דף ביאור
מסכת בכורות דף נ״ד עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בכורות דף נ״ד עמוד ב׳
מסכת בכורות דף נ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־338 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
יתעשרו מזה על זה בקר וצאן:
אמר קרא העשירי דסמך מעשר אבקר ועשירי סמך אצאן דהשתא כתיב מעשר אכל חד וחד:
כבשים ועזים נמי לא ליעשרי כי היכי דלעיל כתיב חלב איצהר וחלב אתירוש ודגן ודרשינן דגן דגן מק"ו דתירוש ויצהר וה"נ דרשינן ק"ו דחדש וישן:
ומשני וצאן משמע כל צאן א':
ראשיתם סמוך לדגן הוי ראשיתם לומר תן ראשית לכל דגן ודגן בסדר ויקח קרח:
בשלמא התם דרשינן וצאן משמע כל צאן א' דמייתרי לן קראי:
דאי ס"ד כבשים ועזים נמי לא ליעשרו אהדדי לכתוב רחמנא וכל מעשר בהמה ואנא ידענא דמין על שאינו מינו לא דאתי מק"ו מחדש וישן:
וכי תימא אי כתב בהמה ה"א חיה בכלל בהמה וליחייב חיה במעשר כדקי"ל בב"ק (דף נד:) חיה בכלל בהמה להרבעה משום הכי לא הוה צריך למכתב בקר וצאן דאנא גמיר תחת תחת מקדשים כתיב הכא (ויקרא כ״ז:ל״ב) תחת השבט וכתיב התם (שם כב) תחת אמו והתם חיה לא דכתיב שור כשב ועז הלכך לכתוב בהמה ואתי בק"ו מחדש וישן דמין בשאינו מינו לא ולהכי כתב בקר וצאן למימרא דבקר וצאן הוא דאין מתעשרין הא צאן וצאן מתעשרין אלא הכא גבי דגן לא מיסתבר קרא למידרש דתירוש ודגן הוא דאין מתעשרין הא דגן ודגן מתעשרין דמי סגיא דלא כתב דגן למעוטי שאר מינין דלא ליחייבו במעשר מדאורייתא:
ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Bekhorot 54b · Sefaria
תוספות
אמר אביי ראשיתם כו' רבא אמר בלא ראשיתם כו' תימה דבפ"ק דתמורה (דף ה.) גבי הא דאמר אביי דכל [מילתא] דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני פריך מתורם ממין על שאינו מינו דאמר רחמנא תן חלב לזה [וחלב לזה] ותנן דאם תרם אין תרומתו תרומה ומשני אמר קרא ראשיתם אלמא מוקי ליה אפי' לתירוש ויצהר לאשמועינן דלא מהני והכא מוקי לה לחלק במיני דגן דאין תורמין מזה על זה ורבא אמר בלא ראשיתם נמי לא מצית אמרת [ודגן] משמע [כל] דגן אחד דמוקי בהדיא התם להכי דקאמר התם ולרבא דאמר לא מהני אי לאו דאמר רחמנא ראשיתם הוה אמינא תירוש ויצהר דכתיב בהו חלב חלב שאין תורמין תירוש ודגן דחד חלב כתיב בהו מהאי אהאי כתב רחמנא ראשית וי"ל דלאביי ודאי משמע דהאי ראשית לחלק במיני דגן דמדסמך ליה קרא לודגן ומוקי נמי לומר דלא מהני דמשמע דקרא אכולהו מיני דכתיבי בקרא לחלק בתירוש ויצהר לא איצטריך אלא לומר דלא מהני וכי היכי דלא מהני בתירוש ויצהר לא מהני נמי במיני דגן ורבא דקאמר הכא לא צריך משום דמק"ו נפקא כדלעיל ומן דגן ליכא למידרש דמשמע [כל] דגן אחד כדקאמר הכא דאיצטריך לגופיה למעוטי שאר מינים והתם נפקא לן מראשית כדאשכחן בכמה דוכתי (פסחים דף יח:) מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא והשתא נמי ניחא הא דמייתי הכא ראשית על דגן ודגן והתם מייתי ליה רבא על דגן ותירוש דודאי תרוייהו נפקי מק"ו בין תירוש ודגן בין דגן ודגן ומ"מ כתביה אתרוייהו כמו מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא וא"ת ולרבא כיון דכתיב ראשיתם אכולהו חלב חלב למה לי וי"ל משום דלא הוי מוקמינן ראשיתם אתירוש ויצהר כיון דאינם כלאים זה בזה:
ואתי בק"ו מחדש וישן לא הוי מצי למימר דאתי בהיקישא דעשר תעשר דלעיל דהא אמר רבא לעיל לשנה הקשתיו ולא לדבר אחר:
אימא לערובי בצאן דכתבינהו בחד מעשר ולא כתב ומעשר צאן:
חדא מיניה רב פפא אמרה בריש ב"ק (דף ד:) נמי קאמר הכי ועל רב פפא רגיל לומר כן שמלך אחר רבא כדאיתא (במועד קטן) (דף כח:) ויש דברים כשהיה אומר דסבורים שהם בשם רבא:
Tosafot on Bekhorot 54b · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
גמרא חזינן לרועה כמאן כו' כצ"ל:
בפרש"י בד"ה כבשים ועזים כו' מק"ו דתירוש ויצהר וה"נ דרשינן ק"ו דחדש כו' ובד"ה וכ"ת כו' לא מסתבר כו' ובד"ה מצטרף כו' מפרש טעמא הס"ד ובד"ה וכמה יהא כו' מכאן וה' באמצע מצטרפות כו' ובד"ה דהנך ה' אמצעיות חזיין כו' לגורן אחר הס"ד ואח"כ מ"ה חמש מכאן כו' באמצע אע"ג כו' ואתויי הויא כמאן כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה אמר אביי כו' לחלק במיני דגן כו' התם ולרבא דאמר לא כו' בהו חלב חלב דאין כו' דחד חלב כתיב בהו מהאי אהאי כתב רחמנא כו' קרא לו דגן ומוקמי נמי לומר דלא אהני כו' ולחלק בתירוש ויצהר לא אצטריך כו' ראשית על דגן ודגן והתם כו' ובד"ה ואתי כו' ולא לדבר אחר עכ"ל ובד"ה חדא מנייהו כו' קאמר הכי ועל רב פפא רגיל לומר כן שמלך אחר כו' ובד"ה אמר קרא יגבול אותו כו' כצ"ל:
Chidushei Halachot on Bekhorot 54b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף נ״ד, עמוד ב׳, בהיקף של כ־338 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 125 מילים
נפתחת ב״יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה! אֲמַר לֵיהּ: אָמַר…״
- קטע 215 מילים
נפתחת ב״הָכָא נָמֵי לֵימָא מַשְׁמַע כׇּל דָּגָן אֶחָד!…״
- קטע 332 מילים
נפתחת ב״רָבָא אָמַר: בְּלָא ״רֵאשִׁיתָם״ נָמֵי מַשְׁמַע כׇּל…״
- קטע 416 מילים
נפתחת ב״וְכִי תֵּימָא: אִי כְּתִיב ״כׇּל מַעְשַׂר בְּהֵמָה״,…״
- קטע 521 מילים
נפתחת ב״וְאָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מֵחָדָשׁ וְיָשָׁן, ״בָּקָר וָצֹאן״…״
- קטע 610 מילים
נפתחת ב״אֲבָל הָכָא, מִי סַגִּיא דְּלָא כְּתִיב ״דָּגָן״?…״
- קטע 723 מילים
נפתחת ב״מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן:…״
- קטע 838 מילים
נפתחת ב״אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: בְּלֹא ״עֲשִׂירִי״ נָמֵי…״
- קטע 922 מילים
נפתחת ב״וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: ״שָׁנָה״ לְשָׁנָה הִקַּשְׁתִּיו,…״
- קטע 1040 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִצְטָרֵף כִּמְלֹא רֶגֶל בְּהֵמָה…״
- קטע 114 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי?…״
- קטע 1222 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא: דְּאָמַר קְרָא ״עוֹד…״
- קטע 1338 מילים
נפתחת ב״הָיוּ בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל…״
- קטע 1415 מילים
נפתחת ב״וְכַמָּה? אָמַר רַב: חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן…״
- קטע 1517 מילים
נפתחת ב״וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן…״
חכמים הנזכרים בדף
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת בכורות דף נ״ד עמוד ב׳ · קטע 2 — “…דָּגָן אֶחָד! אָמַר אַבָּיֵי: ״רֵאשִׁיתָם״, וְכֵן אָמַר רַבִּי אִילְעָא:…”
לשון המקור
יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה! אֲמַר לֵיהּ: אָמַר קְרָא ״הָעֲשִׂירִי״, תֵּן עֲשִׂירִי לָזֶה וְתֵן עֲשִׂירִי לָזֶה. אִי הָכִי, כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי? ״וָצֹאן״ מַשְׁמַע כׇּל צֹאן אֶחָד.
הָכָא נָמֵי לֵימָא מַשְׁמַע כׇּל דָּגָן אֶחָד! אָמַר אַבָּיֵי: ״רֵאשִׁיתָם״, וְכֵן אָמַר רַבִּי אִילְעָא: ״רֵאשִׁיתָם״.
רָבָא אָמַר: בְּלָא ״רֵאשִׁיתָם״ נָמֵי מַשְׁמַע כׇּל דָּגָן אֶחָד — לָא מָצֵית אָמְרַתְּ. בִּשְׁלָמָא הָתָם אָמְרִינַן: ״וָצֹאן״ מַשְׁמַע כׇּל צֹאן אֶחָד, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי — לִכְתּוֹב ״וְכׇל מַעְשַׂר בְּהֵמָה״.
וְכִי תֵּימָא: אִי כְּתִיב ״כׇּל מַעְשַׂר בְּהֵמָה״, הֲוֵי אָמֵינָא אֲפִילּוּ חַיָּה — ״תַּחַת״ ״תַּחַת״ מִקֳּדָשִׁים גָּמַר.
וְאָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מֵחָדָשׁ וְיָשָׁן, ״בָּקָר וָצֹאן״ לְמָה לִי? בָּקָר וָצֹאן הוּא דְּאֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, אֲבָל כְּבָשִׂים וְעִזִּים מִתְעַשְּׂרִין.
אֲבָל הָכָא, מִי סַגִּיא דְּלָא כְּתִיב ״דָּגָן״? לְמַעוֹטֵי שְׁאָר מִינִין.
מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: אֵימָא לְעָרְבוּ לְבָקָר בְּצֹאן! אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְרָבָא: אִית לֵיהּ נָמֵי ״הָעֲשִׂירִי״.
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: בְּלֹא ״עֲשִׂירִי״ נָמֵי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ בָּקָר וָצֹאן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, דְּאִיתַּקַּשׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן — מָה מַעְשַׂר דָּגָן מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לָא, אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לָא.
וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: ״שָׁנָה״ לְשָׁנָה הִקַּשְׁתִּיו, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר! הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: חֲדָא (מיניה) [מִינַיְהִי] רַב פָּפָּא אַמְרַהּ.
מַתְנִי׳ מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִצְטָרֵף כִּמְלֹא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה, וְכַמָּה הִיא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה? שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. הָיוּ בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל — אֵין מִצְטָרְפִין. הָיוּ לוֹ בָּאֶמְצַע — מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצַע. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי?
אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא: דְּאָמַר קְרָא ״עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה״, וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּשִׁיתְּסַר מִיל קָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא דְּרוֹעֶה.
הָיוּ בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל אֵין מִצְטָרְפִין וְכוּ׳. שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם הוּא דְּאֵין מִצְטָרְפִין, הָא בְּצִיר מֵהָכִי מִצְטָרְפִין? וְהָא קָתָנֵי: שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל, טְפֵי לָא! מִשּׁוּם דְּקָא בָעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא: הָיוּ לוֹ בָּאֶמְצַע — מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצַע.
וְכַמָּה? אָמַר רַב: חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מֵאֶמְצַע, דְּהָנֵי חָמֵשׁ חַזְיָא לְהָכָא וְחַזְיָא לְהָכָא.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן וְאֶחָד בָּאֶמְצַע, חָזֵינַן לְרוֹעֶה כְּמַאן דְּקָאֵי הָכָא, וְקָרֵינַן בֵּיהּ ״מוֹנֶה״.