בוני התלמוד
    התחברות

    דף ביאור

    מסכת חולין דף פ״א עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת חולין דף פ״א עמוד א׳

    מסכת חולין דף פ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־309 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    נתקו לעשה דמשמע בתוך זמנו בלא ירצה כדמרבינן (תמורה דף ז: ע"ש) מולנדר לא ירצה אלא הניחו לאחר זמנו וירצה דעל כרחך עשה זה לאו מעיקרא משמע כי ההיא דשלוח הקן דאמרינן (לקמן חולין דף קמא.) מעיקרא משמע שלח האם ולא תקחנה ולא הוי לאו הניתק לעשה ולוקין עליו אבל כאן הלאו קודם לעשה שהלאו בתוך זמנו והעשה לאחר זמנו:

    מיבעי ליה לכדר' אפטוריקי ולאו לעשה אתא:

    הא כיצד לילה שמיני כשעבר שביעי:

    לקדושה מותר לקדשו משחשכה ואינו עובר משום בל תקדיש פסולים:

    שני בלא תעשה דשחוטי חוץ ואע"פ שאינו בכרת דלאו מתקבל בפנים הוא מ"מ בלא תעשה הוא הואיל ורצוי לאחר זמן. ולאו דידיה מפרש בפרק בתרא דזבחים (דף קיד.) מלא תעשון ככל אשר אנחנו עושים וגו':

    קמא מקטל קטלה לר' שמעון דהא שחיטה שאינה ראויה היא:

    ואמר רבא גרסינן:

    לרבנן דאמרי שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה:

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Chullin 81a · Sefaria

    תוספות

    יום להרצאה וא"ת מביום צוותו נפקא (מגילה דף כ:) ביום ולא בלילה וי"ל דמההוא קרא לא הוה פסלינן לילה שאחר שבעה אלא כמו שאר לילות ואם עלה לא ירד להכי צריך קרא דהכא דהוי מחוסר זמן ואם עלה ירד ותימה דר"ש הוא דאית ליה בהמזבח מקדש (זבחים פד.) ואי רבי אפטוריקי כר"ש מאי פריך מיניה דסוגיא דהכא דפריך ולילקי נמי משום מחוסר זמן לא פריך אלא לרבנן דלר' שמעון הכי נמי דלקי כדאמר בפ' בתרא דזבחים (דף קיד:) ושמא ר' זירא דהכא סבר ליה כרב נחמן בר יצחק דאמר התם דלר' שמעון נמי לא לקי ועוד י"ל דנפקא מיניה הא דפסול משום מחוסר זמן דפסול אף בבמה אבל פסול לילה ליכא בבמה לשמואל בשילהי זבחים (דף קכ.):

    Tosafot on Chullin 81a · Sefaria

    רשב"א

    הכא דלא מחוסר זמן דנתוקי עשה הוא פירוש לאו מלא ירצה נפקא, אלא מיום השמיני והלאה ירצה, כלומר משמיני והלאה ירצה, הא תוך זמן לא, ולאו הבא מכלל עשה עשה.

    לילה לקדוש יום להרצאה ואם תאמר להקרבה למה לי קרא מביום צותו נפקא, יש לומר שאם עלה לא ירד, דאלו מחוסר מן אף על פי שעלה ירד, ואי משום לילה אם עלה לא ירד.

    Rashba on Chullin 81a · Sefaria

    מאירי

    עקר מחוסר זמן נאמר בכתוב על שנולד והוא תוך שמנה וכל תוך שמנה נקרא מחוסר זמן ואסור אף להקדישו וכל שכן לשחטו ולהקריבו אבל אינו לוקה אף בעבר והקריבו שהרי לאו הבא מכלל עשה הוא ומ"מ לא נרצה הקרבן:

    נכנס ליל שמחרתו שמיני הואיל ויצא מתחום שבעה ראוי הוא להקדישו אבל אינו ראוי לשחיטה או להקרבה עד שיכנס תחום יום שמיני שאין דברים אלו ראויים אלא ביום כמו שיתבאר במקומו:

    כל שלא נודע לנו שכלו חדשיו ונשחט תוך שמנה ימים בבהמה הרי זה נפל ואסור כמו שיתבאר במקום אחר ומ"מ אף בזו לא שמנה שלמים אלא כל שיצא מתחום שביעי ונכנס בליל שמיני יצא מכלל נפל ואם נשחטה בתחלת ליל שמיני מותר ודבר זה מתבאר במסכת שבת:

    כבר ביארנו שדין אותו ואת בנו נוהג בקדשים וששחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה מעתה שחט בקדשים אותו ואת בנו אע"פ שעד שלא זרק הדם אין שחיטה מכשרת הבשר לאכילה מ"מ שני חייב ואין כאן התראת ספק לומר שמא לא יזרק הדם שאף לדעת האומר שאינה התראה מ"מ הרי השחיטה עצמה מחייבתו ואע"פ שאינה ראויה הילכך היא חולין ובנה שלמים בין שחט חולין ואחר כך שחט שלמים בין שחט שלמים תחלה ואחר כך חולין חייב:

    היא חולין ובנה עולה אף זו בין שחט עולה ואחר כך חולין בין שחט חולין ואחר כך עולה חייב אע"פ שאין קרבנות אלו נאכלין שאכילת מזבח שמה אכילה שהרי מצינו לענין פגול שאם שחט על מנת להקטיר חוץ לזמנו הרי זה פגול כמי ששחט על מנת לאכל חוץ לזמנו:

    Meiri on Chullin 81a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    תד"ה יום להרצאה כו' ושמא ר' זירא דהכא כו' עכ"ל פי' דהמקשה אפשר דהוה ידע דר' זירא ס"ל כרב נחמן ב"י כו' ודו"ק:

    בא"ד יום להרצאה וא"ת וכו' ותימה דר"ש דאית ליה הכי בהמזבח מקדש כו' עכ"ל מהרש"ל פי' עלה למחוסר זמן ירד נ"ל עכ"ל וליתא התם הכי דבמחוסר זמן לא פליגי ולכ"ע ירד אלא דבלילה אית ליה לר"ש אם עלה לא ירד כיון שהיה פסולו בקודש ור' יהודה פליג עליה התם דבלילה נמי אם עלה ירד וא"כ דר' אפוטרוקי ע"כ כר"ש דלר"י ליכא נפקותא בין מחוסר זמן ובין לילה ואכתי תקשה ליה מביום צוותו נפקא וק"ל:

    בד"ה עולה לאו בת אכילה היא כו' א"כ ל"ל לר"ש גבי כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Chullin 81a · Sefaria

    מהר"ם

    בגמ' כתיב קרא אחרינא כן תעשה לשורך ולצאנך ונו' פסוק הוא בפרשת משפטים וכתיב בתריה שבעת ימים יהיה עם אמו וביום השמיני תתנו לי:

    ברש"י ד"ה התראת ספק וכו' ונראה בעיני דלא גרסינן ליה להאי מאי טעמא אלא אין מלקות אותו ואת בנו נוהג בקדשים וכו' כצ"ל:

    בתוס' ד"ה הנח למחוסר זמן וכו' וגלגל גבי שילה מחוסר זמן הוא:

    Maharam on Chullin 81a · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה (בעמוד הקודם) הנח כו' היכא דשני לאוין סמוכין הוא תמוה דהא לא תעשוק ולא תגזול סמוכים הם. וכן הקשה בספר לוית חן על התורה פ' קדושים ובשער המלך הלכות חמץ ומצה:

    Gilyon HaShas on Chullin 81a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת חולין, דף פ״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־309 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    המשך הרצף

    מקורות מקבילים

    שיעורים וכלי לימוד

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 122 מילים

      נפתחת ב״נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״מִיּוֹם…״

    2. קטע 229 מילים

      נפתחת ב״וְהָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי, דְּרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי…״

    3. קטע 313 מילים

      נפתחת ב״הָא כֵּיצַד? לַיְלָה לִקְדוּשָּׁה, יוֹם לְהַרְצָאָה. כְּתִיב…״

    4. קטע 432 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן:…״

    5. קטע 540 מילים

      נפתחת ב״מֵתִיב רָבָא: אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ קָדָשִׁים בַּחוּץ,…״

    6. קטע 617 מילים

      נפתחת ב״וְקַשְׁיָא לַן: קָדָשִׁים בַּחוּץ, שֵׁנִי בְּלֹא תַעֲשֶׂה?…״

    7. קטע 723 מילים

      נפתחת ב״וְאָמַר רָבָא, וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי: חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא…״

    8. קטע 86 מילים

      נפתחת ב״לְרַבִּי שִׁמְעוֹן – שְׁנֵיהֶם עֲנוּשִׁים כָּרֵת.…״

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים: לְרַבָּנַן – רִאשׁוֹן…״

    10. קטע 1018 מילים

      נפתחת ב״אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ: לְרַבָּנַן – רִאשׁוֹן…״

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֵין ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״…״

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָא אָמַר רַב…״

    13. קטע 1321 מילים

      נפתחת ב״כֵּיוָן דְּכַמָּה דְּלָא זָרֵיק דָּם – לָא…״

    14. קטע 1417 מילים

      נפתחת ב״וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: הִיא חוּלִּין…״

    15. קטע 1521 מילים

      נפתחת ב״שְׁלָמִים וְאַחַר כָּךְ חוּלִּין – חַיָּיב, וְאָמַר…״

    לשון המקור

    קטע 1

    נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה״ – מִיּוֹם הַשְׁמִינִי אִין, מֵעִיקָּרָא לָא. לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה – עֲשֵׂה.

    קטע 2

    וְהָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי, דְּרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי רָמֵי: כְּתִיב ״וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ״, הָא לַיְלָה חֲזֵי, וּכְתִיב ״מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה״ – מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה אִין, לַיְלָה לָא!

    קטע 3

    הָא כֵּיצַד? לַיְלָה לִקְדוּשָּׁה, יוֹם לְהַרְצָאָה. כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: ״כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ״.

    קטע 4

    אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵין אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּקׇדָשִׁים, מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה, שְׁחִיטַת קֳדָשִׁים נָמֵי שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה הִיא.

    קטע 5

    מֵתִיב רָבָא: אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ קָדָשִׁים בַּחוּץ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שֵׁנִי בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הָרָאוּי לָבֹא לְאַחַר זְמַן – הֲרֵי הוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת – אֵינוֹ בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

    קטע 6

    וְקַשְׁיָא לַן: קָדָשִׁים בַּחוּץ, שֵׁנִי בְּלֹא תַעֲשֶׂה? קַמָּא מִיקְטָל קְטַל, שֵׁנִי מִתְקַבֵּל בִּפְנִים הוּא, כָּרֵת נָמֵי לִיחַיַּיב!

    קטע 7

    וְאָמַר רָבָא, וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי: חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: קָדָשִׁים שְׁנֵיהֶם בַּחוּץ, לְרַבָּנַן – רִאשׁוֹן עָנוּשׁ כָּרֵת, שֵׁנִי פָּסוּל וּפָטוּר מִלָּאו דִּשְׁחוּטֵי חוּץ.

    קטע 8

    לְרַבִּי שִׁמְעוֹן – שְׁנֵיהֶם עֲנוּשִׁים כָּרֵת.

    קטע 9

    אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים: לְרַבָּנַן – רִאשׁוֹן עָנוּשׁ כָּרֵת, שֵׁנִי פָּסוּל וּפָטוּר; לְרַבִּי שִׁמְעוֹן – שֵׁנִי כָּשֵׁר.

    קטע 10

    אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ: לְרַבָּנַן – רִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר, שֵׁנִי פָּסוּל וּפָטוּר, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן – שֵׁנִי בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

    קטע 11

    וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֵין ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ נוֹהֵג בְּקָדָשִׁים, שֵׁנִי אַמַּאי בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְתוּ לָא? כָּרֵת נָמֵי לִיחַיַּיב!

    קטע 12

    אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָא אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין מַלְקוֹת ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ נוֹהֵג בְּקָדָשִׁים,

    קטע 13

    כֵּיוָן דְּכַמָּה דְּלָא זָרֵיק דָּם – לָא מִישְׁתְּרֵי בָּשָׂר, מֵעִידָּנָא דְּקָא שָׁחֵיט הָוֵאי הַתְרָאַת סָפֵק, וְהַתְרָאַת סָפֵק – לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה.

    קטע 14

    וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: הִיא חוּלִּין וּבְנָהּ שְׁלָמִים, שָׁחַט חוּלִּין וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט שְׁלָמִים – פָּטוּר.

    קטע 15

    שְׁלָמִים וְאַחַר כָּךְ חוּלִּין – חַיָּיב, וְאָמַר רָבָא: הִיא חוּלִּין וּבְנָהּ עוֹלָה, לָא מִיבַּעְיָא שָׁחַט חוּלִּין וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט עוֹלָה דְּפָטוּר,