בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת ערכין דף ל׳ עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ערכין דף ל׳ עמוד א׳

    מסכת ערכין דף ל׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־353 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    ורב ענן דהוה מספקא ליה בהי הדרי ובהי לא הדרי הך ברייתא דצריך גט שיחרור לא הוה שמיעא ליה ומהא דאמר שמואל אינה מכורה לא הוה מצי למשמע מידי דממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין דלמא מעות שנתן לוקח למוכר מתנה הן ביד מוכר ואיכא בין רב לשמואל הך דפרישית לעיל:

    ומעות חוזרין דאדם יודע שאין קדושין תופסין באחותו וגמר ונתן לשם פקדון ולשמואל גמר ונתן לשם מתנה:

    דקנסת ללוקח גבי מוכר עבדו בחוצה לארץ דאמרי' לא הדרי זביני ויוצא עבד לחירות ומפסיד לוקח:

    ליקנסיה למוכר שיהו מעות חוזרין ויוציאו מוכר לחירות:

    לאו עכברא גנב עכבר הגונב ומניח בחוץ אם לא היה לו חור להניח בו לא היה גונב הלכך חורא גנבא וקא גניב ליה ה"נ אם לא היה מוצא לוקח לא היה מוכרו:

    חורא מנא ליה החור מאין לו הגניבה:

    דאיתא לאיסורא דהיינו לוקח שהעבד אצלו:

    [הב ליה דמיה פי' דמי הניר קמ"ל]:

    ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Arakhin 30a · Sefaria

    תוספות

    דלמא אינה מכורה ומעות מתנה מידי דהוה אמקדש אחותו ומיהו לפי האמת שהוכחנו דמעות חוזרים אמרי' דלא דמי למקדש אחותו לפי שאדם יודע שאין קדושין תופסין באחותו וגמר ונתן לשם מתנה אבל במוכר שדהו בשנת היובל אין העולם בקיאין בכך ולא גמר לשום מתנה:

    לא ימכור ברחוק ויגאול בקרוב ה"ה איפכא דלא אלא אורחא דמילתא נקט:

    איכא בינייהו דאייקר וזל ואייקר ה"ה דהוה מצי למימר דאייקר וזל בלוקח אחד בלבד דאילו לרבי דלא דריש העודף בין לאיש אשר מכר בין לאיש אשר בתוכה צריך לגואלה כפי המכר דהיינו ביוקר ולרבי דוסתאי ברבי יהודה אזלינן בתר העלוי שבקרקע ונגאלת כפי העלוי אלא לפי דאיירי במתניתין בשני מוכרין ניחא ליה למינקט נמי איכא בינייהו בשני מוכרין:

    Tosafot on Arakhin 30a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ערכין, דף ל׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־353 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 133 מילים

      נפתחת ב״וְרַב עָנָן בָּרָיְיתָא לָא שְׁמִיעָא לֵיהּ, וְדִשְׁמוּאֵל…״

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַאי חָזֵית…״

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: לָאו עַכְבְּרָא גַּנָּב, אֶלָּא חוֹרָא…״

    4. קטע 410 מילים

      נפתחת ב״הָיְתָה שְׁנַת שִׁדָּפוֹן כּוּ׳. הַשְׁתָּא הוֹבִירָהּ עוֹלָה…״

    5. קטע 516 מילים

      נפתחת ב״נָרָהּ אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ — סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא,…״

    6. קטע 641 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְכָרָהּ לוֹ כּוּ׳. תַּנְיָא,…״

    7. קטע 717 מילים

      נפתחת ב״מַתְנִי׳ מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָנֶה, וּמָכַר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי…״

    8. קטע 828 מילים

      נפתחת ב״מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָאתַיִם, וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָנֶה…״

    9. קטע 921 מילים

      נפתחת ב״לֹא יִמְכּוֹר בְּרָחוֹק וְיִגְאַל בְּקָרוֹב, בְּרָעָה וְיִגְאַל…״

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָנֶה, וּמְכָרָהּ…״

    11. קטע 1121 מילים

      נפתחת ב״מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָאתַיִם, וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָנֶה,…״

    12. קטע 1224 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מְכָרָהּ לוֹ…״

    13. קטע 1319 מילים

      נפתחת ב״מְכָרָהּ לוֹ בְּמָאתַיִם, וְהִכְסִיפָה וְעָמְדָה עַל מָנֶה,…״

    14. קטע 145 מילים

      נפתחת ב״מַאי בֵּינַיְיהוּ? דְּאִיַּיקַּר, וְזָל, וְאִיַּיקַּר.…״

    15. קטע 154 מילים

      נפתחת ב״וּמִמַּאי דִּלְקוּלָּא? דִּלְמָא לְחוּמְרָא!…״

    16. קטע 168 מילים

      נפתחת ב״לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּגָמַר ״גְּאוּלָּה״ ״גְּאוּלָּה״ מֵעֶבֶד…״

    17. קטע 1717 מילים

      נפתחת ב״וְהָתָם מְנָלַן? דְּתַנְיָא: נִמְכַּר בְּמָנֶה, וְהִשְׁבִּיחַ וְעָמַד…״

    18. קטע 1814 מילים

      נפתחת ב״נִמְכַּר בְּמָאתַיִם, וְהִכְסִיף וְעָמַד עַל מָנֶה, מִנַּיִן…״

    19. קטע 1920 מילים

      נפתחת ב״וְאֵין לִי אֶלָּא עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְגוֹי,…״

    20. קטע 202 מילים

      נפתחת ב״אָמַר אַבָּיֵי:…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    וְרַב עָנָן בָּרָיְיתָא לָא שְׁמִיעָא לֵיהּ, וְדִשְׁמוּאֵל מִמַּאי דְּאֵינָהּ מְכוּרָה וּמָעוֹת חוֹזְרִין? דִּלְמָא אֵינָהּ מְכוּרָה וּמָעוֹת מַתָּנָה, מִידֵּי דְּהָוֵה אַמְּקַדֵּשׁ אֲחוֹתוֹ, דְּאִיתְּמַר: הַמְקַדֵּשׁ אֲחוֹתוֹ — רַב אָמַר: מָעוֹת חוֹזְרִין, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מָעוֹת מַתָּנָה.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַאי חָזֵית דְּקָנְסִינַן לֵיהּ לְלוֹקֵחַ? נִקְנְסֵיהּ לְמוֹכֵר!

    אֲמַר לֵיהּ: לָאו עַכְבְּרָא גַּנָּב, אֶלָּא חוֹרָא גַּנָּב. אִי לָאו עַכְבְּרָא, חוֹרָא מְנָא לֵיהּ? מִסְתַּבְּרָא, הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא קָנְסִינַן.

    הָיְתָה שְׁנַת שִׁדָּפוֹן כּוּ׳. הַשְׁתָּא הוֹבִירָהּ עוֹלָה לוֹ, נָרָהּ מִיבַּעְיָא?

    נָרָהּ אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ — סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, אָמְרִינַן לֵיהּ: הַב לֵיהּ דְּמֵיהּ וְלִיסַּק, קָא מַשְׁמַע לַן.

    רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְכָרָהּ לוֹ כּוּ׳. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאִם מְכָרָהּ לוֹ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְלֵיאָה פֵּירוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ: ״הַנַּח לְפָנַי כְּדֶרֶךְ שֶׁהִנַּחְתִּי לְפָנֶיךָ״? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְּבוּאוֹת יִמְכׇּר לָךְ״, פְּעָמִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי שָׁנִים.

    מַתְנִי׳ מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָנֶה, וּמָכַר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָאתַיִם, אֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר מָכַר לוֹ״.

    מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָאתַיִם, וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָנֶה — אֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָאַחֲרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעוֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ״, לָאִישׁ אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ.

    לֹא יִמְכּוֹר בְּרָחוֹק וְיִגְאַל בְּקָרוֹב, בְּרָעָה וְיִגְאַל בְּיָפָה, וְלֹא יִלְוֶה וְיִגְאַל, וְלֹא יִגְאַל לַחֲצָאִין, וּבַהֶקְדֵּשׁ מוּתָּר בְּכוּלָּן. זֶה חוֹמֶר בַּהֶדְיוֹט מִבַּהֶקְדֵּשׁ.

    גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָנֶה, וּמְכָרָהּ רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָאתַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָרִאשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״[לָאִישׁ] אֲשֶׁר מָכַר לוֹ״.

    מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָאתַיִם, וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָנֶה, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא עִם הַשֵּׁנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לָאִישׁ [לָאִישׁ] אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ״, דִּבְרֵי רַבִּי.

    רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מְכָרָהּ לוֹ בְּמָנֶה, וְהִשְׁבִּיחָהּ וְעָמְדָה עַל מָאתַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא בְּמָנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶת הָעוֹדֵף״ — הָעוֹדֵף שֶׁבְּיָדוֹ.

    מְכָרָהּ לוֹ בְּמָאתַיִם, וְהִכְסִיפָה וְעָמְדָה עַל מָנֶה, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא בְּמָנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶת הָעוֹדֵף״ — הָעוֹדֵף שֶׁבַּקַּרְקַע.

    מַאי בֵּינַיְיהוּ? דְּאִיַּיקַּר, וְזָל, וְאִיַּיקַּר.

    וּמִמַּאי דִּלְקוּלָּא? דִּלְמָא לְחוּמְרָא!

    לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּגָמַר ״גְּאוּלָּה״ ״גְּאוּלָּה״ מֵעֶבֶד עִבְרִי.

    וְהָתָם מְנָלַן? דְּתַנְיָא: נִמְכַּר בְּמָנֶה, וְהִשְׁבִּיחַ וְעָמַד עַל מָאתַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא מִמָּנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״.

    נִמְכַּר בְּמָאתַיִם, וְהִכְסִיף וְעָמַד עַל מָנֶה, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא מִמָּנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּפִי שָׁנָיו״.

    וְאֵין לִי אֶלָּא עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְגוֹי, שֶׁנִּגְאָל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, נִמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״ לִגְזֵירָה שָׁוָה.

    אָמַר אַבָּיֵי: