דף ביאור
מסכת בכורות דף נ״ו עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בכורות דף נ״ו עמוד א׳
מסכת בכורות דף נ״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 12 קטעים ממוספרים, כ־273 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
בניך אינו בלקוח דלא שייכא בהו לקיחה ומתנה אלא אצלו נולדו:
ופריך והא בבכור כתיב ואת ילפת מינה מעשר ועוד בכור קדוש בלקוח ומתנה שהרי משעה שנולד קדוש:
אמר קרא תעשה כן תעשה לשורך והא ודאי לא מצית מוקמת בבכור דהא מרחם קדוש ולא בעי עשייה שיקדישנה האיש:
לחטאת ולאשם דלא לייתינהו מלקוח ומתנה:
דומיא דבניך דמשתעי בבכור אדם מה בכור אינו בא על חטא כו':
בכור אינו נדר ונדבה אלא חובה:
ואימא לעולת ראייה שהיא חובה ולא על חטא:
בכור אין זמן קבוע לקדושתו אלא כשנולד קדוש:
ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Bekhorot 56a · Sefaria
תוספות
ומה בנך אינו בלקוח ומתנה כו' וא"ת אין דנין אפשר משאי אפשר כדאמר ר"ע במנחות פרק התודה (מנחות דף פב.) וי"ל דהתם הוא דבבנין אב יליף פסח דורות מפסח מצרים אבל הכא היקשא הוא ומודה ר"ע דאמרינן בפ' בנות כותים (נדה לז:) על כרחך הקישן הכתוב וא"ת והא בההיא דתודה נמי מסקינן טעמא דר"א מועבדת שיהא עבודות של חדש שוות ביה ומוכח התם דהיינו היקש ואפ"ה פליג עליה ר"ע ולא קבלה מיניה ואין לומר משום דלית ליה לר"ע ההיא היקשא דהא בפסחים בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צו.) מקשינן ליה אהדדי לכמה דברים מהכא פסח מצרים לפסח דורות וי"ל דכיון דצריכא היקישא לשאר דברים לא שייך למימר התם על כרחן הקישן הכתוב לענין אפשר משאי אפשר וא"ת לר' אחדבוי בר אמי דאמר בפרק בנות כותים (נדה דף לז:) ר"א היא דאמר דנין אפשר משאי אפשר ולית ליה שינויא דעל כרחין הקישם ומה יתרץ כאן וי"ל הא דנעמידנה נמי כר' אליעזר אי נמי איצטריכא ליה היקשא דנדה לשאר דברים ומשום הכי לא מוקי לה כר"ע ומיהו קשה מההיא דאין משלשין במכות (בסוף) (דף ה.) דילפי לה מכות ממיתה והיינו אפשר משאי אפשר וגזרה שוה דהתם צריכה לכמה דברים:
אמר קרא כן תעשה אם אינו ענין לבכור תימה דבריש עד כמה לעיל (בכורות דף כו:) דרשינן לענין בכור כדאמר אמר קרא כן תעשה הוסיף לך הכתוב עשייה אחרת בשורך וי"ל הא דדרשינן ליה בבכור משום דכתיב בבכור אבל מאחר דאפקיה רחמנא בלשון עשייה דרשינן ליה למעשר משום דבכור לא שייך קדושת עשייה (קדושה):
לקח עשרה עוברין במעי אמן כו' לאו דוקא דהוא הדין נולדו כיון דהוי מחוסר זמן אי נמי נקט במעי אמן ואפילו לרבי שמעון בן יהודה דאמר מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר:
Tosafot on Bekhorot 56a · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
בא"ד ובב"ר נמי דריש כר"מ כו' הנהרות מתרבים כו' ואמרינן התם נמי כו' תתאה אבע מימיך כו' המקוה כדפי' וי"ל כו' כל הנהרות נמי לפעמים מבריך ומאי כו' דאמרינן בפסחים דיש טבילה לזב כו' והזאה היאך היה על האנשים שעשו פסח כו' ועל כל טמאים כו' דפסולין למי חטאת כו' במסכת פרה פ"ח באר אחאב כו' בסיפא באר שנפל כו' אבל באר אחאב ומערת פמייס כו' לפי שירדן יורד ממערת פמייס וירדן פסול מפני כו' דאיכא למימר מן הדין כו' ולפי פירוש אחרון לא קשיא כו' אין קטפרס שזה כו' ולא קטפרס מחברן אלא חיותן מחברן כו' איסור הבטל חוזר וניעור וכשחוזר כו' ודאמרינן בריש מכות כו' התם איתנהו כו' אין הנוטפין ניכרים וידועים כו' כצ"ל:
גמ' הלוקח חל על מחוסר זמן כו' איפסול ליה בלוקח כו' כצ"ל:
בפרש"י בד"ה ופריך כו' ואת ילפת מינה מעשר ועוד בכור כו' ובד"ה אמר קרא כו' האיש הס"ד ואח"כ מ"ה לחטאת ולאשם כו' ובד"ה את"ל משנה כו' חל עליו הס"ד כצ"ל:
תוס' בד"ה ומה בכך כו' ומודה ר"ע דאמרינן בפ' כו' מועבדת שיהא עבודות של חודש שוות ביה כו' ע"כ היקשן הכתוב כו' וא"ת לרב אחדבו בר אמי דאמר פרק כו' ר"א הוא דאמר דנין אפשר משא"א ולית כו' וי"ל הא דנעמידנה נמי כר"א כו' בד"ה אמר קרא כו' וי"ל הא דדרשינן כו' אבל מאחר דאפקיה כו' כצ"ל:
Chidushei Halachot on Bekhorot 56a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף נ״ו, עמוד א׳, בהיקף של כ־273 מילים ב־12 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 12 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 113 מילים
נפתחת ב״מָה בָּנֶיךָ — אֵין בְּלָקוּחַ וּבְמַתָּנָה, אַף…״
- קטע 221 מילים
נפתחת ב״וְהַאי בִּבְכוֹר כְּתִיב! אָמַר קְרָא: ״כֵּן תַּעֲשֶׂה״,…״
- קטע 321 מילים
נפתחת ב״וְאֵימָא: תְּנֵהוּ עִנְיָן לְחַטָּאת וּלְאָשָׁם! דּוּמְיָא דְּבִנְךָ…״
- קטע 418 מילים
נפתחת ב״וְאֵימָא: תְּנֵהוּ עִנְיָן לְעוֹלָה וְלִשְׁלָמִים! דּוּמְיָא דְּבִנְךָ…״
- קטע 521 מילים
נפתחת ב״וְאֵימָא: תְּנֵהוּ עִנְיָן לְעוֹלַת רְאִיָּיה! דּוּמְיָא דְּבִנְךָ…״
- קטע 629 מילים
נפתחת ב״אִי מָה בִּנְךָ אֵינוֹ בְּלָקוּחַ כְּלָל, אַף…״
- קטע 710 מילים
נפתחת ב״אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״תַּעֲשֶׂה״ — בִּשְׁעַת…״
- קטע 829 מילים
נפתחת ב״גּוּפָא, אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:…״
- קטע 929 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רַבִּי יוֹחָנָן חֲזַאי בְּחֶילְמָא,…״
- קטע 1045 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: זוֹ אֵינָהּ מִשְׁנָה, וְאִם תִּמְצָא…״
- קטע 1119 מילים
נפתחת ב״תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: אֵיזֶהוּ אֶתְנַן שֶׁנִּכְנָס…״
- קטע 1218 מילים
נפתחת ב״אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי…״
ערכי חכמים המצטטים דף זה
- ר' אלעזר בן פדת [כהן] · אמוראים · דור ראשון לאמוראים
סתם ר' אלעזר המובא בגמרא ללא שם אביו הוא ר' אלעזר בן פדת.
המקור המדויק: בכורות נו ע"א
כל 21 המקורות שהערך מצטט
לשון המקור
מָה בָּנֶיךָ — אֵין בְּלָקוּחַ וּבְמַתָּנָה, אַף צֹאנְךָ וּבְקָרְךָ — אֵינוֹ בְּלָקוּחַ וּבְמַתָּנָה.
וְהַאי בִּבְכוֹר כְּתִיב! אָמַר קְרָא: ״כֵּן תַּעֲשֶׂה״, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִבְכוֹר, דְּלָא אִיתֵיהּ בַּעֲשִׂיָּיה, דִּבְרֶחֶם קָדוֹשׁ — תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.
וְאֵימָא: תְּנֵהוּ עִנְיָן לְחַטָּאת וּלְאָשָׁם! דּוּמְיָא דְּבִנְךָ — מָה בִּנְךָ שֶׁאֵינוֹ בָּא עַל חֵטְא, אַף צֹאנְךָ וְשׁוֹרְךָ שֶׁאֵינוֹ בָּא עַל חֵטְא.
וְאֵימָא: תְּנֵהוּ עִנְיָן לְעוֹלָה וְלִשְׁלָמִים! דּוּמְיָא דְּבִנְךָ — מָה בִּנְךָ שֶׁאֵינוֹ בָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, אַף צֹאנְךָ וְשׁוֹרְךָ כּוּ׳.
וְאֵימָא: תְּנֵהוּ עִנְיָן לְעוֹלַת רְאִיָּיה! דּוּמְיָא דְּבִנְךָ — מָה בִּנְךָ שֶׁאֵין קָבוּעַ לוֹ זְמַן, אַף שׁוֹרְךָ וְצֹאנְךָ שֶׁאֵין קָבוּעַ לוֹ זְמַן.
אִי מָה בִּנְךָ אֵינוֹ בְּלָקוּחַ כְּלָל, אַף שׁוֹרְךָ וְצֹאנְךָ אֵינוֹ בְּלָקוּחַ כְּלָל, אַלְּמָה אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָקַח עֲשָׂרָה עוּבָּרִין בִּמְעֵי אִמָּן — כּוּלָּם נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר?
אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״תַּעֲשֶׂה״ — בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּיה מִיעֵט הַכָּתוּב.
גּוּפָא, אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָקַח עֲשָׂרָה עוּבָּרִים בִּמְעֵי אִמָּן — כּוּלָּן נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. וְהָא אֲנַן תְּנַן: הַלּוֹקֵחַ אוֹ שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה פָּטוּר מִן מַעְשַׂר בְּהֵמָה!
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רַבִּי יוֹחָנָן חֲזַאי בְּחֶילְמָא, מִילְּתָא מְעַלְּיָא אָמֵינָא. אָמַר קְרָא ״תַּעֲשֶׂה״, בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּיה מִיעֵט הַכָּתוּב. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים לְרַבִּי אֶלְעָזָר: הַלָּקוּחַ חָל עַל מְחוּסַּר זְמַן!
אֲמַר לֵיהּ: זוֹ אֵינָהּ מִשְׁנָה, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר מִשְׁנָה — רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה הִיא מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: מְחוּסַּר זְמַן נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר, וַהֲרֵי הוּא כִּבְכוֹר, מָה בְּכוֹר קָדוֹשׁ לִפְנֵי זְמַנּוֹ וְקָרֵב לְאַחַר זְמַנּוֹ — אַף מְחוּסַּר זְמַן קָדוֹשׁ לִפְנֵי זְמַנּוֹ וְקָרֵב לְאַחַר זְמַנּוֹ.
תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: אֵיזֶהוּ אֶתְנַן שֶׁנִּכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר? כֹּל שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ וְחָזַר וּלְקָחוֹ הֵימֶנָּה. וְהָא אִיפְּסִיל לֵיהּ בְּלוֹקֵחַ!
אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָקַח עֲשָׂרָה עוּבָּרִין בִּמְעֵי אִמָּן — כּוּלָּם נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר.