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף י״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־481 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 12 מילים

      נפתחת ב״אֵין בּוֹ,…״

    2. קטע 239 מילים

      נפתחת ב״שׁוּמָּן וָחֵלֶב לְפָנָיו, וְאָכַל אֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ…״

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״כְּשֵׁם שֶׁאִם אָכַל חֵלֶב וָחֵלֶב בְּהֶעְלֵם (אַחַת)…״

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״אִם הָיְתָה יְדִיעָה בֵּינָתַיִם, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵבִיא…״

    5. קטע 525 מילים

      נפתחת ב״כְּשֵׁם שֶׁאָכַל חֵלֶב וָדָם וּפִיגּוּל וְנוֹתָר בְּהֶעְלֵם…״

    6. קטע 622 מילים

      נפתחת ב״גְּמָ׳ אִיתְּמַר, רַב אַסִּי אָמַר: חֲתִיכָה אַחַת…״

    7. קטע 711 מילים

      נפתחת ב״בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַב אַסִּי סָבַר: יֵשׁ…״

    8. קטע 89 מילים

      נפתחת ב״וְחִיָּיא בַּר רַב אָמַר: יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא,…״

    9. קטע 927 מילים

      נפתחת ב״אֵיתִיבֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב אַסִּי, וְאָמְרִי לַהּ…״

    10. קטע 1033 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לְהוּ רַב: לָא תֵּיזְלוּ בָּתַר אִיפְּכָא,…״

    11. קטע 1134 מילים

      נפתחת ב״וּלְחִיָּיא בַּר רַב דְּאָמַר: מִדְּסֵיפָא בִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת,…״

    12. קטע 1236 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָיוּ לְפָנָיו…״

    13. קטע 1321 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב? דְּאָמַר קְרָא:…״

    14. קטע 1411 מילים

      נפתחת ב״אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כּוֹי –…״

    15. קטע 1510 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לוֹ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: יֵשׁ אֵם…״

    16. קטע 1613 מילים

      נפתחת ב״אֵיתִיבֵיהּ: סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן…״

    17. קטע 178 מילים

      נפתחת ב״וְחַיָּיב בְּאָשָׁם תָּלוּי. הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר…״

    18. קטע 188 מילים

      נפתחת ב״אֵיתִיבֵיהּ: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ – טְמֵאִין, וְחַיָּיבִין…״

    19. קטע 1929 מילים

      נפתחת ב״עַל שֶׁלָּהּ אֹתְיוֹם – טְמֵאִין וְחַיָּיבִין בַּקׇּרְבָּן.…״

    20. קטע 2035 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַב: הָיוּ לְפָנָיו…״

    21. קטע 2118 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב? קָסָבַר:…״

    22. קטע 2212 מילים

      נפתחת ב״מַאי אִיכָּא בֵּין טַעְמָא דְּרָבָא לְטַעְמָא דְּרַבִּי…״

    23. קטע 2311 מילים

      נפתחת ב״לְרָבָא – לֵיכָּא ״מִצְווֹת״ וּפָטוּר, לְרַבִּי זֵירָא…״

    24. קטע 2423 מילים

      נפתחת ב״אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    אֵין בּוֹ,

    שׁוּמָּן וָחֵלֶב לְפָנָיו, וְאָכַל אֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל, אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, שָׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מֵהֶן שָׁגַג, שַׁבָּת וְיוֹם חוֹל, וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן עָשָׂה – מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.

    כְּשֵׁם שֶׁאִם אָכַל חֵלֶב וָחֵלֶב בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, כֵּן עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא אָשָׁם תָּלוּי אֶחָד.

    אִם הָיְתָה יְדִיעָה בֵּינָתַיִם, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵבִיא חַטָּאת עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, כָּךְ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת.

    כְּשֵׁם שֶׁאָכַל חֵלֶב וָדָם וּפִיגּוּל וְנוֹתָר בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, כָּךְ עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת.

    גְּמָ׳ אִיתְּמַר, רַב אַסִּי אָמַר: חֲתִיכָה אַחַת שָׁנִינוּ, סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן. חִיָּיא בַּר רַב אָמַר: חֲתִיכָה מִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת שָׁנִינוּ.

    בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַב אַסִּי סָבַר: יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת, ״מִצְוַת״ כְּתִיב.

    וְחִיָּיא בַּר רַב אָמַר: יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא, ״מִצְווֹת״ קָרֵינַן.

    אֵיתִיבֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב אַסִּי, וְאָמְרִי לַהּ חִיָּיא בַּר רַב לְרַב אַסִּי: חֵלֶב וְשׁוּמָּן לְפָנָיו וְאָכַל אַחַת מֵהֶן מַאי לַָאו מִדְּסֵיפָא שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, רֵישָׁא נָמֵי שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת?

    אֲמַר לְהוּ רַב: לָא תֵּיזְלוּ בָּתַר אִיפְּכָא, דְּיָכוֹל לְשַׁנּוֹיֵי לְכוּ: סֵיפָא בִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת רֵישָׁא בַּחֲתִיכָה אַחַת. אִי הָכִי, יֵשׁ לוֹמַר: חֲתִיכָה אַחַת מִחַיַּיב, שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת צְרִיכָא לְמֵימַר? זוֹ וְאֵין צָרִיךְ (לְמֵימַר) [לוֹמַר] זוֹ.

    וּלְחִיָּיא בַּר רַב דְּאָמַר: מִדְּסֵיפָא בִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, רֵישָׁא נָמֵי בִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, מִיתְנָא תַּרְתֵּי לְמָה לִי? פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ: סָפֵק אָכַל סָפֵק לֹא אָכַל חֵלֶב – מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהָיָה חֵלֶב וְשׁוּמָּן לְפָנָיו.

    אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אַחַת שֶׁל שׁוּמָּן וְאַחַת שֶׁל חֵלֶב, אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל – חַיָּיב חֲתִיכָה אַחַת, סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן וַאֲכָלָהּ – פָּטוּר.

    אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב? דְּאָמַר קְרָא: ״וְעָשָׂה אַחַת מִכׇּל מִצְוֹת ה׳ בִּשְׁגָגָה״ – עַד שֶׁיִּשְׁגּוֹג בִּשְׁתַּיִם, ״מִצְוַת״ כְּתִיב, ״מִצְווֹת״ קָרֵינַן.

    אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כּוֹי – חַיָּיבִין עָלָיו אָשָׁם תָּלוּי!

    אָמַר לוֹ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת, ״מִצְוַת״ כְּתִיב.

    אֵיתִיבֵיהּ: סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן – יוֹצִיא, וְהַוָּלָד כָּשֵׁר,

    וְחַיָּיב בְּאָשָׁם תָּלוּי. הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא.

    אֵיתִיבֵיהּ: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ – טְמֵאִין, וְחַיָּיבִין בַּקׇּרְבָּן.

    עַל שֶׁלָּהּ אֹתְיוֹם – טְמֵאִין וְחַיָּיבִין בַּקׇּרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן – טְמֵאִין מִסָּפֵק וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן, וְתָנֵי עֲלַהּ: חַיָּיב מִשּׁוּם אָשָׁם תָּלוּי! הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא.

    אָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַב: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שׁוּמָּן, וְאָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל – חַיָּיב. חֲתִיכָה, סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן סָפֵק שֶׁל חֵלֶב וַאֲכָלָהּ – פָּטוּר.

    אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב? קָסָבַר: שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אֶפְשָׁר לְבָרֵר אִיסּוּרָן, חֲתִיכָה אַחַת אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר אִיסּוּרָהּ.

    מַאי אִיכָּא בֵּין טַעְמָא דְּרָבָא לְטַעְמָא דְּרַבִּי זֵירָא? אִיכָּא בֵינַיְיהוּ כְּזַיִת וּמֶחֱצָה.

    לְרָבָא – לֵיכָּא ״מִצְווֹת״ וּפָטוּר, לְרַבִּי זֵירָא – אֶפְשָׁר לְבָרֵר אִיסּוּרוֹ.

    אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כּוֹי, חַיָּיבִין עַל חֶלְבּוֹ אָשָׁם תָּלוּי! אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: לָא בָּעֵינַן לְבָרֵר אִיסּוּרוֹ.